אוזבקיסטן - סקירה כללית

Links in Uzbekistan

נתונים כלליים:

שטח: 447,400 קמ"ר.

אוכלוסייה: 25,563,441 תושבים (80% אוזבקים, 5.5% רוסים, 5% טג'יקים, 9.5% אחרים). 88% מהתושבים הם מוסלמים.

תמ"ג: 11.5 מיליארד $ (2001). תמ"ג לנפש: 460$. התפלגות התמ"ג עפ"י ענפים:

43% - שירותים, 33% -חקלאות,24% - תעשייה.

תעשיה: התעשיות המרכזיות במשק האוזבקי: טכסטיל, עיבוד מזון, בניית מכונות, מטלורגיה,גז טבעי וכימיקלים.

אוזבקיסטן עשירה במחצבים: זהב, אורניום, גז טבעי.

כוח עבודה: 11.9 מיליון אנשים (44% בחקלאות ובייעור, 36% בשירותים, 20% בתעשייה).

משטר: אוזבקיסטן היא רפובליקה שקיבלה עצמאות בשנת 1991 עם התפרקות ברית המועצות. מירב הכח הפוליטי והסמכויות הביצועיות מרוכזים בידי הנשיא שנבחר לתקופת כהונה של חמש שנים.

בנוסף לנשיא קיים גוף פרלמנטרי (Oliy Majlis ) שבו 250 נציגים הנבחרים לתקופת כהונה של 5 שנים.

מערכת המשפט איננה פועלת בנפרד מהרשות המחוקקת. השופטים ממונים ע"י הנשיא ומינויים מאושר ע"י הגוף הפרלמנטרי.

אנשים מרכזיים בפוליטיקה:

נשיא: Islom Karimov
ראש הממשלה:Otkir Sultonov.
שר לענייני סחר חוץ: Elyor Ganiyev

נתוני סחר:

· יצוא: 2.8 מיליארד $ (F.O.B 2001 ). ענפי היצוא העיקריים: כותנה 41.6%, זהב (96%),

מוצרי אנרגיה (9.6%), דשנים מינרלים, מתכות, טכסטיל ומוצרי מזון. 16.7% מהיצוא

האוזבקי מופנה לרוסיה, 8.3% לשוויץ, 7.2% לאנגליה, .4.7% לאוקראינה, 3.3% לדרום

קוריאה.

יבוא: 2.5 מיליארד $ (F.O.B 2001) ענפי היבוא העיקריים: מכונות וציוד (48.6%),, מוצרי מזון (16.4%), כימיקלים ומתכות. 16% מהיבוא האוזבקי מקורו ברוסיה, 10% בדרום קוריאה, 9% בגרמניה, 9% בארה"ב , 7% בקזחסטן ו-6% אוקראינה.

הסכמים כלכליים בין ישראל ואוזבקיסטן:

· הסכם הגנה על השקעות

· הסכם MFN

נתוני הסחר עם ישראל

היקף הסחר עם ישראל עמד בשנת 2002 על 40.7 מיליון $, כאשר:

יצוא לאוזבקיסטן: 37.8 מיליון $,כאשר כ-95% מהייצוא מהווה חברת פרוייקטים בתחום ההנדסה "בייטמן" . עיקר הייצוא מתמקד ב: מכונות ומיכלים, מכשור וציוד בקרה, שנאים וכבלים, מערכות כיבוי אש.
התפלגות הייצוא הישראלי לאוזבקיסטן, לפי שנים:

ניתן לראות, כי הייצוא הישראלי בשנת 2002 גדל ב-120% , לעומת שנה קודמת.

יבוא מאוזבקיסטן: 2.9 מיליון $,כאשר 97% מסך הייבוא מהווים טקסטיל ומוצרי הטקסטיל.

אוזבקיסטן-תמורות כלכליות בשנים האחרונות ומגמות כלכליות לשנים הקרובות

ניתוח מצב קיים (2002):

כלכלת אוזבקיסטן מוגדרת כיציבה, למרות שהמצב הכלכלי ממשיך להיות קשה.

במהלך שנות ה-90 נעשו רפורמות כלכליות ע"י הנשיא קרימוב , בתמיכת הבנק העולמי וקרן המטבע. אולם יעילותן של הרפורמות נפגעה בשל המחסור במט"ח, וזאת עקב יבולי הכותנה הנמוכים, אשר מהווים את ענף הייצוא העיקרי של המדינה. כתוצאה מקשיים אלה הוגבר הפיקוח הממשלתי על הכלכלה והמשק האוזבקי התייצב.

באוזבקיסטן קיימות מגבלות שונות הפוגעות בקיום סחר חופשי ובביצוע השקעות:

· מערכת נוקשה של מגבלות בנקאיות, רגולציות ותקנות מכסיות שאינן שקופות ובהירות די

הצורך.

· ההפרש בין שער ההמרה הרשמי של המטבע המקומי (SOUM ) מול הדולר האמריקאי

לבין שער ההמרה בשוק השחור.

· תהליך ההפרטה של חברות ממשלתיות נמצא בהילוך נמוך. בשנת 1995 הכריז הנשיא

קארימוב על תהליך הפרטה מואץ, אולם תהליך זה החל להתבצע רק בשנים 1998-2000.

רוב החברות הממשלתיות הגדולות עדיין לא הופרטו ולכן לא היוו אופציית השקעה עבור

חברות זרות. מטרת הנשיא לקדם את תהליך ההפרטה ויש צורך במעקב אחר הביצוע של

תהליך זה.

יעדי הממשל לשנים הקרובות:

· יצירת מערכת כלכלית דינמית יותר, מוכוונת ייצוא והשקעות