מידע נוסף על הממשלה ניתן למצוא באתר האינטרנט: www.sweden.gov.se

 

 

נתונים כלכליים:

 

הנתונים הינם  אומדנים לשנת 2006 אלא אם צוין אחרת

הנתונים לשנת 2006 מתייחסים לשער חליפין של 1$ = 7.4כת"ש

מטבע: כתר שבדי (כת"ש). שע"ח נכון לאוגוסט 2007 עומד על כ- 6.7 כתר  ל- 1$.

כמרבית המטבעות האירופיים, הכתר השבדי נשחק במהלך השנים 1999-2001 מול הדולר כאשר במחצית יוני 2001 הוא הגיע ל- 11 כתר לדולר, אולם מסוף שנת 2002 הוא התחזק בחזרה וחזר לערכים של שנת 1998.בשנה האחרונה התחזק בכ-10% מול הדולר.

תמ"ג: 2,838מיליארד כת"ש (כ-385 מיליארד דולר)

צמיחה: 4.4%

תמ"ג נפש: כ-42,300 $[במונחי PPP כ- 32,000 $].

ריבית הבנק המרכזי – 3.5%

אינפלציה –1.4%.

אבטלה – 5.4%. זהו הנתון הרשמי, אולם קיימים עוד כ- 3% בתכניות השמה והכשרה. בנוסף, כ- 2.2% מכוח העבודה נמצא בחופשת מחלה ארוכה-סה"כ האבטלה הכוללת -8.4%.  ההשתתפות בכח העבודה גבוהה מאוד – 77.7%

יצוא סחורות –  1,051מיליארד כת"ש [כ-142.5 מיליארד דולר). יצוא השירותים עמד על 367  מיליארד כת"ש (כ- 49.5מיליארד $).

יבוא סחורות -  827 מיליארד כת"ש (כ- 112 מיליארד דולר). יבוא השירותים עמד על 270מיליארד כת"ש (כ- 36.5מיליארד $).

מבנה תעסוקה (לשנת 2004) :

שירותים פרטיים (מסחר, בתי מלון, הסעדה, תובלה, מגזר פיננסי, נדל"ן) - 44%

שירותים ציבוריים (בריאות, חינוך, ממשל וכד') - 31%

ייצור וכרייה – 18%

בנייה - 5%

חקלאות, ייעור ודיג – 1%

חשמל, גז ומים – 1%

 

להלן נתונים לגבי רמות הביקושים במשק כאחוז מהתמ"ג לשנת 2006  :

 

 

 

הכלכלה השבדית:

 

הכלכלה השבדית הינה אחת מהכלכלות המפותחות בעולם עם רמת חיים גבוהה מאוד. בשל גודל אוכלוסיתה הצנוע  הכלכלה נשענת על סחר חוץ. יצוא ויבוא סחורות ושירותים מהווה 94% מהתמ"ג. רב הסחר הוא עם מדינות המרחב הכלכלי האירופי (האיחוד האירופי ומדינות אפט"א) ובעיקר פינלנד, נורבגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה.

שבדיה חברה החל מ-1995 באיחוד האירופי וקודם לכן הייתה חברה בגוש מדינות אפט"א. שבדיה החליטה לא להצטרף לאיחוד המוניטרי האירופי ולשמור על עצמאות המטבע שלה. עם זאת, הממשלה החליטה לקיים משאל עם לגבי הצטרפות שבדיה ליורו ב-14 בספטמבר 2003 ותוצאות המשאל היו ברורות – 60% נגד הצטרפות שבדיה לגוש היורו ו- 40% בעד - זאת למרות תמיכת הממשלה[חצויה ולא בפה מלא] בעד הצטרפות ליורו.

במהלך השנים האחרונות שבדיה נהנית מצמיחה, שיעורים נמוכים של אינפלציה ואבטלה, ועליות מתונות בשכר העבודה. עשר השנים האחרונות מוגדרות בשבדיה כשנים הטובות ביותר מאז שנות ה- 60 – הצמיחה הממוצעת הייתה 3.0% לעומת 2.6% ממוצע העשור של ארצות ה- OECD , שלא לדבר על צמיחה נמוכה מאוד בארצות גוש היורו.

