מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת: "התיקון לחוק מהווה צעד נוסף של התמ"ת  לסייע  לתעשייה על ידי שימוש בהסכמי הסחר הבינלאומיים ובעיקר בהסכם ה-WTO"

 

עפ"י הצעת החוק הנזק לתעשייה יוכח על ידי פרמטרים כגון: ירידה במכירות או על ידי צמצום בנתח שוק. חייב גם להתקיים קשר סיבתי בין הגידול החד ביבוא לבין הנזק אשר נגרם לתעשייה.

 

 

ועדת הכלכלה של הכנסת אשרה בשבוע האחרון (13.8.08 ) תיקון לחוק היטלי סחר בנושא הטלת אמצעי הגנה על יבוא לישראל. התיקון לחוק מהווה צעד נוסף של משרד התמ"ת לסייע לתעשייה על ידי שימוש בהסכמי הסחר הבינלאומיים ובעיקר בהסכם ה-WTO. הסכם אמצעי ההגנה של ה-WTO  קובע תנאים כדי לנקוט בצעדי הגנה על  התעשייה המקומית בפני יבוא מתחרה ותנאים אלו מהווים חלק מהצעת החוק.

 

על פי החוק, שר התמ"ת מוסמך להטיל היטל על היבוא מחו"ל או לקבוע מכסות יבוא במצב של גידול חד בהיקף היבוא של מוצר המתחרה עם התעשייה המקומית ובהתאם לתנאים הקבועים בהצעת החוק .

 

לפי הצעת החוק תתנהל חקירה מקיפה על ידי הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת,  על פי תלונה שתוגש על ידי התעשייה הישראלית בענף יצרני מסוים, כדי לקבוע  כי נגרם נזק ממשי לתעשייה. הנזק לתעשייה צריך להיות מוכח על ידי פרמטרים, כגון  ירידה במכירות, במחירים או על ידי צמצומם בנתח שוק. חייב גם להתקיים קשר סיבתי בין הגידול החד ביבוא לבין הנזק אשר נגרם לתעשייה. בנוסף, התעשייה נדרשת להגיש יחד עם התלונה, תוכנית הסתגלות הכוללת צעדי  התייעלות כדי לאפשר לה להתחרות עם  היבוא.

 

חוק היטלי סחר מאפשר גם כיום מאפשר לתעשייה המקומית לפנות בתלונה למשרד התמ"ת  כנגד יבוא בהיצף ויבוא מסובסד. שר התמ"ת רשאי להטיל היטל על היבוא אם נמצא כי היבוא גורם נזק לתעשייה.

 

הצעת החוק תכנס לתוקפה לאחר ההצבעה במליאה. התיקון לחוק יפורסם ברשומות ויכנס לתוקף 30 יום לאחר מכן.