הנחיותOECD  למיזמים בינלאומיים

                           (תרגום לא רשמי)

מבוא

 

1.       הנחיותOECD  למיזמים בינלאומיים (ההנחיות) הן המלצות שממשלות מפנות אל מיזמים רב-לאומיים. הן מציעות עקרונות ואמות מידה מרצון להתנהגות עסקית אחראית העולה בקנה אחד עם חוקים בני החלה. מגמת ההנחיות היא להבטיח שפעולותיהם של מיזמים אלה תהיה בהרמוניה עם קווי המדיניות הממשלתיים, כדי לחזק את בסיס האמון ההדדי בין המיזמים לבין החברות שהם פועלים בהן, לסייע בשיפור אקלים ההשקעות הזרות ולהגביר את תרומתם של מיזמים רב-לאומיים לפיתוח בר קיימא. ההנחיות הן חלק מהצהרת OECD בדבר השקעה בינלאומית ומיזמים רב-לאומיים אשר רכיביה האחרים מתייחסים ליחס לאומי, דרישות סותרות בפני מיזמים, ותמריצים ותמריצים שליליים להשקעה בינלאומית.

 

2.       מגזר העסקים הבינלאומי התנסה בשינוי מבני מרחיק לכת וההנחיות עצמן התפתחו על מנת לשקף שינויים אלה. עם עליית תעשיות השירותים והתעשיות עתיקות הידע, מיזמי שירותים וטכנולוגיה נכנסו לשוק הבינלאומי. מיזמים גדולים עדיין מייצגים חלק גדול מההשקעה הבינלאומית, ויש מגמה לקראת מיזוגים בינלאומיים בהיקף גדול. בו בזמן, השקעה זרה של מיזמים קטנים - ובינוניים - עלתה אף היא ומיזמים אלה ממלאים כעת תפקיד משמעותי בזירה בינלאומית. מיזמים רב-לאומיים, בדומה למקביליהם המקומיים, התפחתו והם מקיפים מגוון רחב יותר של הסדרים עסקיים ומבנים ארגוניים. בריתות אסטרטגיות וקשרים הדוקים יותר עם ספקים וקבלנים נוטים לטשטש את גבולות המיזם.

 

3.       ההתפתחות המהירה במבנה של מיזמים רב-לאומיים באה לידי ביטוי גם בפעולותיהם בעולם המתפתח, שם חל גידול מהיר בהשקעה זרה ישירה. במדינות מתפתחות, מיזמים רב-לאומיים התפשטו מעבר לשלב הייצור הראשוני והתעשיות extractive  אל הייצור, ההרכבה, הפיתוח והשירותים לשוק המקומי.

 

4.       פעילויות המיזמים הרב-לאומיים, באמצעות הסחר וההשקעה הבינלאומיים, חיזקו והעמיקו את הקשרים המחברים את כלכלות OECD  זו לזו ולשאר העולם. פעילויות אלה מביאים יתרונות מהותיים למדינות הבית ולמדינות המארחות. יתרונות אלה צומחים כשמיזמים רב-לאומיים מספקים את המוצרים ואת השירותים שצרכנים רוצים לקנות במחירים תחרותיים  ותוך הצעת תשואות הוגנות לספקי הון. פעילויות הסחר וההשקעה שלהם  תורמת לניצול היעיל של ההון, הטכנולוגיה והמשאבים הטבעיים והאנושיים. הם מאפשרים העברת טכנולוגיה בין אזורי העולם ופיתוח של טכנולוגיות המשקפות תנאים מקומיים. באמצעות הכשרה פורמלית ובעבודה גם יחד יכולים מיזמים לקדם גם את פיתוח ההון האנושי במדיניות מארחות.

 

5.       הטיב, ההיקף והמהירות של השינויים הכלכליים הציבו אתגרים אסטרטגיים חדשים בפני מיזמים והשותפים בהם. למיזמים רב-לאומיים יש הזדמנות ליישם קווי מדיניות של נהגים טובים ביותר לפיתוח בר קיימא ולהשתדל להבטיח התאמה בין יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. יכולתם של מיזמים רב-לאומיים לקדם פיתוח רב-קיימא מוגברת במידה רבה כאשר הסחר וההשקעה מתבצעים בהקשר של שווקים פתוחים, תחרותיים ומפוקחים כיאות.

