בהצעה –חובת שיתוף פעולה תעשייתי תחול רק על רכישות מעל 25 מיליון שקל - העסקאות הגדולות והמשמעותיות במשק; הפרדה בין שיעור רכש הגומלין הביטחוני לבין שיעור רכש הגומלין האזרחי; עידוד ביצוע מחויבות של שיתוף פעולה תעשייתי בתחומים או באזורים מעודפים; הקפאת הליכי מכרז בו לא נכללה בהרחבת הוראת התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי; הכנסת חברות שאינן עומדות במחויבות ל"רשימה שחורה" שתמנע מהן את זכות ההשתתפות במכרזים ממשלתיים לתקופה מוגבלת והרחבת שיתוף הפעולה התעשייתי גם על גופים נוספים עליהם חל חוק חובת המכרזים- קופות חולים ותאגידים מקומיים
השר ישי:
שיתוף פעולה תעשייתי המוסדר בתקנות חובת המכרזים מהווה מנוף לייצוא ולצמיחה אשר רלוונטי במיוחד בתקופה זו בה נדרש שיקום מהיר של התעסוקה והעסקים בצפון ובנגב ובתקופה בה נכנסת ישראל לרכש מסיבי בטחוני ואזרחי
עו"ד בינה בר-און מנכ"ל הרשפ"ת:
מדינות רבות בעולם דורשות רכש גומלין, והשינויים המוצעים בתקנות הם בהתאם לנהוג בנושא זה בעולם. בשנת 2005 עמד רכש הגומלין על סך של כ- 2 מיליארד דולר, ובעזרת הכלים החדשים ניתן יהיה להגיע למספרים גבוהים יותר . זכות ישראל לדרוש רכש גומלין אזרחי נכללת בהסכם הרכש הממשלתי.
הממשלה אישרה היום את הצעתו של סגן רה"מ ושר התמ"ת אל ישי לייעול רכש הגומלין התעשייתי ההצעה תכנס לתוקף לאחר אישורה בועדת חוקה של הכנסת.
עפ"י הצעה, יש להרחיב את מעגל הגופים החייבים בחובת שיתוף פעולה תעשייתי ע"י קביעה בתקנות כי החובה האמורה תחול גם על קופות חולים ותאגידים מקומיים.
ההצעה באה לשנות את הסף הקיים להטלת מחויבות לשיתוף פעולה תעשייתי ע"י העלאתו מ- 2.2 מיליון ש"ח כיום לרכישות מעל 25 מיליון ₪, וזאת בכדי שחובת שיתוף הפעולה התעשייתי תחול רק על העסקות הגדולות והמשמעותיות במשק.
הפרדה בין שיעור רכש הגומלין הביטחוני לבין שיעור רכש הגומלין האזרחי. מוצע לקבוע לגבי הראשון שיעור של 50% לעומת רכש הגומלין האזרחי ששיעורו יעמוד על 35%, בכפוף להסכמים בינלאומיים. כך למשל מדינות החברות ב-GPA יהיו מחויבות ברכש גומלין בשיעור של 28% בלבד, בתחום האזרחי, או בכל שיעור אחר שיקבע ההסכם לגבי ישראל.
מתן עדיפות לסוגי עסקים: מוצע לתת לממשלה אפשרות לעודד ביצוע מחויבויות של שיתוף פעולה תעשייתי בתחומים או באזורים מועדפים כגון: תחומי המחקר והפיתוח, עסקים קטנים, מפעלים בחיפה, בצפון ובנגב וכד'.
יצירת "רשימה שחורה": מוצע ליצור אפשרות להכנסת חברות שאינן עומדות במחויבותן ל''רשימה שחורה'' שתמנע מהן את זכות ההשתתפות במכרזים ממשלתיים לתקופה מוגבלת.
הקפאת הליכי מכרז: מוצע לאפשר לרשפ"ת להקפיא הליכי מכרז בו לא נכללה הוראת התחייבות לשיתוף פעולה תעשייתי.
שיתוף פעולה תעשייתי ברשויות המקומיות: התקשרויות בהיקפים משמעותיים מבוצעות על ידי הרשויות המקומיות המחויבות בפרסום מכרז מכוח פקודת העיריות (נוסח חדש). החלת חובת שיתוף פעולה תעשייתי על הרשויות המקומיות תחזק את התעשייה הישראלית ואת התעסוקה ברשויות. מוצע, איפוא, להטיל על שר הפנים להתקין תקנות שיחילו, בשינויים המחויבים, את הוראות תקנות שיתוף פעולה תעשייתי על הרשויות המקומיות, וזאת במכרזים מעל לסף של 25 מיליון ש"ח.
השר ישי מציין בדברי ההסבר כי חובת שיתוף פעולה תעשייתי (רכש גומלין) המוסדרת בתקנות חובת המכרזים מהווה מנוף לצמיחה, לעידוד התעשייה, הגברת היצוא במשק, הגברת השקעות בישראל במחקר ופיתוח, עידוד עסקים קטנים ובינוניים, הגברת הפעילות הכלכלית באזורי עדיפות לאומית, הגברת היצוא ויצירת מקומות תעסוקה.
עוד מוסיף השר ישי כי מנוף צמיחה זה רלוונטי במיוחד בתקופה זו בה נדרש שיקום מהיר של התעסוקה והעסקים בחיפה, בצפון ובנגב מחד גיסא, ובתקופה בה תכנס ישראל לרכש מסיבי, בטחוני ואזרחי, מאידך גיסא. שיתוף הפעולה העסקי מאפשר להשתמש בהוצאה הממשלתית כמנוף משמעותי ביותר להזדמנויות עסקיות,לתעסוקה ולמחקר הישראלי.
עו"ד בינה בר-און מציינת כי מדינות רבות בעולם דורשות רכש גומלין, והשינויים המוצעים בתקנות הם בהתאם לנהוג בנושא זה בעולם. זכות ישראל לדרוש רכש גומלין אזרחי נכללת בהסכם הרכש הממשלתי (GPA).
עוד בהצעת המחליטים: להורות לשרי הממשלה להנחות את הגופים המקצועיים במשרדיהם לפעול בהתאם לתקנות שיתוף פעולה תעשייתי, תוך שימת דגש על יישום חובת שיתוף הפעולה התעשייתי ככל שניתן; להטיל על שר הפנים להתקין תקנות שיחילו, בשינויים המחויבים, את הוראות תקנות שיתוף פעולה תעשייתי על הרשויות המקומיות ברכישות שערכן עולה על 25 מיליון ₪; לקיים במליאת הממשלה אחת לשנה דיון בהשגת יעדי שיתוף הפעולה התעשייתי.
נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה
להלן נתוני רכש הגומלין ושיתוף פעולה תעשייתי המתייחסים לשנים 2000 – 2005 :
- סה"כ התחייבויות: 4.72 מיליארד $; מתוכם צבאי 2.41 מיליארד $ (51%) ואזרחי 2.31 מיליארד $ (49%).
- סה"כ מימושים: 10.65 מיליארד $; מתוכם צבאי 3.68 מיליארד $ (35%) ואזרחי 6.96 מיליארד $ (65%).
- ממוצע המינוף על ההתחייבות משנת 2002 – 2005: 4.6.
- התפלגות המימושים לפי סקטורים תעשייתיים: אלקטרוניקה 2.79 מיליארד $; מתכת ואוטומוטיב 2.24 מיליארד $; תעופה וחלל 1.70 מיליארד $ ; תוכנה, תקשורת ומחשבים 1.70 מיליארד $; ציוד רפואי 1.55 מיליארד $; כימיקלים 154 M$; גומי ופלסטיקה 131.5 M$; פיקוח הנדסי, שירותים ושונות 380 M$.
- התפלגות המימושים לתעשייה מסורתית ומתקדמת: מתקדמת 7.74 מיליארד $; מסורתית 2.90 מיליארד $.
- מימושים באזורים נבחרים: חיפה וצפון 3.94 מיליארד $ (43 מפעלים); נגב 370 M$, (19 מפעלים).
- דוגמה לפיתוח ענפי: תעשיית האוטומוטיב – הזמנות ב 1994 – 8 M$; הזמנות 2004 – 309 M$; הזמנות 2005 – 235 M$. כמו כן פותחו 46 מפעלים מתוכם כ-30 ספקים ישירים לקו הייצור (OEM) של חברות רכב עולמיות.
- הערכת פיתוח מקומות עבודה (לפי ממוצע של 75 אלף $ למקום עבודה אחד לשנה): סה"כ כ-142 אלף; מתוכם חיפה וצפון כ-63 אלף, נגב כ-5,000, מתוכם תעשייה מסורתית כ-39 אלף.
- סיוע ליצוא בטחוני לארה"ב בשנים 2003 -2005: סה"כ יצוא 2.10 מיליארד $, מתוכם הזמנות שנתקבלו כתוצאה מפעילות רשפ"ת 1.02 מיליארד $ (49%).
- חברות מפגרות במימוש מחוייבות: 106 חברות, המהוות 35% מכלל החברות המחויבות, מפגרות בסך של 228 M$. החוב צומצם בשעור של 12% משנת 2004.
- חברות בתהליך מימוש מחוייבות : 110 חברות, המהוות 36% מכלל החברות המחויבות, בתהליך ביצוע. נכון לשנת 2005, חברות אלה צברו מימושים בהיקף של 6.7 מיליארד $. כמו כן, לחברות אלה צבר התחייבויות (עד תום תקופת ההסכם) של 678 M$.
- חברות בעודפי מימוש: 84 חברות, המהוות 28% מכלל החברות המחויבות, צברו עודפי מימוש בסך של כ-5.3 מיליארד $.