 

למרות גודלה הצנוע יחסית לעומת מעצמות אירופה, הרי שכלכלת שבדיה מגוונת ומשלבת תעשיות "מסורתיות" עם תעשיות מתוחכמות.

התעשייה המסורתית נשענת על שני מקורות חומרי גלם עיקריים: ברזל ועץ. תעשיה זו מהווה מרכיב חשוב בכלכלה השבדית ובמיוחד באזורים המיושבים פחות.

במקביל לתעשייה המסורתית, יש בשבדיה תעשיית הייטק מפותחת וכן תעשיית הנדסה חשובה.

המשק השבדי מתאפיין בכך שיש בו מספר חברות ענק כגון ABB (תחנות חשמל וטורבינות), אריקסון (ציוד תקשורת), אלקטרולוקס (מוצרי חשמל ביתיים), אסטרהזניקה (תרופות), וולבו, סאאב, וסקניה (כלי רכב),H& M, איקאה  ועוד. לידן הוקמו מאות חברות בינוניות וקטנות כקבלני משנה[הגדולות מעדיפות לעבוד עם חברות מקומיות]. חברות הענק עברו ועוברות תהליך של גלובליזציה שכולל  מכירות לחברות זרות, מיזוג עם חברות זרות וכו",עם כי תמיד ידאגו לשמור על האינטרס הלאומי השבדי.

 

אחד התחומים החשובים בשבדיה הינו שוק התקשורת כאשר שטוקהולם נחשבת לאחד מ- 5 המקומות החשובים בעולם בתחום ה- IT (בין ה-5 נמצאת גם תל אביב). ניתן לציין ששטוקהולם נחשבת ביחד עם הלסינקי (פינלנד) ל- Wireless Valley.

במהלך העשור האחרון, "הכלכלה החדשה" לא פסחה על שבדיה וגל של יזמות פשה במדינה. עם זאת, בין השנים 2001-3  חברות סטארט-אפ רבות נסגרו , בעקבות המשבר העולמי של תעשיית ההיטק.

על פי מספר מדדים, שבדיה נחשבת לאחת מ- 5 המדינות המתקדמות ב- IT (יחד עם שאר הנורדיות, ארה"ב וקנדה). חדירת הטלפונים הסלולאריים עומדת על כ- 100%. ניתן ציין למשל כי היקף השימוש בבנקאות באינטרנט נחשב לאחד הגבוהים בעולם.

מעורבות המדינה בכלכלה הינה גבוהה והמדינה מהווה מעסיק מרכזי. הממשלה הייתה ועדיין אחראית על פיתוח התשתית בשבדיה ועל כן היא מחזיקה בבעלותה חברות תשתית רבות כמו חברת הטלפוניה, חברות המכרות,בתי מרקחת,בנקי משכנתאות ובנקים מסחריים,בתי המורים,יצור ושווק משקאות אלכוהולים,חברת תעופה,רכבות ותחבורה צבורית ועוד כהנה וכהנה לרוב[הממשלה החדשה הבטיחה להפריט את רובן].

נפח ההשקעות הזרות בשבדיה היה גבוה מאוד בין השנים 1997-2001 אולם בשל המיתון העולמי וצניחת הבורסות בעולם היקף ההשקעות פחת משמעותית. שבדיה מעניקה הטבות לאלו המשקיעים בפריפריה, אולם לפי הסוכנות הממשלתית להשקעות (ISA), עיקר כוח המשיכה של שבדיה הוא בתשתית המפותחת שלה בתחומים כמו תחבורה, תקשורת, חינוך, מחקר ועוד. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הסוכנות: www.isa.se.