 

6.       מיזמים רב-לאומיים רבים הוכיחו כי כבוד לאמות מידה גבוהות של התנהגות עסקית יכול להגביר צמיחה. הכוחות התחרותיים של ימינו הם חזקים ומיזמים רב-לאומיים ניצבים בפני מגוון של תנאים משפטיים, חברתיים ותקינתיים. בהקשר זה, יש מיזמים העשויים להתפתות להזניח אמות מידה ועקרונות התנהגות נאותים בניסיון להשיג יתרון תחרותי שלא כדין. נהגים כאלה של מעטים עשויים לגרם להטלת ספק במוניטין של רבים ולעורר חששות בציבור.

 

7.       מיזמים רבים הגיבו על חששות אלה בציבור בפיתוח תכניות, הנחיות ומערכות ניהול פנימיות המדגישות את מחויבותם להתנהגות תאגידית טובה, לנהגים תקינים, להתנהגות עסקית טובה התנהגות עובדים טובה. כמה מהם פנו לשירותי ייעוץ, ביקורת והרשאה, ובכך תרמו לצבירת ניסיון בתחומים אלה.

מאמצים אלה קידמו גם דו-שיח חברתי בשאלה מהי מהווה התנהגות עסקית טובה. ההנחיות מבהירות את הציפיות המשותפות להתנהגות עסקית של ממשלות המצייתות להן ומהוות נקודת התייחסות למיזמים. אי לכך, ההנחיות גם משלימות וגם מחזקות מאמצים פרטיים להגדיר וליישם התנהגות עסקית אחראית.

 

8.       ממשלות משתפות פעולה זו עם זו ועם גורמים אחרים כדי לחזק את מסגרת המשפט והמדיניות הבינלאומית שבה מתנהלים עסקים. בתקופה שאחרי המלחמה הייתה התפתחות של מסגרת זו, החל מאימוצה בשנת 1948 של ההצהרה הבינלאומית בדבר זכויות אדם. מסמכים מאוחרים יותר כוללים את הצהרת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר עקרונות וזכויות יסוד בעבודה, הצהרת ריו בדבר סביבה ופיתוח ולוח 21 והצהרת קופנהגן לפיתוח חברתי.

 

9.       OECD תורם גם למסגרת מדיניות בינלאומית. התפתחויות אחרונות כוללות את אימוץ האמנה בדבר מאבק בשוחד לנושאי משרות ציבוריות מחו"ל בעסקאות בינלאומיות  ועקרונות OECD בדבר ניהול תאגידי, הנחיות OECD להגנת צרכנים בהקשר של סחר אלקטרוני, ועבודה מתמשכת על עקרונות OECD לתמחור העברות למיזמים רב-לאומיים ולמינהלי מס.

 

10.     היעד המשותף של ממשלות המצייתות להנחיות הוא לעודד את התרומות החיוביות שמיזמים רב-לאומיים יכולים להעלות לקידמה החברתית, הסביבתית והחברתית ולמזער את הקשיים העשויים להתעורר בגלל פעולותיהם השונות. בעבודה לקראת יעד זה, ממשלות מוצאות עצמן בשותפות עם עסקים, איגודים מקצועיים וארגונים לא-ממשלתיים רבים אחרים העובדים כל אחד בדרכו לקראת אותו יעד. ממשלות יכולות לסייע ע"י מתן מסגרות מדיניות פנימיות יעילות שכוללות מדיניות מקרו-כלכלית יציבה, יחס בלתי-מפלה כלפי פירמות, תקינה נאותה ופיקוח זהיר, מערכת חסרת פניות של בתי משפט ואכיפת חוק ומינהל ציבורי יעיל וישר. ממשלות יכולות לסייע גם ע"י קיום וקידום של אמות מידה וקווי מדיניות נאותים בתמיכה בפיתוח בר קיימא וע"י עיסוק בתיקונים מתמשכים על מנת להבטיח שהפעילות במגזר הציבורי תהיה יעילה ותשיג תוצאות. ממשלות המצייתות להנחיות מחויבות לשיפור מתמשך של קווי המדיניות, הן הפנימיים והן הבינלאומיים, במגמה לשפר את רווחתם ותנאי חייהם של כל בני האדם.

 

I.       תפיסות ועקרונות

 

1.       ההנחיות הן המלצות שממשלות מפנות במשותף אל מיזמים בינלאומיים. הן מציעות עקרונות ואמות מידה של נוהג תקין העולה בקנה אחד עם חוקים בני החלה. ציות של מיזמים להנחיות הוא רצוני ואינו בר אכיפה חוקית.

