7/06 תשס"ו - ס"ח תשס"ו, 24, 226, 262, 306, 370, 384, 386.

 

ק"ת תשס"ו,  526.

 

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ח 1995 – ^65,1

 

פרק א': פרשנות והוראות כלליות

 

1. הגדרות (1) (תיקון: תשנ"ז7, תש"ס, תשס"ג46,47, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו)

בחוק זה -

"בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה;

"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה;

"המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"השר" - שר העבודה והרווחה;

"ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

"בית הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

"אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

"גיל הפרישה" - הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;

"גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

"גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;

"דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות;

"חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

"חוק ביטוח בריאות" - חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994-;

"חוק בית הדין לעבודה" - חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969-;

"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א1980-;

"חוק האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-;

"חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח1958-;

"חוק המשטרה" - חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א1981-;

"חוק הנוער" - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א1971-;

"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959- (נוסח משולב);

"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז1977-;

"חוק העמותות" - חוק העמותות, התש"ם1980-;

"חוק השבות" - חוק השבות, התש"י1950-;

"חוק חופשה שנתית" - חוק חופשה שנתית, התשי"א1951-;

"חוק חיילים משוחררים" - חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט1949-;

"חוק יישום תכנית ההתנתקות" - חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה2005-;

"חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952-;

"חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י1950-;

"חוק נכי המלחמה בנאצים" - חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד1954-;

"חוק נכי רדיפות הנאצים" - חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז1957-;

"חוק נפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל1970-;

"חוק עבודת נשים" - חוק עבודת נשים, התשי"ד1954-;

"חוק פיצויי פיטורים" - חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג1963-;

"חוק שירות בטחון" - חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986-;

"חוק שירות בתי הסוהר" - חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א1981-;

"חוק שירות המדינה" - חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל1970-;

"חוק שירות התעסוקה" - חוק שירות התעסוקה, התשי"ט1959-;

"חוק שירותי הכבאות" - חוק שירותי הכבאות, התשי"ט1959-;

"חוק שכר מינימום" - חוק שכר מינימום, התשמ"ז1987-;

"חוק תגמול לחייל" - חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה1965-;

"ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;

"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מתנדב בשירות לאומי" – בת או בן המשרתים בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד שבסעיף 238;

"הסכום הבסיסי" -

(1)  לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:

(א)  מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' וג' בפרק ג';

(ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה' וח' בפרק ה';

(ג)  דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות פרק ו';

(ד)  קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט';

(ה)  מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;

(ו)  תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;

(ז)  מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;

(ח) גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;

(2)  לענין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' - 144 שקלים חדשים;

(3)  לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים;

הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן:

(1)  ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת -

(א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות סימן ח' בפרק ה' או לפי הוראות סימנים ג' וד' שבפרק י"א - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003);

(ב)  לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו2005-, לפי הענין, לפי סעיפים 37(ג)(1) ו38-(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב2002-;

(2)  משנת 2007 ואילך - ב1- בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסו לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

"עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;

"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;

"עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר;

"עובד עצמאי"7, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

(1)  הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

(2)  הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל50%- מהשכר הממוצע;

(3)  הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';

לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';

"פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר;

"פקודת החברות" - פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג1983-;

"פקודת הנזיקין" - פקודת הנזיקין (נוסח חדש);

"פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה1975-;

"פקודת פשיטת הרגל" - פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם1980-:

"שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי;

"השכר הממוצע"6 - הצירוף של שניים אלה:

(1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);

(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;

"שנת מס" - כמשמעותה בפקודת מס הכנסה;

"תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה.

2. פריסת תשלומים חריגים (1א)

(א) בסעיף זה -

"שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים;

"שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם.

(ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

(1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

(2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור.

2א.  מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס"ג46)

(א)  בסעיף זה -

"תקנות הכניסה" - תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד1974-;

"שנה" - שנים עשר חודשים רצופים.

(ב)  לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

(1)  שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

(2)  מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח1968-;

(3)  מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב1/, ב2/, ב3/ או ב4/, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

(4)  בשנה שתחילתה ביום מתן אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א1/, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה - מי שבידו אשרה ורישיון כאמור שהתגורר בישראל בשנה האמורה פחות מ183- ימים;

(5)  מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א3/ לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי מסוג א4/ לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

(ג)  מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), שהתגורר בישראל, בשנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, פחות מ183- ימים, לא יראו אותו בשנה האמורה כתושב ישראל לענין חוק זה.

(ד)  על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת עראי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.   

3. אגודה שיתופית (2)

לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

4. חבורת עובדים (3)

בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

5. מי שחדל להיות עובד עצמאי (4)

עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

6. סמכות לסווג מבוטחים (4א)

(א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

(ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

6א.  מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ט25)

(א)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

(ב)  צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

(ג)  הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

(ד)  בסעיף זה -

(1)  "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד;

(2)  המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ"ט1999-, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

6בג  מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר.

פרק ב': המוסד לביטוח לאומי

סימן א': הוראות כלליות

8. יסודות (199)

(א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

(ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.

(ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.

(ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958- (נוסח משולב), ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי סעיף 15 לחוק האמור.

9. הטבות סוציאליות (200)

(א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

(ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).

10. ערעור (200א) (תיקון: תשנ"ח)

קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי סעיף 9, או מכוח סעיף 387 או פרק י"ג, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה

11. הרכב המועצה וכהונתה (201)

(א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה.

(ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

12. תפקידי המועצה (202) (תיקון: תש"ס)

המועצה -

(1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;

(2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי סעיף 11(א) וסעיף 17א;

(3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

13. ועדות המועצה (203)

(א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

(ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

14. יו"ר המועצה וסגנו (204)

השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש.

15. הועדה לביטוח אבטלה (204א)

(א) (1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה
       לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה.

(2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.

(3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.

(ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.

(ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.

(ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -

(1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;

(2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;

(3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;

(4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;

(5) למלא כל תפקיד אחר לפי פרק ז' שיטיל עליה השר.

(ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת פרק ז' הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

(ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

16. הועדה לענין שירות מילואים (204ב)

(א) (1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן -
      הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש
      יושב ראש הועדה.

(2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.

(3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.

(ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.

(ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.

(ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים שבפרק י"ב -

(1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;

(2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;

(3) לפקח על ביצוע הוראות הפרק;

(4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.

(ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

(ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

17. נוהל (205)

המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.

17א.  גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש"ס)

(א)  חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף
קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות.

(ב)  חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף
קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג)  השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.

(ד)  בסעיף זה -

"עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה1985-;

"ועדה" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 13 וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות סעיפים 15 או 16 לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה.

18. המינהלה (206) (תיקון: תשס"ג46)

(א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב.

(ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.

(ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

19. קיום סמכויות (207)

קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.

סימן ג': המנגנון

20. המנהל, המשנה והסגנים (208)

השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים.

21. מנהלים של ענפי ביטוח (209)

השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה.

22. עובדים אחרים (210)

(א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם לסעיף 24, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם לסעיף 23.

(ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

23. סניפים (211)

השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם.

סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס"ג46)

23א.  החשב (תיקון: תשס"ג46)

על אף הוראות חוק זה -

(1)  חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט1959-;

(2)  הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;

(3)  המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

סימן ד': האקטואר

24. האקטואר (223)

(א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה.

(ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם לסעיף 31(א), יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.

(ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

סימן ה': כספים ומשק

25. הצעת תקציב (212)

(א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב).

(ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

26. אישור התקציב (213)

השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר.

27. אחריות להנהלת חשבונות (214)

המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד.

28. חשבונות ענפי הביטוח (215)

(א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים בלוח י', ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים.

(ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד ולא יועבר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר אלא בהסכמת המועצה ובאישור השר.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יועבר סעיף זכות מחשבון ענף ביטוח נכות לחשבון ענף ביטוח אחר.

(ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

28א.  הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ"ט)

על אף האמור בסעיף 28, הסכום שביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, "ענף ביטוח שירות מילואים" - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח1968-, כנוסחו ביום כ"ח בטבת התשנ"ה (31 בדצמבר 1994).

28ב.  הוראת שעה (תיקון: תש"ס, תשס"ב35)

על אף הוראות סעיפים 28 ו33-, בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) ועד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה -

(1)  ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;

(2)  עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;

(3)  לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענין ביטוח אבטלה.