אחת המשפחות החשובות בכלכלה השבדית הינה משפחת ולנברג. המשפחה שולטת באמצעות חברת ההשקעות אינווסטור במספר חברות ענק שבדיות כמו אריקסון, ABB, אלקטרולוקס, אסטרהזניקה ועוד. השליטה מתבצעת בחברות באמצעות מניות שליטה מיוחדות. עם זאת, במהלך השנים האחרונות בשל תהליך הגלובליזציה ולחץ המשקיעים הזרים, המשפחה נאלצת להיפרד יותר ויותר משליטתה אם כי עדיין השפעתה רבה. לפרטים נוספים ר ' גם באתר האינטרנט של אינווסטור: www.investorab.se.

 

 

כלכלת שבדיה – סקירה היסטורית

 

באמצע המאה ה- 19, שבדיה הייתה אחת הארצות העניות באירופה. 70% מהאוכלוסייה עסק בחקלאות. בתוך כ-100 שנים, שבדיה הפכה לאחת הכלכלות העשירות באירופה.

אחת הסיבות לכך הייתה מדיניות ממשלתית שהציגה חוקי תחרות ויצרה גל של יזמות, שהקים את החברות התעשייתיות המוכרות לנו כיום. כמו כן, הממשלה הקימה תשתיות שאפשרו לשנע את מחצבי העופרת והברזל. סיבה נוספת היא החלת חוק חינוך חובה באמצע המאה ה- 19 ששיפר את הרמה האנושית של תושבי המדינה והביא השכלה לכל חלקי האוכלוסייה.

 

בנוסף לכך ב-198 השנים האחרונות  לא הייתה מלחמה על אדמות שבדיה ושתי מלחמות עולם פסחו עליה, דבר שאפשר למגזר התעשייתי להתפתח ללא הפרעה ולעתים אף לנצל את המצב כמדינה ניטרלית. כך למשל, בזמן מלחמת העולם השנייה, השבדים סיפקו לגרמנים עופרת וברזל ובמקביל לבעלות הברית,ואף הגדילו לעשות במיוחד אחרי המלחמות,כשהפכו לספקי ציוד ומכונות לאירופה המשתקמת.

 

עד סוף שנות ה- 60, הכלכלה השבדית נהנתה מצמיחה גבוהה ורמת החיים הייתה גבוהה בהרבה מזו של שאר מדינות האיחוד האירופי. דבר זה אפשר לממשלה לפתח מדיניות רווחה מתקדמת אך להגדיל את הוצאותיה בצורה ניכרת.

 

במהלך שנות ה- 80 רמת המחירים והשכר עלו בצורה ניכרת בשבדיה לעומת מדינות אירופה האחרות והגירעון המסחרי גדל. עם זאת האבטלה נשארה נמוכה.

התשלום על מדיניותה הבזבזנית של הממשלה הגיע בתחילת שנות ה- 90 או אז חוותה שבדיה ירידה בתמ"ג,משבר נדלנ"י עמוק, האבטלה הגיעה לשיעור של למעלה מ- 10% והריביות הגיעו לשיאים של מאות אחוזים. הדבר הביא למשבר כלכלי שהיה החמור מאז שנות ה- 30. הגדלת הוצאות הממשלה בתחילת שנות ה- 70 הייתה הגורם העיקרי להידרדרות כלכלת שבדיה .

 

כל זה הביא את ממשלת שבדיה לקצץ בהוצאותיה באופן חד ובשנת 1993 הכלכלה שבה לפסים בריאים והצמיחה מאז עומדת על ממוצע של כ- 3 אחוזים. הקטר שהוביל את המשק היה הגידול ביצוא.

 

מסוי

 

נטל המס בשבדיה נחשב לאחד הגבוהים בעולם והשבדים מתלוננים באופן קבוע על כך. נטל המס תמיד היה גבוה ביחס למדינות אירופה וה- OECD, אולם הוא גדל עם תחילתה של מדיניות ממשלתית שהגדילה את הוצאותיה בסוף שנות ה- 60. לשם השוואה, בשנת 1965 הוא עמד על 35% והוא הגיע לשיאו ב- 1990 אז עמד על כ-56%. בשל מדיניות ממשלתית שהקטינה את הוצאותיה הוא קטן ב- 1995 לשיעור של 48% אולם מאז עלה ועומד על כ-50%

 

להלן מספר פרטים לגבי המסים השונים בשבדיה:

 

מס חברות עומד על 28%.