 

2.       כיוון שפעולותיהם של מיזמים רב-לאומיים משתרעות על פני העולם כולו, על שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום זה להקיף את כל המדינות. ממשלות המצייתות להנחיות מעודדות את המיזמים הפועלים בשטחיהן לציית להנחיות באשר הם פועלים, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל מדינה מארחת.

 

3.       הגדרה מדויקת של מיזמים רב-לאומיים איננה נדרשת למטרות ההנחיות. אלה מורכבים בדרך כלל מחברות או מגופים אחרים שהוקמו ביותר ממדינה אחת וקשורים ביניהם כך שיוכלו לתאם את פעולותיהם בדרכים שונות. ייתכן שלאחד או יותר מגופים אלה יש יכולת להפעיל השפעה משמעותית על פעילויותיהם של האחרים, אולם מידת העצמאות שלהם בתך המיזם  עשויה להשתנות במידה רבה ממיזם רב-לאומי אחד לאחר. הבעלות יכולה להיות פרטית, ממלכתית או מעורבת. ההנחיות מופנות אל כל הגופים שבתוך המיזם הרב-לאומי (חברות אם ו/או גופים מקומיים). בהתאם לחלוקה בפועל של האחריות ביניהם, מצפים מהגופים השונים לשתף פעולה ולסייע זה לזה לאפשר ציות להנחיות.

 

4.       מטרת ההנחיות איננה להנהיג הבדלים ביחס בין מיזמים רב-לאומיים לבין מיזמים מקומיים; הן משקפות נוהג תקין לכולם. אי לכך, מיזמים רב-לאומיים ומקומיים כפופים לאותן ציפיות ביחס להתנהגותם בין אם ההנחיות נוגעת לשניהם ובין אם לאו.

 

5.       ממשלות מבקשות לעודד ציות נרחב ככל האפשר להנחיות. אמנם יש הכרה בכך שלמיזמים קטנים ובינוניים אין יכולות כמו אלה של המיזמים הגדולים יותר, אך אף על פי כן, הממשלות המצייתות להנחיות מעודדות אותם לציית להמלצות ההנחיות במידה רבה ככל האפשר.

 

6.       אל לממשלות המצייתות להנחיות להשתמש בהן למטרות הגנה או להשתמש בהן בדרך הגורמת להטלת ספק ביתרון ההשוואתי של כל מדינה שבה משקיעים מיזמים רב-לאומיים.

 

7        לממשלות יש זכות לקבוע את התנאים שלפיהם פועלים מיזמים רב-לאומיים בתחום השיפוט שלהן, בכפוף למשפט הבינלאומי. הגופים של מיזמים רב-לאומיים הנמצאים במדינות שונות כפופים לחוקים החלים במדינות אלה. כאשר מיזמים רב-לאומיים כפופים לדרישות סותרות של ממשלות מצייתות, הממשלות הנוגעות בדבר תשתפנה פעולה בתום לב במגמה ליישב בעיות העשויות להתעורר.

 

8.       ממשלות המצייתות להנחיות קובעות אותן בהבנה כי הן תעמודנה באחריותן לתת למיזמים יחס שווה ובהתאם למשפט הבינלאומי ולהתחייבות של מדינותיהן.

 

9.       ניתן עידוד לשימוש במנגנונים בינלאומיים מתאימים ליישוב סכסוכים, כולל בוררות, כאמצעי לסיוע ביישוב בעיות משפטיות המתעוררות בין מיזמים לבין ממשלות של מדינות מארחות.

 

10.     ממשלות המצייתות להנחיות יקדמו אותן ויעודדו את השימוש בהן. הן יכוננו נקודות קשר לאומיות המקדמות את ההנחיות ומשמשות כפורום לדיון בכל העניינים המתייחסים להנחיות. הממשלות המצייתות ישתתפו גם בהליכי ביקורת והתייעצות מתאימים לטפל בשאלות של פרשנות ההנחיות בעולם משתנה.

 

II.      קווי מדיניות כלליים

 

על מיזמים להתחשב באופן מלא בקווי מדיניות קבועים במדינות שבהן הם פועלים, ולהביא בחשבון את השקפותיהם של שותפים אחרים. מבחינה זו, על מיזמים:

 

1.       לתרום לקידמה הכלכלית, החברתית והסביבתית במגמה להגיע לפיתוח בר קיימא.

