
השר ישי ביקש מעמיתו האתיופי לאפשר יבוא של "טף" לישראל
(סוג של דגן המשמש לאפיית לחם המהווה תפריט חשוב בקהילה בארץ)
במשרד התמ"ת בוחנים קידום סחר בין המדינות
הסחר הבילטרלי בין ישראל לאתיופיה הגיע בשנת 2007 ל-42 מיליון דולר, היקף היצוא הישראלי לאתיופיה הגיע בשנת 2007 ל-12 מיליון דולר, לעומת 11 מילון דולר בשנת 2006
סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי נפגש היום בירושלים עם שר התעשייה והמסחר של אתיופיה גירמה בירו (Girma Birru) אשר הגיע אתמול לביקור בין שלושה ימים בישראל.
השר אלי ישי ציין במהלך הפגישה את החשיבות הרבה שמשרדו מייחס ליחסי הסחר בין שתי המדינות, השר ישי הדגיש כי חברות ישראליות רואות באתיופיה מוקד חשוב לפעילותן המסחרית.
עוד ציין השר ישי כי הגורמים המקצועיים במשרדו בוחנים קידום הסכם סחר בין המדינות. נושא יבוא ה"טף" (סוג של דגן המשמש לאפיית לחם המהווה תפריט חשוב בקהילה בארץ) לישראל עלה אף הוא במהלך הפגישה היום. השר ישי אמר לעמיתו האתיופי כי הקהילה הגדולה של יוצאי אתיופיה היא צרכנית גדולה של "טף", הדגן המשמש לאפיית לחם והוא מרכיב חשוב בתפריט של הקהילה בארץ. השר ישי ביקש מהשר האתיופי לאפשר יבוא של "טף" לישראל.
שר התמ"ס האתיופי גירמה בירו אמר לשר ישי כי ממשלת אתיופיה אוסרת על יצוא של ה"טף" מאתיופיה כדי לשמור על מחירו הנמוך. השר אלי ישי הוזמן לבקר באתיופיה.
הסחר הבילטרלי בין ישראל לאתיופיה הגיע בשנת 2007 ל-42 מיליון דולר. היקף היצוא הישראלי לאתיופיה הגיע בשנת 2007 ל-12 מיליון דולר, לעומת 11 מילון דולר בשנת 2006. עיקר היצוא כלל ציוד תקשורת, מתכות (בעיקר ציוד לחממות) ודשנים לחקלאות. היבוא מאתיופיה הגיע בשנת 2007 ל-30 מיליון דולר, לעומת 26 מיליון דולר בשנת 2006. עיקר היבוא הוא של צמחים ומוצרי צמחים.
אתיופיה היא אחת המדינות העצמאיות הותיקות ביבשת אפריקה וארץ מוצאו של הקפה. לאור רפורמות פוליטיות וכלכליות המתרחשות בה ולאחר סיומה של המלחמה עם אריתריאה, עולה אתיופיה על נתיב של צמיחה ופיתוח כלכלי (10% בשנת 2007). אתיופיה היא אחת מהמדינות המאוכלסות ביותר באפריקה – 80 מיליון תושבים. הצפי לגידול בהכנסה לנפש הופך את שוק האתיופי לאטרקטיבי ליבוא סחורות מבחוץ. אתיופיה צפויה להגביר גם את היצוא של מחצבים וסחורות (בעיקר תוצרת חקלאית) בשנים הקרובות – דבר שיגביר את הביקוש לתשומות, בעיקר בתחום החקלאות, אך גם בתעשיית עיבוד המזון, הפלסטיק והמתכת. הכלכלה האתיופית מבוססת בעיקרה על הסקטור החקלאי המהווה כמחצית מהתמ"ג, 60% מהיצוא (בעיקר קפה). מלבד קפה, ישנם גידולים של כותנה סוכר ודגנים (טף, תירס) וכן תעשיית בקר ענפה (30 מיליון ראשים – מקום ראשון באפריקה). אתיופיה עשירה במחצבים כגון גז טבעי, זהב, נחושת, אבץ ועוד.