פרק ראשון : ארגון השירות

1. הקמת שירות התעסוקה

מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו.

2. תחום פעולתו של השירות (תיקון: תשל"ז)

שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל המגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה והפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע. כן יעסוק שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה.

3. אי-התערבות ביחסי-עבודה ותנאיה

יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה.

4. השירות-תאגיד

שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל-דין או צד לכל הליך משפטי או אחר.

4א. פטור ממסים (תיקון: תשל"ז)

לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים דין שירות התעסוקה כדין המדינה.

5. ביקורת מבקר המדינה

שירות התעסוקה יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי"ח1958- (נוסח משולב).

6. פיקוח שר העבודה

שירות התעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר העבודה.

7. סמכות שר העבודה לפעול במקום השירות

פעולה שאחת מרשויות שירות התעסוקה חייבת לעשותה על פי חוק זה או על פי התקנות או על פי התקנון האמור בסעיף 21 (להלן - תקנון השירות) ולא עשתה אותה, והפעולה היא לדעת שר העבודה הכרחית להבטחת העבודה התקינה של השירות, רשאי השר לצוות על הרשות לעשות את הדרוש לביצוע אותה פעולה בדרך שיקבע בצו, ואם לא קיימה הרשות את הוראות הצו, רשאי השר לעשות את הפעולה בעצמו או באמצעות אדם אחר, ודין פעולה שנעשתה על-ידי השר כדין פעולה שנעשתה על-ידי הרשות.

8. מועצת השירות

הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן - מועצת השירות), שתתמנה על-ידי שר העבודה.

9. הרכב המועצה ופרסומו

המועצה תהיה מורכבת מנציגי העובדים והמעבידים, שווה בשווה, ומנציגי הממשלה שמספרם לא יעלה על שליש של מספר חברי המועצה; הודעה על ההרכב תפורסם ברשומות.

10. מינויים של נציגי העובדים והמעבידים

נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, ונציגי המעבידים לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר.

11. יושב-ראש המועצה

שר העבודה או מי שנתמנה לכך על ידיו יהיה יושב-ראש המועצה.

12. תפקידי המועצה

המועצה -

(1) תפקח על פעולות הרשויות של שירות התעסוקה;

(2) תהיה רשאית ליזום ולהמליץ לפני השר על פעולות בתחום שירות התעסוקה;

(3) תהיה רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4) תמלא את שאר התפקידים המוטלים עליה בחוק זה או בתקנון השירות.

13. ועדות המועצה

המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

14. הנוהל במועצת השירות

המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

15. המינהלה

הרשות המנהלת והמבצעת של שירות התעסוקה היא מינהלת השירות שחבריה הם מנהל השירות, סגנו - אם נתמנה לו סגן - ונושאי המשרות בשירות שנקבעו כמשרות של ניהול על-ידי השר לאחר התייעצות המועצה; מנהל השירות יהיה יושב-ראש המינהלה.

16. מינוי המינהלה

שאר העבודה, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול.

17. מינוי עובדים אחרים (תיקון: תשל"ז, תש"ס)

יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על-ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר שר העבודה בהסכמת שר האוצר.

18. דרכי מינוים ותנאי עבודתם של עובדי השירות (תיקון: תש"ס)

(א)  מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו17- יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שתחליט עליהם מינהלת השירות, באישור שר העבודה והרווחה ושר האוצר.

(ב)  תנאי עבודתם ושכרם של העובדים שנתמנו כאמור בסעיף קטן (א) יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו על ידי שר העבודה והרווחה ושר האוצר, בהתייעצות עם מינהלת השירות.

18א.  חשב השירות (תיקון: תשס"א3)

על אף הוראות חוק זה -

(1)  חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט1959-;

(2)  הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד;

(3)  שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנון השירות.

19. עובד השירות - עובד הציבור

לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), תשי"ז1957-, יראו עובד השירות כעובד הציבור.

20. פעולות המנהל בשם השירות

פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה.

21. תקנון השירות

תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנון השירות ותביאנה לאישור הממשלה.

22. פרסום התקנון

הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו.