 

2.       לכבד את זכויות האדם של המושפעים מפעולותיהם בהתאם להתחייבויות ולמחויבויות הבינלאומיות של הממשלה המארחת.

 

3.       לעודד יכולת בנייה מקומית באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם הקהילה המקומית, כולל אינטרסים עסקיים, וכן לפתח את פעילויות המיזם בשווקים בבית ובחו"ל, בהתאם לצורך בנוהג מסחרי תקין.

 

4.       לעודד בניית הון אנושי, בעיקר ע"י יצירת הזדמנויות תעסוקה וסיוע ליצירת הזדמנויות הכשרה לעובדים.

 

5.       להימנע מלבקש או לקבל פטורים שאינם כלולים במסגרת החקיקתית או התקינתית קשורה לנושאי סביבה, בריאות, בטיחות, עבודה, מיסוי, תמריצים פיננסיים או נושאים אחרים.

 

6.       לקדם עקרונות של ניהול תאגידי תקין ולקיים אותם, ולפתח ולהחיל נהגי ניהול תאגידי תקין.

 

7.       לפתח ולהחיל נהגים ומערכות ניהול יעילים לביקורת עצמית המטפחים יחס של ביטחון ואמון הדדי בין מיזמים לבין החברות שהם פועלים בהן.

 

8.       לקדם מודעות וציות של עובדים למדיניות החברה באמצעות הפצה נאותה של קווי מדיניות אלה, כולל באמצעות תכניות הכשרה.

 

9.       להימנע מפעולה מפלה או מענישה נגד עובדים המוסרים דיווחים בתום לב להנהלה, או כפי שמתאים, לרשויות ציבוריות מוסמכות, על נהגים הסותרים את החוק, את ההנחיות או את קווי המדיניות של המיזם.

 

10.     לעודד, מקום שמעשי, שותפים עסקיים, כולל ספקים וקבלני משנה, להחיל עקרונות של התנהגות תאגידית העולים בקנה אחד עם ההנחיות.

 

11.     להימנע מכל מעורבות לא נאותה בפעילויות פוליטיות מקומיות.

 

III.    גילוי

 

1.       על מיזמים להבטיח גילוי של מידע מעודכן, סדיר, מהימן ורלוונטי בנוגע לפעילויותיהם, למבנה שלהם, למצבם הפיננסי ולביצועיהם.  יש לגלות מידע זה בשם המיזם בשלמותו, ומקום שמתאים, לאורך קווים עסקיים או אזורים גיאוגרפיים. מדיניות גילוי של מיזם  צריכה להיות מותאמת לטיבו, לממדיו ולמיקומו של המיזם, תוך התחשבות נאותה בהוצאות, בסודיות העסקית ובגורמים תחרותיים אחרים.

 

2.       על מיזמים להחיל אמות מידה של איכות גבוהה לגילוי, להתחשבנות ולביקורת. כן ניתן עידוד למיזמים להחיל אמות מידה של איכות גבוהה למידע לא-פיננסי, כולל דיווח חברתי ופיננסי מקום שאלה קיימים. יש לדווח על אמות המידה או קווי המדיניות שלפיהם אוספים ומפרסים הן מידע פיננסי והן מידע לא-פיננסי.

 

3.       על מיזמים לגלות מידע בסיסי שיראה את שמם, מיקומם ומבנם, את השם, המען ומספר הטלפון של מיזם-האם והחברות-הבנות העיקריות שלו, את חלקו בבעלות, הישירה והעקיפה, בחברות-בנות אלה, כולל חלוקת המניות ביניהם.

 

4.       על מיזמים לגלות גם מידע מהותי על:

 

             א)התוצאות הפיננסיות והתפעוליות של החברה;

 

             ב)יעדי החברה;

 

               ג)פירוט בעלי המניות החשובים וזכויות ההצבעה;

 

             ד)חברי ההנהלה ובעלי תפקידי מפתח, ושכרם;

 

             ה)גורמי סיכוי חיוניים הניתנים לצפירה מראש;

 

               ו)שאלות מהותיות הנוגעות לעובדים ולחלקם בבעלות;

 

              ז)מבנים וקווי מדיניות בניהול.