29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה (215א)

הענקת אבטלה, לפי סעיף 178, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה.

30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה (215ב)

(א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי פרק ז'.

(ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.

(ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

31. מאזן ודו"ח כספי (216)

(א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד.

(ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.

(ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

32. הקצבות אוצר המדינה למוסד (217) (תיקון: תשס"ב45,35, תשס"ה)

(א) בהתאם לשיעורים הנקובים בלוח ב' יקציב אוצר המדינה למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לצירוף כל אלה:

(1) אחוזים מתקבולי המוסד באותה שנת כספים מדמי ביטוח זקנה ושאירים ומתשלומי אוצר המדינה לענף זקנה ושאירים לפי סעיף קטן (ג1);

(2) אחוזים מתקבולים כאמור מדמי ביטוח ילדים ומתשלומי אוצר המדינה לענף ילדים לפי סעיף קטן (ג1);

(3)  אחוזים מתקבולים כאמור בפסקה (1) מדמי ביטוח נכות ומתשלומי אוצר המדינה לענף נכות לפי סעיף קטן (ג1).

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשיעור של 50% מכל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לנכים שהיו נכים קודמים ערב יום כ"ח באדר ב' התשמ"ד (1 באפריל 1984).

(ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על ההוצאות שהוציא למתן גמלאות סיעוד לתושבי ישראל לפי פסקה (4) להגדרת "מבוטח" שבסעיף 223.

(סעיף (ג1) בתוקף עד 1.1.2009)

(ג1) (1)  נוסף על ההקצבות והשיפויים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג),
        יקציב  אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של
        שני אלה:

(א) סכום השווה ל6.41%- מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

(ב)  סכום השווה ל5.32%- מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

הסכום האמור יחולק בין ענפי הביטוח השונים כאמור בלוח י';

(2)  לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. 

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יעלה סך כל ההקצבה על הסכום שנקבע למטרה זו בחוק התקציב לאותה שנת כספים; ואולם אם התברר שהסכום שנקבע בחוק התקציב קטן מההקצבה, הרשות בידי ועדת הכספים של הכנסת, על פי הצעת השר ולאחר התייעצות עם שר האוצר, להתאים את הסכום שנקבע בחוק התקציב להקצבה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(ה) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעורים הנקובים בלוח ב'.

(ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.

הוראת שעה לשנת 2005

בתקופה שמיום כ' באדר א' התשס"ה (1 במרס 2005) עד יום כ"ג בסיון התשס"ה (30 ביוני 2005) (בסעיף זה - התקופה הקובעת הראשונה) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 32(ג1)(1) -

(א)  בפסקת משנה (א), במקום "6.41%" יבוא "6.94%";

(ב)  בפסקת משנה (ב), במקום "5.32%" יבוא "5.82%";

הוראת שעה לשנת 2005

בתקופה שמיום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) (בסעיף זה - התקופה הקובעת השניה) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 32(ג1)(1) -

(א)  פסקת משנה (א), במקום "6.41%" יבוא "7.23%";

(ב)  פסקת משנה (ב), במקום "5.32%" יבוא "5.82%".

הוראת שעה לשנת 2006

בתקופה שמיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) עד יום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006) (בסעיף זה - התקופה הקובעת השלישית) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 32(ג1)(1) -

(א)  בפסקת משנה (א), במקום "6.41%" יבוא "7.39%";

(ב)  בפסקת משנה (ב), במקום "5.32%" יבוא "5.82%".

הוראת שעה לשנת 2007

בתקופה שמיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) (בסעיף זה - התקופה הקובעת הרביעית) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 32(ג1)(1) -

(א)  בפסקת משנה (א), במקום "6.41%" יבוא "7.74%";

(ב)  בפסקת משנה (ב), במקום "5.32%" יבוא "5.82%".

הוראת שעה לשנת 2008

בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (בסעיף זה - התקופה הקובעת החמישית) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 32(ג1)(1) -

(א)  בפסקת משנה (א), במקום "6.41%" יבוא "7.98%";

(ב)  בפסקת משנה (ב), במקום "5.32%" יבוא "5.82%".

 

(סעיף (ג1) בתוקף מיום 1.1.2009)

(ג1)  (1)  נוסף על ההקצבות והשיפויים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יקציב
       אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:

(א) סכום השווה ל8.16%- מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

(ב)  סכום השווה ל5.82%- מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

הסכום האמור יחולק בין ענפי הביטוח השונים כאמור בלוח י';

(2)  לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. 

 

33. כיסוי גרעון (217א) (תיקון: תשנ"ט, תשס"ב35)

(א)  גרעון שנוצר בענף ביטוח אבטלה יכוסה מאוצר המדינה.

(ב)  (1)  ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גרעון בענף ביטוח אבטלה,
        יעביר אוצר המדינה באותו חודש למוסד את הסכום החסר הצפוי,
       בהתאם לאומדן הגרעון לאותו חודש.

(2)  עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגרעון בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן והיתרה תועבר למוסד או תוחזר לאוצר המדינה, לפי הענין.

(3)  לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגרעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו החודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

34. השקעות (218)

כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה.

35. הלוואות (219)

המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה.

 

36. הענקות (220) (תיקון: תשס"ג47)

(א)  המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי סעיף 26, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי.

(ב)  הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 15 מיליון שקלים חדשים.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (ב) -

(1)  המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית לתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;

(2)  התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;

(3)  בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. 

(ד)  הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב1- בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל1- בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

(ה)  בסעיף זה -

"התחייבויות" - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות;

"המוסד לבטיחות וגיהות" - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד1954-.

37. נכסים (221)

על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו.

38. פטור ממסים (222)

לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה.

פרק ג': ביטוח אימהות

סימן א': הוראות כלליות

 

39. הגדרות (91)

בפרק -

"לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים וששה שבועות של הריון;

"הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

40. מבוטחת (92) (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח)

(א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה:

(1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;

(2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378.

(ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:

(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;

(2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

41. גמלה למי שאינה מבוטחת (93)

המוסד רשאי -

(1) לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;

(2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ"ז)

42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (94) (תיקון: תשנ"ז)

(א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית -

(1) למענק אשפוז;

(2) למענק לידה;

(3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.

(ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.

43. מענק אשפוז (תיקון: תשנ"ז)

(א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1.

(ב)  מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

44. מענק לידה (94ב) (תיקון: תשנ"ח, תשס"א, תשס"ג47, תשס"ד54)

(א)  נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה -

(1)  בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

(1א)  בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה.

(2)  בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב1992-.

(ב)  נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:

(1)  בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;

(2)  בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.

(ג)  (בוטל)

45. קצבת לידה (94ג) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ו)

(א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה:

(1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;

(3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.

(ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב1- בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.

(ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב1- בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

46.  (בוטל)

47. הסעת יולדת (95)

המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה.

סימן ג': דמי לידה

48. הגדרות (96) (תיקון: תשס"ה)

בסימן זה -

"היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;

"יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

49. הזכות לדמי לידה (97) (תיקון: תשנ"ז, תשס"א, תשס"ד58)9

(א)9  המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

(ב)9  המוסד ישלם לזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(2)  שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לענין סעיף זה, "היום הקובע" - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר.

(3)  אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמה לה דמי הלידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)(1).

(ג)9  על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:

(1)  תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה;

(2)  תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה;

(3)  תקופה הפחותה מ21- ימים רצופים.

(ד)9,58 דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו56- בשינויים המחויבים.

50. תנאי הזכאות (98) (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה)

(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -

(1) בעד פרק זמן של 12 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2) בעד פרק זמן של 6 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה ובעדה שולמו דמי ביטוח:

(1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%;

(2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;

(3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;

(4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;

(5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

51. דמי לידה נוספים (98א) (תיקון: תשס"ג43, תשס"ד56, תשס"ה)

(א) מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות בסעיפים קטנים (ב1) ו-(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -

(1)  4 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(2)  שבועיים - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).

(א1)  מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -

(1)  שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(2)  שבוע בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2);

(א2)  מבוטחת שהיא עובדת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה בשל הסיבה האמורה בסעיף קטן (ד1) של סעיף 6 לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית, בעד תקופת ההארכה לפי הסעיף הקטן האמור, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1), לפי הענין, בעד התקופה כמפורט בסעיף 6(ד1) בחוק האמור.

(ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את חופשת הלידה שלה, כאמור
בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים.

(ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לחופשת לידה מוארכת או לפיצול חופשת הלידה, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים.

52. תקופת דמי לידה (99)

(א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי סעיף 50 תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו51- תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע.

(ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם (100, 101א, 101ב) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג47, תשס"ו)

(א)  דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב30-.

(ב) - (ג) (בוטלו)

54. חישוב שכר עבודה רגיל (101) (תיקון: תשס"ב, תשס"ה)

(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.

(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -

(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;

(2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א);

(3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),

והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

הוראת שעה

"התקופה הקובעת" - התקופה שמיום כ"א בתמוז התשס"ב (1 ביולי 2002) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003).

בתקופה הקובעת ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 54 -

הסיפה המתחילה במילים "והכל לרבות" - תימחק;

55. תקנות (102) (תיקון: תשס"ה)

השר רשאי לקבוע -

(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;

(3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 54;

(4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי
סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י"ד;

(5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה.

(6)  באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות פרק זה, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור בסעיף 50 ולענין חישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב).

56. שלילת הזכות (103)

המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה:

(1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;

(2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;

(3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

סימן ד': גמלאות להורה מאמץ ולהורה מיועד (תיקון: תשנ"ו)

57. גמלאות להורה מאמץ (95א, 103א) (תיקון: תשנ"ח, תשס"א)

(א) על אף הוראות סעיף 42(א), מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי פרק י"א שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי סימן ב', ובלבד -

(1) שניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;

(2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.

(ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לפקיד הסעד כאמור
בסעיף קטן (א).

(ג) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.

(ד)  הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים. ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

(ה)  אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -

(א)  לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;

(ב)  לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ21- ימים רצופים.

57א.  גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)

(א)  בסעיף זה -

"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו1996-;

"אם מיועדת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

(ב)  על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.

(ג)  הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו52-, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

סימן ה': גמלה לשמירת הריון

 

58. הגדרות (103ג)

"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;

"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

59. גמלה לשמירת הריון (103ד)

מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות ושבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר.

60. שיעור הגמלה (103ה) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תש"ס26, תשס"ג)

גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי סעיף 54 ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב30-; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;

61. תשלומי כפל (1031ו)

מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי סימן זה בעד אותה תקופה.

 

סימן ו': תשלומים מיוחדים

62. תשלום מיוחד (103ב)

אשה המבוטחת לפי סעיף 40 שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

63. בדיקת מי שפיר

(א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי פרק י"א, או אשת מבוטח לפי פרק י"א, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם1980- (להלן - תקנות הבדיקה).

(ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו1985-; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

סימן ז': (בוטל) (תיקון: תשנ"ז)

64.  (בוטל) (תיקון: תשנ"ז)

פרק ד': ביטוח ילדים

סימן א': פרשנות

65. פרשנות (104) (תיקון: תשנ"ז)

(א) בפרק זה -

"מבוטח" -

(1) מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;

(2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;

"ילד" -

(1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;

(2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח.

ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך.

(ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על ששה חודשים.

סימן ב': קצבת ילדים

66. זכות לקצבת ילדים (105)

הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד.

67. מנין ילדים (106)

(א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.

(ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

68. סכום הקצבה (תיקון: תשס"ב35, תשס"ג46,47, תשס"ד50, תשס"ו69)

(א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) והוא הילד השלישי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:

(1)  לגבי ילד כאמור שהוא הילד השלישי במנין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי כשהוא מוכפל ב1.2-;

(2)  לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי ואילך במנין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי כשהוא מוכפל ב2.22-.

(ג)  הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב1972-, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל70%- מן הסכום הבסיסי.

69. מקבל הקצבה (110, 111)

(א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.

(ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.

(ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

(ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

69א.  מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס"א)

על אף האמור בכל מקום אחר בסימן זה, היו למבוטח ילדים ממספר נשים, יבואו הילדים במנין כל אחת מהנשים בנפרד.

70. הורה הנעדר מן הארץ (112)

הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל.

71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח (113)

מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני.

72. תקופת הקצבה (114)

(א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב1- באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב1- בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות.

(ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.

(ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

73. פטור הקצבה ממסים (116)

קצבת ילדים כאמור בסעיף 68 לא תיחשב כהכנסה לענין פקודת מס הכנסה או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים.

סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ"ח)18

74. מענק לימודים (115) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט21,18,11, תשס"ג46, תשס"ו)

(א) בסעיף זה -

"הורה יחיד" - כמשמעותו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב1992-;

"שנת לימודים" - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.

(ב) (1)  בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), בתחילת כל שנת לימודים ישלם המוסד
     מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:

(א)  הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו;

(ב)  הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;

(ג)  מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;

(ד)  מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;

(ה)  מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;

(2)  מענק הלימודים יהיה בשיעורים האלה:

(א)  18% מהסכום הבסיסי - בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (בסעיף זה - היום הקובע) מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 11 שנים;

(ב)  10% מהסכום הבסיסי - בעד ילד שביום הקובע מלאו לו 11 שנים ולא מלאו לו 14 שנים.

(ב1)  המוסד ישלם את מענק הלימודים בתחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנת לימודים או בחודש ספטמבר שבתחילת אותה שנת לימודים, ובלבד שלא ישולם בעד  אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.

(ב2)18 הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:

(1)  גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(2)  תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב1972-;

(3)  קצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

(4)  קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א.

(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

סימן ד': מימון (תיקון: תשס"ג)

74א.  מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון - הוראת שעה (תיקון: תשס"ג47, תשס"ה62)

(א)  המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 15 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1)  המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;

(2)  התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;

(3)  בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג)  הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב1- בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל1- בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

(ד)  מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.

(ה)  הוראות סעיף זה יחולו בשנות הכספים 2004 עד 2007.   

(ו)  על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

 

פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה

סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח

75. מבוטחים (31)

(א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:

(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;

(2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;

(3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;

(4) אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג1953-, או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד;

(5) מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז1967-;

(6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;

(7) חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;

(8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.

(ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

76. עובד בחוץ לארץ (32)

(א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (33)

(א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

(ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים (34)

השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות פרק זה ופרק ט"ו, בקשר לביטוחם של -

(1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;

(2) עובד בכלי שיט;

(3) עובד בכלי טיס;

(4) מבוטח לפי הוראות סעיף 76;

(5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;

(6) מבוטח לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75.

סימן ב': פגיעות בעבודה

79. הגדרות (35)

בחוק זה, במבוטח -

"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

 

80. חזקת תאונת עבודה (36)

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

81. הפסקה וסטיה (37)

(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

82. רשלנות (38)

אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

83. חזקת סיבתיות (39)

תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

84. בקע מפשעתי (40)

אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;

(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;

(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

84א.  ליקוי שמיעה (תיקון: תשס"ה62)

(א)  אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)  המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל1970- (להלן - רעש מזיק);

(2)  כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)  הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א)  היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו1996- (בסעיף זה - רשומה רפואית);

(ב)  היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב)  רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)  כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו4000- מחזורים בשניה;

(2)  הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3)  הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

85. מחלות מקצוע (41)

(א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.

(ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

סימן ג': גמלאות בעין

86. זכות לגמלאות בעין (42)

(א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה.

(ב) לענין סימן זה, "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

87. ריפוי (43)

(א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות.

(ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.

(ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.

(ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

88. החלמה ושיקום (44)

החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה.

89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי (45)

(א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן:

(1)  באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;

(2)  מאת המוסד באישור הממשלה;

(3)  באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.

(ב)  השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -

(1)  תנאים להסמכת שירות רפואי;

(2)  הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.

(ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.

(ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)  התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;

(2)  אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;

(3)  השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

90. דרכים למתן שיקום מקצועי (46)

שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך.

91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות (47)

היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי סימן זה, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות.

סימן ד': דמי פגיעה

 

92. הזכות ותחומיה (48) (תיקון: תשס"ב34)

(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה.

(ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

93. שלושה ימים ראשונים (תיקון: תשנ"ז)

(א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום.

(ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

94. תקופת הזכאות הראשונה (תיקון: תשנ"ז, תשס"ה62)

(א)  בסעיף זה -

"שכר העבודה הרגיל" - כמשמעותו לפי סעיפים 98 ו100-;

"מעביד" - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד;

"עובד" - מבוטח כמשמעותו לפי סעיף 75(א), למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד;

"תקופת הזכאות הראשונה" - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי פרק זה.