23. לשכות שירות התעסוקה (תיקון: תשל"ז)

השר, בהמלצת מינהלת השירות או לאחר התייעצות אתה, יקים, בצו שיפורסם ברשומות, לשכות שירות התעסוקה ויקבע תחום שיפוטן, ורשאי הוא, באותה דרך, להכיר בלשכות שירות התעסוקה קיימות כלשכות שירות תעסוקה שהוקמו על פי חוק זה, וכן לבטל לשכות עבודה או למזגן. כן רשאי השר לקבוע לשכות אזוריות ומחוזיות של שירות התעסוקה ולאחד לשכות אזוריות ללשכות מחוזיות.

24. סוגי לשכות שירות התעסוקה

לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23.

25. מדורים, סניפים ומרכזי-רישום

מינהלת השירות תקים, באישור שר העבודה, מדורים בכל לשכות שירות התעסוקה או בלשכות מסויימות, ובלבד שלא תקים מדורים לחלוקת עבודה על יסוד דתי-לאומי וכן סניפים של לשכות שירות תעסוקה ומרכזי רישום של דורשי עבודה ושל מקומות עבודה; מדור או סניף לנוער יהיה במקום נפרד.

26. סמכות של מדור, סניף או מרכז רישום

למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם.

27. מועצת לשכת שירות התעסוקה (תיקון: תשל"ז)

ליד כל לשכת שירות התעסוקה תהיה מועצת לשכת שירות התעסוקה; אך רשאי שר העבודה לאחר התייעצות עם מינהלת שירות התעסוקה לקבוע מועצה אחת למספר לשכות שירות התעסוקה, סמכותה, הרכבה, דרך הקמתה, מספר חבריה ותקופת כהונתה ייקבעו בתקנון השירות, ובלבד שבמועצות ליד לשכות שירות התעסוקה יהיו נציגי עובדים ומעבידים שווה בשווה והיושב-ראש יתמנה על-ידי שר העבודה.

28. ועדות למועצת הלשכה

מועצת לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה.

29. הנוהל במועצת הלשכה

מועצת הלשכה, וכן ועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות.

30. מינהלת לשכת שירות התעסוקה

הרשות המנהלת והמבצעת של לשכת שירות התעסוקה היא מינהלת לשכת עבודה שחבריה הם מנהל הלשכה ונושאי המשרות בשירות התעסוקה שנקבעו בתקנון השירות כמשרות של ניהול בלשכת שירות התעסוקה.

31. פעולת המנהל בשם הלשכה

פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת שירות התעסוקה.

פרק שני: דרכי פעולתה של לשכת שירות התעסוקה (תיקון: תשנ"א)

32. - 35א.  (בוטלו) (תיקון: תשס"ג)

36. הודעות הזקוקים לעובדים (תיקון: תשל"ז, תשנ"א, תש"ס)

(א) מי שזקוק לעובד בענפי העבודה, במקצועות ובעבודות המפורטים בתוספת השניה, יודיע על כך ללשכת שירות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצאת העבודה (להלן - לשכת שירות התעסוקה המוסמכת), ורשאי הוא, אם העבודה היא ארצית, לפנות גם למינהלת השירות.

"עבודה ארצית" - עבודה שמבחינת ביצועה או היקפה היא חורגת מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת, וכן עבודה שמבחינת חשיבותה בשביל הטיפול בבעיות תעסוקה היא חורגת, לדעת שר העבודה, מתחום הפעולה של לשכת שירות תעסוקה אחת.

(א1)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו -

(1)  על מי שזקוק לעובד שאינו עובד זר, לתפקיד של ניהול או של הנהלת עבודה או שנדרשת מן העובד בתפקיד הנדרש השכלה גבוהה או מידה מיוחדת של אמון אישי;

(2)  על עובדים או סוגי עובדים שקבע השר.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות סוג מעבידים, אשר עם קבלת דרישה למסירת פרטים לגבי עובדים שמעביד זקוק להם ושלא חל עליהם סעיף קטן (א1), יהיו חייבים, תוך שבעה ימים מיום קבלת הדרישה, להמציא ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת את הפרטים הנדרשים כאמור.

(ג) לשכה פרטית, כמשמעותה בסעיף 62, המורשית לפעול לפי חוק זה, זכאית לקבל על פי בקשתה מלשכה אזורית של שירות התעסוקה, את פרטי ההודעות שנמסרו לפי סעיף זה; שירות התעסוקה רשאי לגבות תשלום בעד מסירת המידע האמור, בשיעור שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר, בהתאם לעלות הכרוכה בכך.