 

5.       ניתן עידוד למיזמים להעביר מידע נוסף שיכול לכלול:

 

             א)הצהרות ערכים או הצהרות התנהגות עסקית המיועדות לגילוי בציבור, כולל מידע על קווי המדיניות החברתיים, האתיים והסביבתיים של המיזם, וקודי התנהגות אחרים שהחברה מאמצת לעצמה. נוסף על כך, ניתן לדווח על תאריך האימוץ, המדינות והגופים שהצהרות כאמור חלות עליהם  ועל התפקוד ביחס להצהרות אלה;

 

             ב)מידע על מערכות לניהול סיכונים ולציות לחוקים, ועל הצהרות או קודים של התנהגות עסקית;

 

               ג)מידע על היחסים עם עובדים ושותפים אחרים.

 

IV.    תעסוקה ויחסי עבודה

 

1.       על מיזמים, במסגרת הדין, התקנות החלים, ונהגי יחסי העבודה והתעסוקה הקיימים :

 

             א)לכבד את זכויות עובדיהם להיות מיוצגים ע"י איגודים מקצועיים ואחרים המייצגים עובדים בתום לב, ולעסוק במשא-ומתן בונה, בנפרד או באמצעות איגודי מעסיקים, עם נציגים כאמור במגמה להגיע להסכמים בנושא תנאי העסקה;

 

             ב)לתרום לביטול ממשי של עבודת ילדים;

 

               ג)לתרום לביטול כל הצורות של עבודה באילוץ או בכפייה;

 

             ד)לא להפלות נגד עובדיהם ביחס לתעסוקה או לעיסוק מטעמים כגון מין, צבע, גזע, דת, דעה פוליטית, מוצא לאומי או מעמד חברתי, אלא אם כן בררנות בנוגע למאפייני עובדים מקדמת קווי מדיניות ממשלתיים קבועים המקדמים במפורש שוויון רב יותר של הזדמנויות תעסוקה או מתייחסת לדרישות המובנות של תפקיד.

 

2        א)      לספק מתקנים לנציגי עובדים ככל שיידרשו על מנת לסיוע בפיתוח הסכמים קיבוציים

יעילים;

 

          ב)       לספק לנציגי עובדים מידע הדרוש למשא-ומתן משמעותי על תנאי העסקה;

 

          ג)       לקדם התייעצות ושיתוף פעולה בין מעסיקים לבין עובדים ונציגיהם בעניינים שיש בהם

עניין הדדי.

 

3.       לספק לעובדים ולנציגיהם מידע שיאפשר להם לקבל תמונה אמיתית והוגנת של תפקוד הגוף, או מקום שמתאים, המיזם ככלל.

 

4.       א)      לקיים אמות מידה של תעסוקה ויחסי עבודה שאינן נאות פחות מאלה שמקיימים

                   מעסיקים בני השוואה במדינה המארחת;

 

          ב)       לנקוט בצעדים נאותים כדי להבטיח בריאות ובטיחות בעבודה בפעולותיהם;

 

5.       בפעולותיהם, במידה רבה ככל שמעשי, יעסיקו כוח אדם מקומי ויעניקו הכשרה במגמה לשפר רמות כישורים, בשיתוף פעולה עם נציגי עובדים, ומקום שמתאים, רשויות ממשלתיות הנוגעות בדבר.

 

6.       בתתם דעתם לשינויים בפעולותיהם שעשויה להיות להם השפעה רבה על מחייתם של עובדיהם, בעיקר במקרה של סגירת גוף הכרוכה בפיטורים קיבוציים, ימסרו הודעה זמן סביר מראש על שינויים כאמור לנציגי עובדיהם, ומקום שמתאים, לרשויות ממשלתיות הנוגעות בדבר, וישתפו פעולה עם נציגי עובדים ועם רשויות ממשלתיות מתאימות על מנת למתן במידה רבה ככל שמעשי השפעות שליליות. לאור הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, מן הראוי שההנהלה תהיה מסוגלת לתת הודעה כאמור לפני קבלת ההחלטה הסופית. ניתן להשתמש גם באמצעים אחרים על מנת לאפשר שיתוף פעולה משמעותי כדי למתן את השפעותיהן של החלטות כאמור.

 

7.       בהקשר של משא-ומתן בתום לב עם עובדים על תנאי העסקה, או כאשר העובדים ממשים את זכותם להתארגן, לא יאיימו להעביר יחידה תפעולית, כולה או חלקה, מהמדינה הנוגעת בדבר, ולא יעבירו עובדים מהגופים המרכיבים את המיזמים במדינות אחרות על מנת להשפיע באופן לא הוגן על משא-ומתן זה או להכשיל את מימושה של זכות להתארגן.

