המחלקה להסכמי סחר רב-לאומיים מובילה את הפעילות מול ארגון הסחר העולמי (ה- WTO), שבמסגרתו נקבעים כללי הסחר העולמיים. הכללים נקבעים במו"מ בין חברות הארגון (כיום ישנן 153 חברות) והוא נעשה ב"סבבי" שיחות מיוחדים וכן באופן שוטף במטה הארגון בג'נבה.

ההתפתחויות בארגון והשתתפותה הפעילה של ישראל בתהליכים הללו, קובעים למעשה את קצב התקדמותה והשתתפותה של ישראל בתהליכי הגלובליזציה העולמית, שבסופו של דבר מאפשרים לישראל לשפר ולהרחיב את אפשרויות הסחר שלה.

ארגון הסחר העולמי מסדיר את התנהגות המדינות החברות בו בכל הנושאים הקשורים במדיניות סחר החוץ כגון ביטול הגבלות כמותיות על יבוא, הגבלות על הטלת מכסים על מוצרים (כולל מוצרי טקסטיל, מזון וחקלאות), ליברליזציה בסחר בשירותים, הגנה על קניין רוחני ועוד. כמו כן מהווה הארגון מסגרת להסכמים נוספים , שבחלקם חברות רק חלק מהמדינות כגון הסכם הרכישות הממשלתיות (ה- GPA).

ההסכמים, המנוהלים על ידי מזכירות הארגון, מהווים בסיס ומסגרת למו"מ בין לאומי לשיפור תנאי הסחר העולמי. ההסכמים עוסקים בהיבטים רבים של הסחר העולמי וכוללים הסכמים על סחר בטובין (GATT), סחר בשירותים (GATS), קנייין רוחני (TRIPS), סחר במוצרי חקלאות, אמצעים סניטריים ופיטו-סניטריים (SPS), חסמים טכניים לסחר ותקינהTBT)), היטלי ביטחה והיצף, הסכם על סובסידיות, מנגנון יישוב סכסוכים ועוד. ההסכמים, בין השאר, מדרבנים ממשלות להמשיך להוריד מכסים ולהסיר מגבלות סחר שונות, הם מגבילים את חופש הפעולה במתן סובסידיות לחקלאות ואוסרים על מתן סובסידיות ישירות ליצואנים, הם מחייבים את המדינות המפותחות לפרסם מידע על הרכישות הציבוריות שלהן, ולאפשר ליצרנים זרים להתחרות במכרזים אלו בתנאים שווים לאלו של היצרנים המקומיים.