(ב)  על אף האמור בסעיף 92(א) יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:

(1)  היה הנפגע עובד -

(א)  המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם  בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;

(ב)  (1)  היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד,
     חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;

(2)  המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;

(ג)  מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה15- בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;

(ד)  דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט"ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;

(ה)  החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי סימן ד' לפרק י"ד;

(ו)  השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן.

(2)  היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

95. המקבל תמורת דמי פגיעה (51)

מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי סעיף 343 לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

96. אסיר ועציר (52)

לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי חוק הנוער, לא ישולמו דמי פגיעה.

97. שיעור דמי פגיעה (53) (תיקון: תשס"ב, תשס"ג47, תשס"ו)

(א)  דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ75%- מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב30-.

(ב)  - (ג)  (בוטלו)

(ד)  מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ינכה המוסד דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' שבלוח י'; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

98. חישוב שכר עבודה רגיל (54) (תיקון: תשס"ב)

(א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים.

(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -

(1) במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח;

(2) במבוטח אחר שלפי סעיף 75(א) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א),

והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.

הוראת שעה

"התקופה הקובעת" - התקופה שמיום כ"א בתמוז התשס"ב (1 ביולי 2002) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003).

בתקופה הקובעת ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך:

בסעיף 98, הסיפה המתחילה במילים "והכל לרבות" - תימחק;

99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (55)

(א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין פרק זה אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי פרק זה אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.

(ב) מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי סעיף 98, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי סעיף 98(ב)(2) לגביו כשהוא מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

100. תקנות (56)

השר רשאי לקבוע -

(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;

(3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 98.

101. (בוטל) (תיקון: תשס"ב)

102. דמי פגיעה מופחתים (58) (תיקון: תשנ"ו, תשס"ב34)

(א) על אף הוראות סעיף 92, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה.

(ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי סעיף 97, במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.

(ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה

103. הגדרות (59, 62, 69)

(א) לענין חוק זה -

"נכה עבודה" - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער;

"דרגה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית;

"דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית.

(ב) לענין פרק זה, "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה.

104. זכות לקצבה או למענק (60, 62, 66(א), 69) (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה62)11

(א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.

(ב) קצבה לפי סעיף 105 או סעיף 106, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:

(1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;

(2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה.

(ג) מענק לפי סעיף 107 ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ20%- אך אינה פחותה מ9%-.

105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% (67) (תיקון: תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו)

(א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (להלן - הסכום הבסיסי).

(ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי סעיף 110, של קצבאות נכות, יוגדל הסכום הבסיסי לפי שיעור העלאה זו.

(ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ100%- (68)

נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ב) שדרגת נכותו פחותה מ100%-, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה.

107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ20%- (תיקון: תשנ"ח11, תשס"ג46,47, תשס"ה62)

(א) נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה.

(ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.

(ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי סעיף 104(ב), בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

108. - 109. (בוטלו) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

110. הצמדה למדד (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

קצבת הנכות תשתנה ב1- בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

111. (בוטל) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

112. גמלאות מיוחדות (69) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

(א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת -

(1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים בסעיף 97(א);

(2)  למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

(ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ75%-; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.

(ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ75%-, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.

113. מענק במקום קצבה (70)

(א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ20%-, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.

(ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

114. עליה בנכות המזכה לקצבה (71)

עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו סעיף 106 היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק.

115. הגדלת קצבה לבני 18 ו21- (72)

(א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי סעיף 3 שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע.

(ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

116. ניכוי הוצאות כלכלה (73)

היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי סעיף 86, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם.

117. הגדלת קצבת הנכות (73א) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות בלוח ו' (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור בסעיף 97(א) כפול שלושים.

סימן ו': קביעת דרגת נכות

118. קביעת דרגת נכות (61) (תיקון: תשנ"ח)11

(א)  רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -

(1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;

(2) את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

(א1)  קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104(א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.

(ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

(ג)  בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

119. דרגת נכות שאינה יציבה (62)

על אף הוראות סעיף 118 רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע.

120. סייג לקביעת דרגת נכות (63)

(א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.

121. התחשבות בנכות קודמת (63א)

על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה.

122. ערר (64)

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים.

(ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע.

(ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.

123. ערעור (64א)

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה (65)

קביעת דרגת הנכות, לפי סעיפים 118 עד 122, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין סימן זה בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה.

125. קביעת הוצאות מחיה ולינה (73ב)

המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה

126. סמל ותעודה לנכי עבודה (83)

נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו.

127. הצורה ודרכי השימוש (84)

צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות.

128. עונשין (85)

(א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים:

(1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו;

(2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות.

(ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר.

129. פטור (86)

הוראות סעיפים 127 ו128-(א)(2) לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב1972-, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור בסעיף 127.

סימן ח': גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה

130. פרשנות (74)

(א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה:

(1) אשתו בשעת מותו;

(2) ילדו כמשמעותו בסעיף 238;

(3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, "הורה" - לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג;

(4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם;

(5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור בלוח ט' (להלן - אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט'.

(ב) בסימן זה להלן -

(1) דין אלמן כדין אלמנה;

(2) "אלמנה", "אלמן" או "ילד" - אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א);

(3) "קצבת נכות מלאה" - קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו סעיף 105.

131. זכות לקצבה או מענק (75)

מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה.

132. שיעורי קצבת תלויים (67)

המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן:

(1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה - 60%;

(2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים - 40%;

(3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;

(4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד - קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים;

(5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה - קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים -

(א) לילד אחד - 20%;

(ב) לשני ילדים - 30%;

(ג) לשלושה ילדים ויותר - 40%;

(6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) -

(א) לילד אחד - 60%;

(ב) לשני ילדים - 80%;

(ג) לשלושה ילדים - 90%;

(ד) לארבעה ילדים ויותר - 100%;

(7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה -

(א) לתלוי אחד - 50%;

(ב) לשני תלויים - 75%;

(ג) לשלושה תלויים - 90%;

(ד) לארבעה תלויים - 100%.

133. מענק לאלמנה (77)

(א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 132(1) כפול שלושים ושש.

(ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין סעיף 135 חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם -

(1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;

(2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה.

134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי (77א)

נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק - ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג.

135. אלמנה שחזרה ונישאה (78)

(א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 1(132) (להלן - שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;

(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;

ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1)
עד (4) של סעיף 262(א).

(ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה.

136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים (79)

הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי סעיף 132(5) או (6) היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה.

137. תלויים חלקיים (80)

תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי סעיף 130(א)(3), תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי סעיפים 132(7) או 136 באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד.

138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם (81)

השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי סעיפים 132(6) או (7) או 136, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.

139. גבול קצבאות (82)

(א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי סימן זה על קצבת הנכות המלאה.

(ב) היו תובעים קצבה לפי סימן זה יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם.

140. הגדלת קצבת התלויים (82א) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות בלוח ו' תוגדל בשיעור הנקוב באותו לוח בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום האמור בסעיף 97(א), כפול שלושים.

141. הצמדת קצבת תלויים למדד (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

קצבת התלויים תשתנה ב1- בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

142.  (בוטל) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

143. מענק ליתום שהגיע למצוות (82ד) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)

(א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.

(ב)  (בוטל)

144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום (90, 90א)

(א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר -

(1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;

(2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.

(ב) לענין סעיף זה, "יתום" - יתום שהוא ילד כמשמעותו בסעיף 238, והוא בבחינת תלוי לפי סעיף 130(א)(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים.

סימן ט': שונות

145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (87)

המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי פרק זה אם התובע גמלה -

(1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו;

(2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן;

(3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי.

146. ביקורת (88)

(א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה.

(ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי פרק זה, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה.

147. פקודת הפיצויים לעובדים (89)

הוראותיה של פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון הפקודה - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות בתוספת השלישית לפקודה ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור.

148. ארגון יציג ודמי חברות (89א)

(א) על אף הוראות סעיף 303, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון.

(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי סעיף 381, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול.

(ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה.

(ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם 130.

149. מימון פעולות בטיחות בעבודה (89ב) (תיקון: תשס"ג47)

(א)  המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 7 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1)  המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר;

(2)  התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;

(3)  בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג)  הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב1- בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל1- בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות

 

150. הגדרות (90ב) (תיקון: תשס"ד)

בפרק זה -

"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל הפרישה;

"תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד;

"אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם.

151. הזכות ותחומיה (90ג)

(א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי.

(ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק
בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר
שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה.

152. דמי תאונה (90ד)

דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ90- ימים.

153. סייג (90ה)

(א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה.

(ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה.

154. שיעור דמי תאונה (90ו) (תיקון: תשס"ג)

דמי תאונה ליום הם -

(1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי פרק ה' אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור בסעיף 77;

(2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל25%- מהסכום הבסיסי.

155. כפל גמלאות (90ז)

מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט פקודת הנזיקין, הסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 180 או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור.

156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם (90ח) (תיקון: תשנ"ז)

על אף הוראות פרק זה, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות סעיף 92(א) וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח -

(1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה;

(2) בשירות בצבא הגנה לישראל;

(3) במאסר.

157. מועד להגשת התביעה (90ט)

על אף הוראות סעיף 296 תוגש תביעה לגמלה לפי פרק זה למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה.

פרק ז': ביטוח אבטלה

סימן א': מבוטחים

158. הגדרות (127א) (תיקון: תשנ"ח13, תשנ"ט22, תשס"ד53, תשס"ו)

בפרק זה -

"מבוטח" -

(1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;

(2) חייל ששירת שירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל);

(3)13 מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;

"לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" - כמשמעותם בחוק שירות התעסוקה;

"דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה;

"עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3;

"תאריך קובע" - ה1- בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה1- בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת.

159. תקנות (127ב)

השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין פרק זה, בתנאים שקבע.

סימן ב': תנאי הזכאות

160. זכאי לדמי אבטלה (127ג) (תיקון: תשנ"ט22, תשס"ד53, תשס"ו67)

(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים.

(ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין פרק זה אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו בסעיף 238 ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות.

(ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין פרק זה ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור.

(ה) לענין סעיף קטן (ב) וסעיפים 161(ג), 168, 170(ב) ו174- דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי כאמור בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158 כדין חייל, בשינויים המחוייבים.

161. תקופת אכשרה (127ד) (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט22, תשס"ב36, תשס"ו67)

(א) לענין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה:

(1)  360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים 
בתכוף לתאריך הקובע;

(2)  היה שכרו של הזכאי מחושב על בסיס יומי (בפרק זה - שכיר יום), דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים האמורים.

(ב)  השר יקבע הוראות בדבר חישוב תקופת האכשרה לגבי מי שבתקופה של 540 הימים האמורה בסעיף קטן (א) היה בחלק הזמן שכיר יום ובחלק הזמן היה עובד שאינו שכיר יום.

(ג)  בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח -

(1)  ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל);

(2) ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון - עד 180 ימי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל.

(3)  ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו1976-.

(ד)  (בוטל)

(ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה.

(ו)  תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות סעיף 174א לא תיחשב כתקופת אכשרה.

162. תקופות נוספות (127ה) (תיקון: תשס"ב36, תשס"ה)

לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (להלן - הימים החסרים), ימנו את 540 הימים, כאמור בסעיף 161, בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:

(1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 360 ימים;

(2) מחלה או תאונה - 180 ימים;

(3) היעדרות מעבודה לפי סעיפים 6 ו7- לחוק עבודת נשים - לפי מספר ימי ההיעדרות;

(4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - 30 ימים.

(5)  העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות.

163. מובטל (127ו)

(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.

(ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל.

(ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ובלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו בסעיף 89(א), אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" - לרבות תאונה.

164. (בוטל) (תיקון: תשס"ג47)

165. עבודה מתאימה (127ז) (תיקון: תשס"ג47)

(א)  (בוטל)

(ב) לענין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:

(1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;

(2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;

(3)  העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.

(ג) לענין סעיף 166(ד) רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.

(ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו, לגבי מי שטרם מלאו לו 35 שנים, מתוך 60 ימים מהתאריך הקובע, וכן לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף
לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית; בכל מקרה לא יפחת השכר בעבודה המוצעת משכר מינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום;

(ה)  לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה.

(ו)  הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות.

(ז)  על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים.

(ח)  לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) -

(1)  מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות;

(2)  "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;

(3)  מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו.

166. סייגים לזכאות (127ח) (תיקון: תשס"ג47, תשס"ד53)

(א)  (בוטל)

(ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה.

(ג)  (בוטל)

(ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז1957-, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור.

סימן ג': דמי אבטלה

167. חישוב דמי אבטלה (127י) (תיקון: תשנ"ט24)

(א)  דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע בלוח ז', או בצירופיהם, לפי הענין.

(ב)  (1)  בסעיף קטן זה -

"יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות סעיפים 171 ו173-, לפי הענין;

"השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב25-;

"התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע;

"התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה.

(2)  על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על -

(1)24  סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה;

(2)  סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה.

168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש (127יא)

על אף הוראות סעיף 167, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור  בסעיף 170(ב)(2), לא יעלו על החלק ה25- מסכום השווה ל80%- משכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.

169. (בוטל) (תיקון: תשנ"ח)

170. השכר היומי הממוצע (127יג) (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ג)

(א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של 75 הימים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע.

(ב) (1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר
    שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי.

(ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל.

(ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה1- בחודש שבו חל הפיצוי.

(ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק עבודת נשים, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע.

(ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה25- מההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו סעיף 2 לחוק האמור.

(ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

171. תקופה מרבית לדמי אבטלה (127יד) (תיקון: תשנ"ח10, תש"ס23, תשס"ב36)

(א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים באותו חודש 

(3)  100 - בכל מקרה אחר.

(א1)  מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור בסעיף 166(ד), יופחת ב30- ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א) בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם.

171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש"ס23)

(א)  בסעיף זה -

"יום קובע" - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה;

"תקופה קובעת" - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע;

"תקופת תשלום מרבית" - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי סעיף 171(א);

"יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה.

(ב)  כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת -

(1)  לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית;

(2)  לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי סעיפים 167(ב)(2) או 168, לפי הענין;

(ג)  כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה.

(ד)  התקופה הקובעת אשר תחול לראשונה על מובטל תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).

(ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים.

172. תחילת תשלום דמי אבטלה (127טו)

לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.

173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית (127טז) (תיקון: תש"ס, תשס"ב37, תשס"ג47, תשס"ו67)

(א) (1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום
       השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין 70%
       מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל.

(2)  (בוטלה)

(3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות ל70%- מדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו.

(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה.

(ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 167 עד 172, ואולם על אף האמור בסעיף 171(א) לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות סעיף 171א לא יחולו לגביו, לענין זה, "זכאי מיוחד" - מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)  ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר;

(2)  לפי הוראות סעיפים 171 ו171-א, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ138- ימים;

(3)  הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד.

(ד)  לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161.

173א.  (בוטל) (תיקון: תשס"ג47)

174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (127טז1) (תיקון: תשנ"ז8, תשנ"ט22, תשס"א29, תשס"ג46,44, תשס"ו67)

(א) בסעיף זה -

"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח'; ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב).

"השיעור לחייל" - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי
סעיף 170(ב)(2) אילולא הוראות סעיף 168.

(ב)  מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):

(1) אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א) הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161.

(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת.

(ג) המענק יהיה -

(1)  לגבי מי שהועסק בעבודה כאמור בחלקים (א), (ב), (ג), (ד) ו-(ה) בלוח ח' - בסכום השווה ל50%- מן השיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת;

(2)  לגבי מי שהועסק בעבודה כאמור בחלק (ו) בלוח ח' - בסכום השווה ל80%- מסכום המענק שלפי פסקה (1).

(ד)  השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב).

(ה)  הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 176.

(ו) (1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי
     שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה
     עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה:

(א)  הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור
בסעיף 165(א) ו-(ב);

(ב)  הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת;

לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט בלוח ח'.

(2)  השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את לוח ח'.

(ז)  על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור בחלק (ד) בלוח ח', והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים.

174א.  מענק לחבר אגודה שיתופית (תיקון: תשנ"ט22)

הוראות סעיף 174 יחולו גם לגבי חייל שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3.

175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה (127טז2) (תיקון: תשנ"ח10, תשס"ה)

(א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה או מגמול פרישה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור.

(ב)  (בוטל)

(ג)  השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)  בסעיף זה, "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה:

(1) עבודה;

(2) שירות בצבא הגנה לישראל;

(3) שירות במשטרת ישראל;

(4) שירות בשירות בתי הסוהר.