 

מס ההכנסה הבסיסי עומד על שיעורים שבין 28-34% והוא נקבע בהתאם למועצה בה גר משלם המס. על הכנסות הגבוהות מ-252,000 כת"ש לשנה עד 349,400 כת"ש לשנה מוטל מס נוסף בגובה של 20% ועל הכנסות הגבוהות מ-390,400 כת"ש לשנה מוטל מס נוסף בגובה של 5% .סה"כ המס עשוי להגיע ל59% ובמקרים חריגים אף למעלה מ60% [תוספת העובד להוצאות סוציאליות].בנוסף המעסיק מפריש בין 10-32% -הוצאות סוציאליות לטובת העובד.

 

מס הון עומד על שיעור של 30% והוא מוטל על הכנסות מריבית, דיבידנדים וכד'.

 

קיים מס על "עושר עצמי" (יתרה בעו"ש, מניות, מכוניות, סירות, תכשיטים וכד') בשיעור שבין 1-1.5% [הממשלה החדשה הבטיחה לבטל\לצמצם את המס]. עד 2006 היה קיים מס רכוש על דירות ווילות גדולות שבוטל השנה ובמקומו ישלמו העשירים מס עירוני שנתי של 4,500 כת"ש.ב2005 בוטל מס ירושה ומתנות שהוטל בשבדיה עשרות שנים.

שיעורי המע"מ משתנים בהתאם למוצר. המס עומד בדרך כלל על 25%. על מזון מוטל מע"מ בגובה 12% ועל פעילויות תרבות וספורט מוטל מע"מ בגובה 6%. כמו כן, קיים מס כבד ובלו על דלק, טבק, אלכוהול ועוד.

 

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר רשות המס הלאומית: www.rsv.se.

 

 

שלטון מקומי:

 

קיימים 2 סוגים עיקריים של גופי שלטון מקומי:

 

מחוזות – קיימים 21 מחוזות. עיקר תחום האחריות שלהם הוא במתן שירותי בריאות.

מועצות – קיימים 289 מועצות. אחראים על: חינוך, שירותי רווחה, שירותי הצלה, טיפול בקשישים ונכים.

 

סחר חוץ:

(שע"ח לשנת 2006 הוא 1 דולר=7.4 כת"ש)

 

המאזן המסחרי של שבדיה חיובי מזה מספר שנים והוא עומד על כ- 31.5 מליארד $ .עיקר הסחר של שבדיה הוא עם מדינות אירופה ובעיקר צפון אירופה (גרמניה, בריטניה, המדינות הנורדיות ומדינות השפלה). כמו כן, ארה"ב הופכת בשנים האחרונות לשותפת סחר חשובה, כאשר היקף היצוא אליה בשנת 2004 היה הגבוה ביותר.

 

קיימים מספר "מעגלים" של סחר חוץ עבור החברות השבדיות ובעיקר הקטנות שבהן.

א.      המדינות הנורדיות – היצוא אליהן בשנת 2004 עמד על כ- 21% והיבוא מהן כ- 23%.

ב.       גרמניה ובריטניה – נפח היצוא אליהן עמד על כ- 18% והיבוא על כ- 27%.

ג.       מדינות השפלה (הולנד, בלגיה) – נפח היצוא עמד על כ- 10% והיבוא על כ- 11%.

ד.       המדינות הבלטיות ופולין – בשל קרבתן הגיאוגרפית לשבדיה ובשל שיעורי הצמיחה הגבוהים הצפויים בהן, חברות שבדיות מנסות לחדור לשווקים אלו.

ה.      ארה"ב – רב המכירות לארה"ב הן של חברות הענק השבדיות ולא של החברות הקטנות.

 

להלן נתוני סחר החוץ של שבדיה לשנת 2004

 

 

להלן טבלאות עם פירוט 5 מדינות היצוא והיבוא הגדולות מ/ל שבדיה: