המפגש מהווה פתיח לתכנית השת"פ בטכנולוגיות מים בין ישראל ותורכיה.
דורון אברהמי, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת באיסטנבול: "מצב משק המים התורכי הקשה שאליו נקלעה תורכיה בשנה האחרונה,טומן בתוכו מספר רב של הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות"
משלחת של 14 נציגי חברות מים מוניציפאליות מתורכיה תגיע בתחילת שבוע הבא לביקור בארץ כאורחת של משרד התמ"ת וחברת שיא מגופים.
המשלחת כוללת נציגי חברות מים מאזורים גדולים וחשובים בתורכיה ביניהם :
- מרסין- עיר נמל חשובה בים התיכון. למעלה מ- 2 מליון תושבים
- אדנה- עיר חשובה עם 1.25 מליון תושבים בעלת צפי להתפתחות כלכלית גדולה
- סמסון- עיר חשובה בצפון תורכיה. כחצי מליון תושבים
עודד דיסטל, מנהל תכנית המים הלאומית במשרד התמ"ת מציין כי מפגש זה מהווה פתיח לתכנית השת"פ בטכנולוגיות מים בין ישראל ותורכיה.
דיסטל מציין עוד כי במסגרת התכנית תערוך הנספחות המסחרית באיסטנבול במהלך שנת 2008 מספר מפגשים למומחים ישראלים ותורכיים וחברות משתי המדינות בתחום טכנולוגיות המים.
מטרת המפגש בירושלים להציג לחברי המשלחת את "הניסיון והטכנולוגיה הישראלית בתחום המים" . תכנית הסמינר לאורחים כוללת הרצאות של מומחים ממשק המים בישראל בינהם: ליאור פרומקיס – מנהל פיתוח עסקי מחברת מקורות , שמעון טל- נציב המים לשעבר ועוד.
דורון אברהמי, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת באיסטנבול מוסר כי מצב משק המים התורכי הקשה שאליו נקלעה תורכיה בשנה האחרונה, טומן בתוכו מספר רב של הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות
עוד מוסיף אברהמי כי המצב הקשה והירידה מתחת לקו האדום חייבה ראשי ערים בתורכיה בהן אנקרה ואיסטנבול על הסתכלות חדשה לנושא ונקיטת צעדים מיידים בהן הקצבת מים, חינוך לחסכון במים וכו'. בצד האופרטיבי החליטה כבר עיריית איסטנבול על אישור תכניות לבניית מתקן התפלה בעיר שיספק סך של כ 350,000 מ"ק ביום ועתיד לכסות עד 15% מתצרוכת המים של המטרופוליטן.
בועז הירש, המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת ומנהל המינהל לסחר חוץ מוסר כי תורכיה הפכה לאחת משותפות הסחר החשובות של ישראל עם מחזור סחר הדדי של למעלה מ- 2 מיליארד דולר וכן השקעות הדדיות בין המדינות. בחודש יולי 2007 – נמצאה תורכיה במקום הראשון בשיעור הגידול בייצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של 107% בייצוא הסחורות למדינה זו, שהסתכם ב-112 מיליון דולר.
ייצוא ענף הכימיקלים הוא העיקרי בייצוא לתורכיה, ומהווה כ-45% מסך הייצוא. ייצוא הענף הסתכם ב-48 מיליון דולר בחודש יולי, עליה של 37% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. ייצוא ענף המתכות לתורכיה הסתכם ב-18 מיליון דולר, עם עליה של כ-88%; יצוא ענף המכונות והציוד חשמלי המהווה כ-12% מסך הייצוא לתורכיה, רשם ירידה של כ-33% בהשוואה לחודש מקביל אשתקד, והסתכם ב-13 מיליון דולר.
המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מייחס חשיבות רבה לכלכלה התורכית ובשנת 2008 קבע מספר ענפי יעד שסביבם תתבצע פעילות שיווקית נקודתית בהם: מים ואגרו-חקלאות, ציוד רפואי ותקשורת. הפעילויות יתבצעו ע"י הנספחות המסחרית באיסטנבול בשיתוף מכון היצוא וגורמים מקומיים בתורכיה.
רקע על הבצורת בתורכיה
השר התורכי לענייני חקלאות, מהדי אקר, מסר כי השנה הפסידה תורכיה
2.5 – 3 מיליארד YTL בשל הבצורת, וכי קרוב ל – 435,000 חוות הושפעו. אולם, לטענתו, ההתייקרות במוצרי מזון מקורה בעיקר בגורמים פסיכולוגיים, וכי קיימות השפעות אחרות כדוגמת עלויות התחבורה, צום הרמדאן והייצוא המוגבר. ענף הפירות והירקות ייצא 1.3 טון בתקופה שבין ינואר ואוגוסט השנה, עלייה משמעותית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בה יוצאו 1.1 טון בלבד. אקר ציין כי תורכיה פועלת על-פי כללי השוק החופשי של היצע וביקוש, וכי רק במקרה קיצוני של חוסר-יציבות יינקטו צעדים מחוץ למסגרת השוק. כמו כן הוסיף השר כי התייקרות מוצרי המזון אמנם תשפיע על האינפלציה, אך לא בצורה ניכרת. במסגרת תכנית החירום הלאומית לטיפול בבצורת, נכון להיום הסיוע אשר ניתן לחקלאים הממוקמים באזורים הנפגעים מוערך ב - 200 מיליון YTL. אוניברסיטת איסטנבול שוקדת בימים אלה על מערכת מונחית-לוויין אשר תוכל לייצר תחזיות לגבי התפוקה החקלאית. המערכת מתוכננת להיכנס לשימוש כבר ב – 2008. הבצורת גרמה לכך שייצור החיטה ירד השנה ב – 12.2% לעומת אשתקד. 17.7 מיליון טון חיטה יוצרו, ואילו הצריכה של חיטה בתורכיה הינה 18 מיליון טון. המשרד לתוצרת חקלאית קיבל הנחיה להשלים את החוסר, מסר אקר, והוסיף כי לראשונה מחירי החיטה בתורכיה נמוכים מהמחירים בעולם, אשר עלו מ – 100$ - 120$ ל – 300$ - 330$.
אקר הוסיף כי בשל שינוי קטגוריית הסיכון של ארה"ב בנושא מחלת הפרה המשוגעת, ניתן כעת לייבא פרי הרבעה מארה"ב, וכי תורכיה כבר הגישה בקשה לייבואם.