 

8.       לאפשר לנציגים מוסמכים של עובדיהם לשאת ולתת בשאלות הקשורות למו"מ קיבוצי או ליחסי עובדים-הנהלה ולאפשר לצדדים אלה להיוועץ בנושאים שיש בהם עניין הדדי עם נציגי הנהלה המוסמכים לקבל החלטות בעניינים אלה.

 

V.         סביבה

 

על מיזמים, במסגרת החוקים, התקנות והנהגים המנהליים במדינות שבהן הם פועלים, ובתתם דעתם להסכמים, עקרונות, יעדים ואמות מידה בינלאומיים הנוגעים בדבר, להתחשב כיאות בצורך להגן על הסביבה, בריאות הציבור וביטחון הציבור, ובאופן כללי לנהל את פעילויותיהם באופן התורם ליעד הרחב יותר של פיתוח בר קיימא. בעיקר על מיזמים:

 

1.       להקים ולקיים מערכת של ניהול סביבתי המתאימה למיזם, כולל:

 

               I)איסוף והערכה של מידע נאות ועדכני  בנוגע להשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והבטיחותיות של פעילויותיהם;

 

            II)קביעת יעדים מדידים, ומקום שמתאים, מטרות לתפקוד סביבתי משופר, כולל בחינה מעת לעת של השייכות המתמשכת של יעדים אלה; וכן

 

          III)אימות וניטור סדירים של ההתקדמות לקראת מטרות או יעדים סביבתיים, בריאותיים או בטיחותיים.

 

2.       תוך התחשבות בחששות בנוגע לעלות, סודיות עסקית, והגנה על זכויות קניין רוחני:

 

               I)למסור לציבור ולעובדים מידע נאות ועדכני  בנוגע להשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והבטיחותיות של פעילויות המיזם, מה שיכול לכלול דיווח על התקדמות בשיפור התפקוד הסביבתי; וכן

 

            II)לעסוק בתקשורת ובהתייעצויות מספקות ועדכניות עם קהילות המושפעות ישירות מהמדיניות הסביבתית, הבריאותית והבטיחותית של המיזם ומיישומה.

 

3.       להעריך את, ולטפל בקבלת ההחלטות, בהשפעות החזויות הקשורות לסביבה, לבריאות ולבטיחות המיוחסות לתהליכים, לטובין ולשירותים של המיזם על מחזור החיים השלם שלהם. מקום שלשינויים מוצעים אלה עשויות להיות השפעות סביבתיות, בריאותיות ובטיחותיות משמעותיות, ומקום שהם כפופים להחלטה של רשות מוסמכת, להכין דוח מתאים של השפעה סביבתית.

 

4.       בהתאם להבנה המדעית והטכנית של הסיכונים, מקום שנשקפים איומים של נזק חמור לסביבה, ותוך התחשבות גם בבריאות האדם ובבטיחותו, לא לעשות שימוש בהעדר ודאות מדעית מלאה כבנימוק לדחיית אמצעים חסכוניים למניעת נזק כאמור או למזעורו.

 

5.       לקיים תכניות חלופיות למניעה, מיתון ושליטה בנזק בריאותי וסביבתי חמור כתוצאה מפעולותיהם, כולל תאונות ומצבי חירום; ומנגנונים לדיווח מיידי לרשויות המוסמכות.

 

6.       לבקש ללא הרף לשפר את התפקוד הסביבתי של התאגיד, ע"י עידוד, מקום שמתאים, של פעילויות כגון:

               I)אימוץ של טכנולוגיות ונהלי תפעול בכל חלקי המיזם המשקפים אמות מידה בנוגע לתפקוד סביבתי בחלק המיזם שתפקודו הטוב ביותר;

 

            II)פיתוח ואספקה של מוצרים או שירותים שאין להם השפעות סביבתיות שליליות; שהם בטוחים בשימושם המיועד; יעילים בצריכתם אנרגיה ומשאבי טבע; ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, למחזרם, או לסלק אותם ללא סיכון;

 

          III)קידום רמות גבוהות יותר של מודעות בקרב צרכנים להשלכות הסביבתיות של השימוש במוצרים ובשירותים של המיזם; וכן

 

         IV)חקר של דרכים לשפר את התפקוד הסביבתי של המיזם לטווח הארוך יותר.

 

7.       להעניק חינוך והכשרה נאותים לעובדים בנושאי בריאות ובטיחות  סביבתית, כולל הטיפול בחומרים מסוכנים ומניעת תאונות סביבתיות, וכן תחומי ניהול סביבתיים כלליים יותר, כגון נהלי הערכת השפעה סביבתית, יחסי ציבור וטכנולוגיות סביבתיות.

 

8.       לתרום לפיתוח מדיניות ציבורית משמעותית מבחינה סביבתית ויעילה מבחינה כלכלית, למשל, באמצעות שותפויות או יוזמות אשר יגבירו את המודעות הסביבתית ואת ההגנה על הסביבה.

 

VI.    מאבק בשוחד

 

אל למיזמים, במישרין או בעקיפין, להציע, להבטיח, לתת או לתבוע שוחד או יתרון אחר שלא כדין כדי לקבל או להשיג יתרון בלתי נאות עסקי או אחר. כמו כן אין לשדל מיזמים או לצפות מהם לתת שוחד או יתרון אחר שלא כדין. בעיקר, על מיזמים:

 

1.       לא להציע, ולא להיכנע לתביעות, לשלם לפקידי ממשל או לעובדים של שותפים עסקיים חלק כלשהו של תשלום חוזי. אל להם להשתמש בחוזי-משנה, בהזמנות רכש או בהסכמי ייעוץ כבאמצע לתעל תשלומים לפקידי ממשל, לעובדים של שותפים עסקיים או לקרוביהם או לשותפיהם לעסקים.

 

2.       להבטיח שהגמול לסוכנים נאות וניתן רק על שירותים כשרים. מקום שמתאים,  יש לשמור רשימת סוכנים המועסקים בקשר לעסקאות עם גופים ציבוריים ומיזמים בבעלות ממלכתית ולהעמידה לרשות הרשויות המוסמכות.

 

3.       להגביר את שקיפות פעולותיהם במאבק נגד שוחד וסחיטה. אמצעים יכולים לכלול קבלת התחייבויות פומביות נגד שוחד וסחיטה וחשיפת מערכות הניהול שהחברה אימצה על מנת לעמוד בהתחייבויות אלה. על המיזם לאמץ גם פתיחות ודו-שיח עם הציבור על מנת לקדם את מודעותו ואת שיתוף הפעולה שלו עם המאבק נגד שוחד וסחיטה.

 

4.       לקדם מודעות וציות של עובדים למדיניות החברה נגד שוחד וסחיטה באמצעות הפצה נאותה של מדיניות זו ובאמצעות תכניות הכשרה והליכים משמעתיים.

 

5.       לאמץ מערכות פיקוח ניהולי המונעות שוחד ונהגים מושחתים, ולאמץ נהגים פיננסיים ונהגי התחשבנות וביקורת במסים המונעים כינון חשבונות "מחוץ לספרים" או חשאיים או יצירת מסמכים שאינם מתעדים באופן נאות והוגן את העסקאות שהם מתייחסים אליהן.

 

6.       לא לתת תרומות בלתי חוקיות למועמדים למשרה ציבורית או למפלגות פוליטיות או לארגונים פוליטיים אחרים. על התרומות לעמוד באופן מלא בדרישות הגילוי הציבורי ויש לדווח עליהן להנהלה הבכירה.

 

VII.   טובת הצרכנים

 

בבואם במגע עם צרכנים, על המיזמים לפעול בהתאם לנהגים עסקיים, שיווקיים ופרסומיים הוגנים ועליהם לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי להבטיח את הבטיחות ואת האיכות של הטובין או השירותים שהם מספקים. בעיקר עליהם:

 

1.       להבטיח כי הטובין או השירותים שהם מספקים עומדים בכל אמות המידה המוסכמות או הנדרשות בחוק לגבי בריאות הצרכן ובטיחותו, כולל אזהרות בריאות ותוויות בטיחות ומידע על מוצרים.

 

2.       בהתאם לטובין או לשירותים, לספק מידע מדויק וברור בנוגע לתוכן, לשימוש הבטוח, לתחזוקה, לאחסנה ולסילוק שיספיק כדי לאפשר לצרכנים לקבל החלטות מתוך ידיעה.

 

3.       להציע נהלים שקופים ויעילים המטפלים בתלונות צרכנים ותורמים ליישוב הוגן ומהיר של תביעות צרכנים ללא עלות או נטל מיותרים.

 

4.       לא לבצע מצגים או מחדלים, ולא לעסוק בכל נוהג אחר, שיש בו תרמית, הולכת שולל, הונאה או אי-הגינות.

 

5.       לכבד את פרטיות הצרכן ולתת הגנה לנתונים אישיים.

 

 

6.       לשתף פעולה באופן מלא ושקוף עם רשויות ציבוריות במניעה או בסילוק של איומים חמורים על בריאות הציבור ובטיחותו הנובעים מצריכת מוצריהם או מהשימוש בהם.

 

VIII.           מדע וטכנולוגיה

 

על מיזמים:

 

1.       להשתדל להבטיח כי פעילויותיהם עולות בקנה אחד עם מדיניות ותכניות המדע והטכנולוגיה (מו"ט) של המדינות שבהן הם פועלים וכפי שמתאים, תורמות לפיתוח יכולת חדשנית מקומית ולאומית.

 

2.       לאמץ, מקום שמעשי במהלך פעילויותיהם העסקיות, נהגים המתירים העברה והפצה מהירה של טכנולוגיות וידע טכני, תוך התחשבות נאותה בהגנה על זכויות קניין רוחני.

 

3.       כאשר מתאים, לבצע עבודת פיתוח מדע וטכנולוגיה במדינות מארחות כדי לטפל בצרכי שוק מקומיים, וכן להעסיק כוח אדם של המדינה המארחת  בתפקידי מו"ט ולעודד את הכשרתם, תוך התחשבות בצרכים מסחריים.

 

4.       בעת הענקת רשיונות לשימוש בזכויות קניין רוחני או העברת טכנולוגיה בדרך אחרת, לעשות כן בתנאים והתניות סבירים ובאופן התורם לאפשרויות הפיתוח לטווח ארוך במדינה המארחת.

 

5.       כשהדבר נוגע ליעדים מסחריים, לפתח קשרים עם אוניברסיטאות מקומיות, מוסדות מחקר ציבוריים, ולהשתתף במיזמי מחקר משותפים עם תעשייה מקומית או איגודים תעשייתיים.

 

IX.    תחרות

 

על מיזמים, במסגרת החוקים והתקנות בני ההחלה, לנהל את פעילויותיהם באופן תחרותי. בעיקר על מיזמים:

 

1.       להימנע מלהתקשר או לבצע הסכמים אנטי-תחרותיים בין מתחרים:

 

               I)לקביעת מחירים;

 

            II)ליצירת מכרזים "תפורים" (מכרזי קנוניה);

 

          III)לקביעת הגבלות או מכסות של תפוקה; או

 

         IV)לשיתוף או לחלוקה של שווקים ע"י הקצאת לקוחות, ספקים, שטחים או קווי מסחר;

 

2.       לנהל את כל עסקיהם באופן העולה בקנה אחד עם כל חוקי התחרות החלים, תוך התחשבות

בכל חוקי התחרות החלים, תוך התחשבות ביכולת התחולה של חוקי תחרות של שטחי שיפוט שהכלכלות שלהם עלולות להיפגע ע"י התנהגות אנטי-תחרותית מצדם.

 

3.       לשתף פעולה עם רשויות התחרות של שטחי שיפוט כאמור ע"י, בין היתר ובכפוף לדין החל ולמנגנוני ההגנה הנאותים, מתן תשובות מהירות ושלמות ככל שמעשי על בקשות למידע.

 

4.       לקדם מודעות עובדים לחשיבות הציות לכל החוקים וקווי המדיניות החלים בענייני תחרות.

 

X.      מיסוי

 

חשוב שמיזמים יתרמו למימון הציבורי של מדינות מארחות ע"י תשלום במועד של חובות מס. בעיקר, על מיזמים לציית לחוקים ולתקנות בענייני מס בכל המדינות שבהן הם פועלים, ועליהם לעשות כל מאמץ לפעול הן בהתאם ללשונם והן בהתאם לרוחם של חוקים ותקנות אלה. הדבר כולל אמצעים כגון מסירה לרשויות הנוגעות בדבר של המידע הדרוש לקביעה הנכונה של מסים לאומדן בקשר לפעולותיהם, והתאמת נהלי תמחור העברה לעקרון אי התלות (arms length principle).