176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (127טז3)

(א)  הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים ליום.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדמי אבטלה העובד בעבודה שהציע לו שירות התעסוקה ושאינה עבודה מתאימה לפי סעיף 165, לא יפחתו דמי האבטלה ליום מההפרש שבין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה לבין סכום השווה ל75%- מהשכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה.

176א.  מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (תיקון: תשס"ג47)

(א)  מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד שאילולא הוראות סעיף 165(ד) היה זכאי לדמי אבטלה לפי סעיף 176(ב), אם נתמלאו לגביו כל אלה:

(1)  הוא עובד 150 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 75 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור בסעיף 165(ד) שהציע לו שירות התעסוקה;

(2)  השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך).

(ב)  סכום המענק יהיה שווה לדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 176(ב) בעד הימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו סעיף 165(ד); במנין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 60 הימים האמורים בסעיף 165(ד), אף אם שולמו בעדם דמי אבטלה; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 150.

(ג)  הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות סעיף 166(ב).

(ד)  השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי סעיף 170.

(ה)  השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה.

סימן ד': שונות

177. ניכוי מס הכנסה (127יז)

מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות סעיפים 164 ו243- לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה.

178. הענקת אבטלה (127יח(א))

קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים.

179. תנאי להענקה (127יח(ב))

הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו.

פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

180. הגדרות (127נג) (תיקון: תשנ"ט20)

בפרק זה -

"עובד" - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי פרק ה';

"מעביד של עובד" - לרבות מי שהיה מעבידו;

"שכר עבודה" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב;

פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי חוק שכר מינימום, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור.

"הסכם קיבוצי" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז1957-, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;

"פיצויי פיטורים" - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי;

"קופת גמל" - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים);

"חוב שכר עבודה" - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו;

"חוב לקופת גמל" - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר.

181. מבוטחים (127נד)

המבוטחים לפי פרק זה הם עובד וקופת גמל.

182. הזכות לגמלה (127נה) (תיקון: תשנ"ז)

מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין:

(1) צו הכרזה כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי הפקודה האמורה;

(2) צו שניתן לפי פקודת החברות לפירוק חברה, שותפות או אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו;

(3) צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים לענין פסקה (1) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות העסיקה;

(4)  צו לפירוק אגודה שיתופית לפי פקודת האגודות השיתופיות.

(5)  צו לפירוק עמותה שניתן לפי סעיף 49(4) לחוק העמותות.

183. שיעור הגמלה לעובד (127נו) (תיקון: תשנ"ו2, תשנ"ט20, תשס"ג)

הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול עשר לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב), ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף 182, לפי המוקדם מביניהם.

184. שיעור הגמלה לקופת גמל (127נז2) (תיקון: תשנ"ט21, תשס"ג)

(א) הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף 189(ב).

(ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה.

185. גמלה לחבר אגודה שיתופית (127נז1) (תיקון: תשס"ג)

(א) בסעיף זה -

"חבר אגודה שיתופית" - מי שביום מתן צו כאמור בסעיף 182(4), היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי סעיף 3;

"הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי סעיף 344(א)(1) לפני מועד מתן צו כאמור בסעיף 182(4).

(ב) על אף הוראות סעיפים 183 ו184-, הגמלה, שתשולם לפי פרק זה לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה, ובכפוף להוראות סעיף 189(ב).

(ג) הוראות פרק זה, למעט סעיפים 183 ו184-, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים.

186. פרסום הסכומים המרביים (127נח)

השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח סעיפים 183 ו184-.

187. זקיפת חובות (127נט)

(א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי פרק זה על הסכום המרבי האמור בסעיף 183, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים.

(ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור בסעיף 184, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא:

(1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי;

(2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר;

(3) ביטוח בריאות;

(4) קופת תגמולים;

(5) כל מטרה אחרת.

(ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה.

(ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות
או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור
בסעיף 184 או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין,
תתחלק  הגמלה   או   יתרתה   בין   קופות   הגמל   לפי   היחס   שבין   סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות.

188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה (127ס)

גמלה המשתלמת לפי פרק זה יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין.

189. העברת תביעה לגמלה (127סא) (תיקון: תשנ"ט20)

(א) הזכאי לגמלה לפי פרק זה יגיש תביעתו למוסד באמצעות הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה, האגודה העותמאנית או האגודה השיתופית, או מפרק השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה (לכל אחד מאלה ייקרא להלן - המפרק), הכל לפי הענין כאמור בסעיף 182.

(ב) הגמלה לפי פרק זה תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שהמפרק קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו, ולענין גמלה לפי סעיף 185 - רק למי שהמפרק אישר שהוא חבר אגודה שיתופית כהגדרתו בסעיף 185(א) והכל בכפוף להחלטת פקיד התביעות לפי הוראות סעיף 298.

(ג) המפרק יעביר למוסד את התביעה בצירוף דין וחשבון על הגמלה שיש לשלם לתובע ובציון הסכומים שיש לנכותם לאור הוראות סעיף 188.

(ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ובדין וחשבון כאמור בסעיף קטן (ג) או את הטפסים להגשתם.

190. תשלום הגמלה (127סב)

המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות סעיף 189(ג); סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד.

191. עובד שנפטר (127סג)

(א) על אף הוראות סעיף 303(ג), אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי פרק זה, תשולם הגמלה בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק הגנת השכר, ולשאירים כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, הכל לפי הענין.

(ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, יהיו זכאים לגמלה לפי פרק זה לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי סעיף 5 האמור, עד לסכום המרבי הנקוב בסעיף 183 ובכפוף ליתר הוראות פרק זה.

192. תביעות המוסד כלפי המפרק (127סה) (תיקון: תשנ"ז)

(א) שילם המוסד גמלה לפי פרק זה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה מהמפרק, ואולם -

(1) אם עלה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים המגיע לעובד ממעבידו על הסכום המרבי של הגמלה האמור בסעיף 183 (להפרש האמור ייקרא להלן בסעיף זה - יתרת החוב), יעברו למוסד זכויותיו של העובד בדין קדימה רק לגבי הסכום שבו עולה הסכום המרבי של דין הקדימה על יתרת החוב;

(2) המוסד לא יהיה זכאי לגבות מהמפרק את הפרשי ההצמדה ששילם לזכאי לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת הרגל, או לגבי התקופה שלאחר יום מתן צו כאמור בסעיף 182(2) עד (4), לפי הענין, אלא במידה שהמפרק החליט לשלם ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לגבי התקופה האמורה גם ליתר הנושים בפשיטת הרגל או בפירוק התאגיד, לפי הענין.

(ב) בסעיף זה, "דין קדימה" - זכויותיו של עובד לפי סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל, לפי סעיף 354(א)(1) לפקודת החברות, לפי סעיף 54 לחוק העמותות, לפי תקנות מכוח פקודת האגודות השיתופיות הנותנות דין קדימה לשכר עבודה או לפיצויי פיטורים, או לפי סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורים.

193. שיפוט (127סו)

הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי פרק זה תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי פשיטת הרגל או פירוק התאגיד כאמור בסעיף 182.

194. תקנות (127סד)

(א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי פרק זה למפרק, העברת התביעות ודו"חות המפרק למוסד, העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות.

(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים בסעיפים 189 ו190-.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי פרק זה.

פרק ט': ביטוח נכות

סימן א': נכים

 

195. הגדרות (127כא) (תיקון: תשנ"ו3, תשס"ג46, תשס"ד)

בפרק זה -

"הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח
סעיף 40(1)(2ב) לחוק חיילים משוחררים;

"ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

"מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה;

"נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיים בו אחד מאלה:

(1) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד ואינו משתכר סכום השווה ל25%- מהשכר הממוצע;

(2) כושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד, וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב50%- או יותר,

הכל לפי כללים ומבחנים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה (לאי-כושר או לצמצום הכושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר להשתכר); לענין פרק זה יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר;

"עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי פרק ה', ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי סעיף 178(א);

"עקרת בית" - כהגדרתה בסעיף 238, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה:

(1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד;

(2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד;

"עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב50%- או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד);

"התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים.

סימן ב': תנאי הזכאות

196. הזכאות לגמלת נכות (127כב(א), (ד)) (תיקון: תשס"ב)

(א) נכה זכאי לגמלה לפי פרק זה אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל.

(ב) הזכות לגמלה לפי פרק זה תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע, ובלבד שאם במועד זה מקבל הנכה דמי מחלה ממעבידו או מקופת גמל כמשמעותה בסעיף 180, תתחיל הזכות בתום התקופה שבעדה שולמו דמי המחלה כאמור.

197. הוראות מיוחדות לענין עולים (127כב1(א), (ב)) (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו67)

(א) על אף הוראות סעיף 196(א), עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי פרק זה.

(ב) הוראות פרק זה יחולו על כל עולה בשינויים אלה:

(1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 207(א), ולא לגרוע מהן;

(2) הזכות לגמלה לפי פרק זה של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות סעיף 196(ב), ולא לגרוע מהן;

(3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה שבסעיף 195, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל.

(ג)  בסעיף זה, "עולה" - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)  בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות;

(2)  בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א5/, לפי חוק הכניסה לישראל, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית (127כג)

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי פרק זה, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד.

סימן ג': גמלאות

199. סוגי גמלאות נכות (127כה(א)(1)-(3)) (תיקון: תשס"ב)

נכה זכאי לגמלאות אלו:

(1)  קצבה חודשית - לפי סעיפים 200 עד 202;

(2)  שיקום מקצועי - לפי סעיפים 203 עד 205;

(3)  השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי סעיף 206;

(4)  גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי סעיף 206א.

200. קצבה מלאה ושיעורה(127לו, 127לז) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג46)

(א) נכה יחיד שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 75% לפחות זכאי לקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב), כשהיא מוגדלת ב7%- (להלן - קצבה חודשית מלאה).

(ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (לקצבה בשיעור זה ייקרא להלן - קצבת יחיד מלאה).

(ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' - 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו בסעיף 238.

(ד)  תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב7%-.

200א.  קצבה חודשית נוספת (תיקון: תשס"ב)

(א)  בסעיף זה, "נכות רפואית" - נכות שנקבעה לפי הוראות סעיף 208.

(ב)  נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות ולא מתקיים בו האמור בסעיף 307, זכאי גם לקצבה נוספת בשיעורים שיחושבו מקצבת היחיד המלאה (בסימן זה - קצבה חודשית נוספת), כמפורט להלן:

(1)  17%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 80% לפחות;

(2)  14%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות ולא יותר מ79%-;

(3)  11.5%, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות ולא יותר מ69%-;

201. קצבה חלקית (127לח) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ג46)

נכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקיצבה חדשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקיצבה כאמור בסעיף 200(א), (ג) ו-(ד), לפי הענין הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כשרו להשתכר לבין מאה.

202. ניכוי הכנסות מקצבה (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג46)

(א)  בסעיף זה, "הקצבה הקובעת" - סכום השווה לקצבה חודשית מלאה, ואם שולמה לנכה קצבה חודשית נוספת, סכום השווה לקצבה חודשית מלאה בצירוף הקצבה החודשית הנוספת.

(ב)  עלתה קצבה של נכה על הקצבה הקובעת (לעודף זה ייקרא בחוק זה - יתרת הקצבה), ינהגו כך:

(1)  כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה הקובעת;

(2)  היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע, ינוכו מיתרת הקצבה 60% מההכנסה העודפת;

(3)  היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה.

203. שיקום מקצועי - תנאים (127מ)

מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה:

(1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח סעיף 118;

(2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת;

(3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי;

(4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

204. שיקום מקצועי - כללים (127מא)

שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ה'; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח פרק ה' יחולו לגבי מבוטח כאמור בסעיף 203, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת.

205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה (127מב) (תיקון: תשס"ד)

מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי פרק זה והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור.

206. שירותים מיוחדים (127כה) (תיקון: תשנ"ח11, תשס"ד)

(א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי פרק זה הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו.

(ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 בשיעור של 75% לפחות.

(ג1)  בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור.

206א.  גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס"ב, תשס"ד)

(א)  בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות סעיף 206.

(ב)  מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן:

(1)  42.5%, זכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 150% מקצבת יחיד מלאה;

(2)  28.5%, זכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 100% מקצבת יחיד מלאה;

(3)  14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה.

(ג)  מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור.

סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר

 

207. תחילת הבירור (127כב(ב), (ג))

(א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי פרק זה אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע צומצמה הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב50%- או יותר או שנפסקה, ובאין הכנסה כאמור - מהיום שהיה לנכה.

(ב) לענין הקביעה אם חל צמצום בהכנסה מעבודה, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו.

208. אחוזי נכות רפואית (127כז) (תיקון: תשס"ד50)

(א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות.

(ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ60%-, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ40%-, חייב הוא לנמק קביעתו.

(ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם.

(ה)  בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד1984-, שבצדם נקוב אחוז נכות.

209. דרגת אי-כושר להשתכר (127כח)

(א) פקיד תביעות כאמור בסעיף 298 יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר.

(ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי- כושר להשתכר, שאינה פחותה מ75%-, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום.

210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר (127לב)

פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים.

211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (127כט, 127ל)

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק זה, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים.

212. מינוי הועדות, סמכויותיה וסדרי עבודתן (127לא)

(א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים. ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן.

(ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211.

213. ערעור (127לד)

החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא.

214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר (127לה) (תיקון: תשנ"ח11, תשס"ב, תשס"ג46, תשס"ד50)

(א)  המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

(ב)  החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין סעיפים 208 ו209-; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו.

(ג)  בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296 ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.

סימן ה': שונות

215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה (127מז(א)(1)) (תיקון: תשס"ד)

השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה.

216.  (בוטל) (תיקון: תשס"א)

217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (127כד)

המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות.

218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות (127נב)

סמכויות המוסד לפי סעיף 145 יהיו לו גם לענין גמלה לפי פרק זה.

219. חובת אדם למסור מידע (127נ)

השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין פרק זה, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם.

220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים (127נב1) (תיקון: תשס"ג47)

(א)  בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 90 מיליון שקלים חדשים.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1)  המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(2)  התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.

(3)  בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג)  הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב1- בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל1- בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

סימן ו': ילד נכה

221. הגדרת ילד נכה (127מט)

לענין סימן זה, "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

222. גמלאות בשל ילד נכה (127מז(א)(2),(3), 127מח, 127מט1, 127מט2) (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח)11

(א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר -

(1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר, זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית;

(2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן.

(ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות סעיפים 212 ו213- יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים.

222א.  מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ"ז, תשס"ד50)

השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו.

222ב.  גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש"ס28)

(א)  היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי סעיף 222.

(ב)  היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי סימן זה, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

(1)  למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת בעדו גמלה לפי סימן זה, רק בשל כך שהוא מוחזק בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום או שהוא מוחזק בידי משפחה אומנת;

(2)  למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי סימן זה.

פרק י': ביטוח סיעוד

סימן א': הגדרות

223. הגדרות (127פג) (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו67)3

בפרק זה -

"גמלת סיעוד" - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי פרק זה;

"השגחה" - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים;

"ועדה מקומית מקצועית" - ועדה מקומית מקצועית לעניני סיעוד לפי סעיף 231;

"ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה;

"מבוטח" - אחד מאלה:

(1) מבוטח לפי פרק י"א;

(2) - (3)  (בוטלו)

(4) תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א5/, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם

אינם מבוטחים בביטוח זקנה וביטוח שאירים;

"מוסד סיעודי" - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים;

"פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית;

"קצבת יחיד מלאה" - כמשמעותה בסעיף 200;

"שירותי סיעוד" - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית.

סימן ב': גמלאות

224. גמלת סיעוד (127פד) (תיקון: תשס"ג47)

(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225 -

(1) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל93%- מקצבת יחיד מלאה;

(2) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל150%- מקצבת יחיד מלאה.

(ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור בסעיף 225(ג) תהיה בשיעור של 80% מהשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (א).

(ג) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה.

(ד) (1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר   
     בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה;
     בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים
     לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים.

(2) לענין גמלה המשולמת לפי סעיף 225(ג) יכול שתובא בחשבון גם הכנסה של בן משפחה המטפל בזכאי, בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור; לענין זה, "בן משפחה" - בן או בת של הזכאי, שהכנסתו עולה לפחות על שלוש פעמים השכר הממוצע.

225. תשלום גמלת סיעוד (127פה) (תיקון: תשס"ד)

(א) זכאי לגמלה לפי פרק זה יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה.

(ב) על אף הוראות סעיפים 303, 304 ו306-, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבעה ועדה מקומית מקצועית, ולא לידי הזכאי.

(ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם הועדה המקומית המקצועית קבעה שהוא גר עם בן משפחה המטפל בו, ושאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 60 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו.

(ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והועדה המקומית המקצועית קבעה שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור בסעיף 237(ב) ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד

הבריאות ומשרד העבודה והרווחה.

226. תקופת אכשרה (127פו)

תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה.

227. סייג לזכאות (127פז)

מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור בסעיף 307(א) לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד.

228. מניעת כפל תשלומים (127פח) (תיקון: תשס"ב)

(א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי סעיף 112 או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיפים 206 ו206-א, הברירה בידו לבחור באחת מהן.

(ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי פרק זה וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

229. תחילת הזכאות (127פט)

על אף הוראות סעיף 296, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום 30 ימים מה1- בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה.

230. בדיקה (תיקון: תש"ס)

המוסד רשאי לבדוק -

(1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין;

(2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

230א.  הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש"ס)23

(א)  פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב.

(ב)  מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני.

(ג)  הוראות סעיף 229 לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה.

230ב. ועדה לעררים לענין מצב תפקודי - הוראת שעה  (תיקון: תשס"ו66)

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסד לענין מצבו התפקודי רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לענין מצב תפקודי (בסעיף זה - הוועדה).

(ב) השר יקבע רשימת חברים בוועדה, מבין בעלי המקצוע המנויים להלן (בסעיף זה - הרשימה):

(1) רופא מומחה בגריאטריה או ברפואה פיסיקלית ושיקום, לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז1976-;

(2)  אחות מוסמכת כמשמעותה לפי פקודת בריאות העם, 1940.

(ג)  הרשימה תפורסם ברשומות.

(ד)  הוועדה שתדון בערר לפי סעיף זה תהא בהרכב של שניים או שלושה חברים ששמותיהם כלולים ברשימה ויושב ראש הוועדה יהיה חבר הוועדה שהוא רופא; השר יקבע הוראות לענין הרכב הוועדה, סמכויותיה וסדרי עבודתה וכן לענין המועדים והדרכים להגשת הערר.

(ה) הוראות סעיף 213 יחולו לגבי החלטות של הוועדה.

231. ועדה מקומית מקצועית (127צא)

(א) השר ימנה ועדות מקומיות מקצועיות לעניני סיעוד, ויקבע את אזורי פעולותיהן.

(ב) חברי הועדה יהיו אחות של שירותי הבריאות, עובד סוציאלי של שירותי הרווחה המקומיים ועובד המוסד; הועדה תתייעץ עם רופא.

(ג) אחות ורופא כאמור בסעיף קטן (ב) ימונו מתוך רשימה שיסכימו עליה השר ושר הבריאות.

(ד) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע את סדרי העבודה של ועדה מקומית מקצועית, וככל שלא נקבעו כאמור, רשאית כל ועדה מקומית מקצועית לקבוע את סדרי עבודתה.

232. תפקידי הועדה המקומית המקצועית (127צב)

(א) קבע המוסד שהמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224, יודיע על כך לועדה המקומית המקצועית שבאזור פעולתה מתגורר הזכאי.

(ב) הועדה המקומית המקצועית תקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק למבוטח; קבעה כאמור, תקבע את נותן השירותים ותדאג למתן אותם השירותים או תקבע שאין שירותים זמינים שניתן לספק לו; הועדה רשאית להגביל את קביעותיה בזמן.

(ג) הועדה המקומית המקצועית תודיע למוסד את החלטותיה לפי סעיף קטן (ב).

233. ועדה לעררים (127צג)

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית מקצועית, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים.

(ב) הרכב הועדה לעררים, סמכויותיה, המועדים להגשת ערר וסדרי עבודתה ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה.

(ג) חברי הועדה לעררים, שהם רופא או אחות, ימונו מתוך רשימה שיסכימו עליה השר ושר הבריאות.

234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות (127צד) (תיקון: תשס"ד)

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי -

(1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה;

(2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן.

סימן ג': ועדה ארצית

235. ועדה ארצית לעניני סיעוד (127צה)

(א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10).

(ב) ואלה חברי הועדה הארצית:

(1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה;

(2) שני נציגים של משרד הבריאות;

(3) נציג של משרד האוצר;

(4) נציג של משרד הפנים;

(5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי;

(6) שני נציגים של המוסד;

(7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;

(8) נציג של כל קופות החולים האלה:

(א) קופת חולים מכבי;

(ב) קופת חולים לעובדים לאומיים;

(ג) קופת חולים מאוחדת;

(9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות;

(10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות;

(11) נציג של "אש"ל" - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל;

(12) נציג של "משען" - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;

(13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל.

(ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים.

(ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה.

(ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה.

236. תפקידי הועדה הארצית (127צו)

הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי סעיף 237(א) (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה -

(1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן;

(2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח;

(3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח.

סימן ד': מימון

237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים (127צז) (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תש"ס, תשס"ג47)

(א) (1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן
       המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח
       שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן
       לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד
       שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון
       פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה
       על 30 מליון שקלים חדשים;

(2)   על אף הוראות פסקה (1) -

(א)  המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר;

(ב)  התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, לתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת.

(ג)  בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(3)  הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב1- בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל1- בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר;

(ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת.

(ג)  (1)  (בוטלה)

(2)  אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי   ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ"ה (1 ביולי 1995).

 

 

פרק י"א: ביטוח זקנה וביטוח שאירים

סימן א': הוראות כלליות

238. הגדרות (5) (תיקון: תשנ"ו4, תשס"א32, תשס"ו)

בפרק זה -

"אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -

(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;

"אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא -

(1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;

בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;

"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

(1) לא מלאו להם 18 שנים;

(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;

(3) לא מלאו להם 22 שנים והם -

(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;

(ב) (1)  בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים
      שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה;

(2)  בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:

(א)  הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור;

(ב)  הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור.

(ג)4 לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור;

(4)4 לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;

(5)4 הם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם נתקיים בהם האמור בפסקה (4); לענין פסקה זו, לא יובא בחשבון שירות סדיר העולה על 36 חודשים;

והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;

"הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.

"עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית;

"אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי סעיף 132(1) עד (5) או לפי סעיף 252;

"עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט'.

239. תחילת תקופת התשלום (6)

(א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב1- באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב1- בחודש שלאחריו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב1- בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת זקנה לפי פרק זה או קצבת נכות לפי פרק ט' למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.

סימן ב': מבוטחים

240. מבוטח (7) (תיקון: תשנ"ו3, תשס"ד)

(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1.

(ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד.

241-242. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ו)

243. סוגים מיוחדים (10)

השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות סעיף 240 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.

סימן ג': ביטוח זקנה

244. קצבת זקנה (11) (תיקון: תשנ"ו3, תשס"ג, תשס"ו68)

(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 16.2% מהסכום הבסיסי.

(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - 8.1% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.1% מהסכום הבסיסי.

(ג) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 245, 247, 249 ו250-, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה.

(ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי סימן זה בלבד.

(ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(ה) בכפוף להוראות סעיף 324 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

245. גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית (12) (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד)10,3

(א)  הגיל לקצבת זקנה הוא -

(1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;

(2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;

(א)  נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

(ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;

(ג) קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט', שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל10%- מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.

(ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט' בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.

(ב2) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד2004-, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ד' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.

(ג) לענין סעיף זה -

"הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;

"הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט' בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:

(1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט' באותה שנת מס;

(2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט' כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

 

246. תקופת אכשרה (15) (תיקון: תשנ"ו3, תשס"ב, תשס"ד)

(א)  תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:

(1)  60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;

(2)  144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

(3)  לא פחות מ60- חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:

(א)  הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;

(ב)  הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.

(ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:

(1)  היא גרושה, אלמנה או עגונה;

(2)  היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1;

(3)  בן זוגה אינו מבוטח.

(4)  שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט' בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.

(ג) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד2004-, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ה' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.

247. תלויים (17) (תיקון: תשס"ג46, תשס"ד)

לענין סימן זה, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:

(1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:

(א)  ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;

(ב)  היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;

(ג)  אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בלוח א'1 - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט';

(2) ילדו;

(3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:

(א) מלאו לו 70 שנים;

(ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ט' או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

248. תוספת ותק (18) (תיקון: תשנ"ו3)

מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, תוגדל הקצבה ב2%- לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח