במסגרת המבצע – 70 ממפקחי אגף האכיפה של משרד התמ"ת יגבו עדויות מעובדים וממעסיקים בפועל אשר ישמשו בסיס להמשך החקירה מול החברות
יפה סולימני מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת: מנתוני אגף ההסדרה עולה כי קיימות 230 חברות בעלות רישיון לעסוק כקבלן כ"א, אך ההנחה היא כי בשוק פועלות עוד חברות רבות העוסקות בקבלנות כ"א ללא רישיון .
מינהל הסדרה ואכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה יקיים מחר ומחרתיים מבצע רחב היקף בפריסה ארצית לאכיפת הוראות חוקי העבודה בקרב חברות כח אדם בענפי הסיעוד, בתי האבות, בתי החולים , המלונאות , בתי האריזה ועוד, כך מסר היום יחזקאל אופיר, מנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת.
המבצע יתקיים בפריסה ארצית ויכלול את הערים והישובים הבאים: אילת , אשקלון, ירושלים, לוד, תל אביב , חיפה, טבריה , קריית שמונה, עכו , נהריה וכן קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ.
במסגרת המבצע 70 ממפקחי עבודה באגף לאכיפת חוקי עבודה יגבו עדויות מעובדים וממעסיקים בפועל אשר ישמשו בסיס להמשך החקירה מול החברות.
החקירה תכלול בין היתר בדיקת יישום הוראות החוקים הבאים: חוק שכר מינימום , חוק שעות עבודה ומנוחה , חוק הודעה לעובד ( תנאי עבודה ), חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א ,חוק חופשה שנתית , חוק הגנת השכר וחוק למניעת הטרדה מינית.
במסגרת ההכנות למבצע נאספו מידעים מאגף ההסדרה במינהל הסדרה ואכיפה אודות חברות אשר פועלות ללא רישיון לעסוק בקבלנות כ"א, ממאגרי המידע,ומהמערכת התפעולית באגף האכיפה , תלונות הציבור וכן מפניה למאות מעסיקים בפועל.
יפה סולימני מנהל מינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת מציינת כי מנתוני אגף ההסדרה עולה כי קיימים בשוק 230 חברות בעלות רישיון לעסוק כקבלן כ"א , אך ההנחה היא כי בשוק פועלות עוד חברות רבות העוסקות בקבלנות כ"א ללא רישיון .
סולימני מוסרת עוד כי מתחילת שנת 2007 בדק אגף האכיפה כ – 100 חברות קבלני כ"א . במקביל הוטלו 40 קנסות מינהליים על קבלני כ"א ושירותים בסכום של כ- 320,000 ₪ בגין הפרת חוקי עבודה עליהם אמון האגף.
יפה סולימני, מציינת כי השינויים בכלכלת המדינות המערביות ובשוק העבודה בעולם ובכלל זה בישראל הגבירו את הצורך בגמישות כלכלית ובהסתגלות מהירה של ארגונים לתנאים המשתנים. מגמת הגמשת שוק העבודה לוותה בעליה חדה באחוז העובדים הזמניים ועודדה את הגידול בהעסקה באמצעות קבלני כח אדם והעדפת קבלני השירותים.
התוצאה - שינוי מהותי בכללי המשחק בתחום יחסי העבודה בישראל, לצד אי-וודאות כלכלית ותעסוקתית הפוגעים בתפקודו התקין של המשק וביציבות החברתית.
תופעה זו הולידה שוק עבודה שניוני של עובדים חלשים חסרי זכויות והגנה מקצועית, חדירה של תבניות העסקה חדשות ובלתי שגרתיות (מיקור-חוץ, עובדי קבלן, עובדים מרחוק), הגדלת הפערים בשכר וקפיצת המדרגה בהיקף האבטלה - כל אלה ערערו מהיסוד את מערכת יחסי העבודה הקיבוציים, הביאו להיחלשות כוחם של האיגודים המקצועיים, האיצו את מגמות הביזור ביחסי העבודה והביאו להגדלת הפערים החברתיים.
עוד מציינת סולימני כי הפוטנציאל העיקרי לאותן הפרות הן אוכלוסיות חלשות וחסרות מודעות שאין בכוחן להתמודד עם העוולות והעושק שנעשה להן וחוששים כל העת לאובדן מקום עבודתם.