(ד)  שר העבודה והרווחה רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת השניה.

37. הודעות על פיטורים (תיקון: תשל"ז)

(א) מעביד המוסר הודעות פיטורים לעשרה עובדים או יותר או המוסר הודעות פיטורים לגביהם לנציגות העובדים - חייב למסור הודעה על הפיטורים ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת, הכל כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) החובה המוטלת על מעביד על-פי הוראות סעיף קטן (א) תחול עליו גם אם מסר לנציגות העובדים הודעה מוקדמת בדבר כוונתו לפטר עשרה עובדים או יותר.

(ג) הודעה ללשכת שירות התעסוקה על-פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תימסר -

(1) אם התייחסו הודעות המעביד לפיטורי עשרה עובדים או יותר בעת ובעונה אחת - בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובדים או לנציגות העובדים, לפי הענין;

(2) אם התייחסו הודעות המעביד לפיטורי עשרה עובדים או יותר שלא בעת ובעונה אחת אך בתוך חודש אחד - בזמן מסירת ההודעות כאמור לעובד העשירי או לנציגות העובדים לגביו, לפי הענין.

 

38. העברת הודעות בתחום השירות

נמסרה הודעה על פי סעיף 36 או 37 ללשכת שירות התעסוקה שאינה לשכת שירות התעסוקה המוסמכת, יצא מוסר ההודעה ידי חובתו, והלשכה שנמסרה לה ההודעה תעבירה ללשכת שירות התעסוקה המוסמכת; לשכת שירות התעסוקה מוסמכת שקיבלה הודעה על עבודה ארצית תמסור אותה למינהלת השירות.

39. רישום דורשי עבודה

כל הדורש עבודה במקצוע או עבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה.

40. סדרי הרישום

בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39.

41. שליחה לעבודה

(א) הרשומים בלשכת שירות התעסוקה יישלחו לעבודה לפי השיטה שנקבעה בתקנון השירות.

(ב) שיטת השליחה לעבודה יכולה להיות כללית או מיוחדת למקצוע, לסוג עבודה, ללשכת שירות התעסוקה או למדור; וכן היא יכולה לכלול הוראות מיוחדות לטובה לגבי חיילים משוחררים, נכים, קשישים, או סוגים אחרים של אנשים שמצבם המיוחד מצדיק זאת.

42. איסור הפליה (תיקון: תשמ"ח, תשס"ב)

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה בשל גילו, מינו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו או מפלגתו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח על ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

(ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(ג)  בסעיף זה, "מוגבלות" - לקוח כמשמעותו בהגדרה "אדם עם מוגבלות" שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998-.

42א.  איסור פרסום מפלה (תיקון: תשמ"ח)

לא יפרסם הזקוק לעובדים מודעה ברבים בדבר הצעת עבודה שיש בה משום הפליה כאמור בסעיף 42.

42ב.  תכניות בדבר שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה (תיקון: תשס"ב4)

השר, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרוחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ויכין תכניות בדבר שילוב וקידום עניניהם של אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בדרך של התאמת השירותים הניתנים על ידי שירות התעסוקה לרבות התאמת מבחנים, הדרכת עובדי שירות התעסוקה, העסקת יועצי תעסוקה המתמחים בצורכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות וכן ליווי תהליך קליטתו של אדם עם מוגבלות במקום עבודה.

43. עררים (תיקון: תשכ"ט)

הרואה עצמו נפגע על-ידי פעולת לשכת שירות התעסוקה בקשר לשליחה לעבודה לרבות פגיעה על-ידי אי-קיום הוראות סעיף 42, רשאי לערור לפני ועדת ערר שנתמנתה על-ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה, ועל החלטת ועדת ערר ניתן לערור לפני בית-דין אזורי, הכל במועדים שייקבעו בתקנות; דרכי הערר בפני ועדת הערר ייקבעו בתקנות.

44. אי-התערבות בשביתות ובהשבתות (תיקון: תשנ"א)

לשכת שירות התעסוקה לא תשלח עובדים למקום עבודה שיש בו שביתה או השבתה ולא תשלח עובדים שובתים לעבודה, כל זמן השביתה או ההשבתה.

מעביד שהעביד עובדים שובתים או מושבתים, ועובדים שעבדו במפעל שיש בו שביתה או השבתה, לא יובאו על כך בפלילים.

45. חלוקת עבודות ארציות

שר העבודה, בהתייעצות עם מינהלת השירות, יקציב ללשכות שירות התעסוקה בהתאם לתקנון השירות, מקומות עבודה בעבודות ארציות; וכל לשכת שירות התעסוקה שהוקצבו לה מקומות עבודה כאמור תשלח רשומים בלשכה לאותן עבודות כאילו נמסרה לה הודעה עליהן על-ידי אדם הזקוק לעובד.

פרק שלישי: עובדים מקצועיים

46. הוכחת מקצוע בזיקה שבחובה (תיקון: תשנ"א)

המבקש להיות רשום בלשכת שירות התעסוקה כבעל מקצוע, יוכיח את הכשרתו המקצועית ודרגתה או סוגה על-ידי תעודת מקצוע שניתנה לפי פרק זה, אך אין הוראה זו חלה על מקצוע שבעליו חייבים על פי חיקוק ברשיון הניתן על סמך הכשרתם המקצועית.

47. (בוטל) (תיקון: תשנ"א)

48. בקשה לתעודת מקצוע

המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן.

49. ועדת מקצוע

(א) שר העבודה ימנה ועדות מקצוע, שעל פי המלצתן יינתנו תעודות מקצוע; הודעה על מינוי ועדת מקצוע ועל מענה תפורסם ברשומות;

(ב) ועדת מקצוע יכולה להיות ארצית, אזורית או מקומית, למקצוע אחד או למספר מקצועות.

50. הרכב ועדת מקצוע (תיקון: תשל"א)

(א) ועדת מקצוע תהיה של שלושה שהם לדעת שר העבודה בני סמך באותו מקצוע:

(1) אחד שנתמנה להיות יושב-ראש;

(2) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על-ידי ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה באותו מקצוע;

(3) אחד שנתמנה מרשימת מועמדים שהוגשה לשר על-ידי ארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג באותו מקצוע.

(ב) לא הגיש ארגון מעבידים או ארגון עובדים רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), לפי הענין, תוך שלושה חדשים מהיום שבו נתבקש על כך מאת שר העבודה, רשאי השר למנות כחבר ועדת המקצוע אדם הנראה לו מתאים לייצג את ענין הארגון בוועדת המקצוע.

(ג) לא ימנה השר חבר ועדת מקצוע כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם נמסרה לאותו ארגון תזכורת על כך, שלושים יום לפחות לפני המינוי, ובה צויין כי בדעת השר למנות חבר ועדת המקצוע בהתאם לסעיף קטן (ב).

51. המלצת ועדת מקצוע

ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע, לאחר שנוכחה לדעת, על פי בחינה או בכל דרך אחרת שנקבעה בתקנות או שאושרה בכתב על-ידי שר העבודה, כי המבקש הוא בעל המקצוע הנדון; ועדת מקצוע תקבע בכתב ההמלצה את דרגתו או סוגו המקצועי של המבקש.

52. הנוהל לגבי ותיקים במקצוע

ועדת מקצוע תמליץ על מתן תעודת מקצוע למי שהוכיח להנחת דעתה, שעבד במקצוע לפני תחילתו של חוק זה תקופה שנקבעה בתקנות לגבי אותו מקצוע, ובלבד שביקש על מתן התעודה תוך שתי שנים לאחר תחילתו של חוק זה או תוך שנה מיום היותו תושב ישראל, הכל לפי המועד המאוחר יותר; המליצה הוועדה על אדם כאמור, רשאי מי שאליו נשלח האדם לעבודה לדרוש מן הוועדה שתקבע את דרגתו או סוגו במקצוע.

53. תכנית בחינות של שר העבודה

שר העבודה רשאי - לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה במקצוע פלוני ובארגון שהוא, לדעת השר, ארגון המעבידים היציג הנוגע בדבר - לקבוע תכנית בחינות למקצוע, ומשעשה כן, יהיו הבחינות לאותו מקצוע לפי התכנית שנקבעה.

54. תכנית בחינות של הוועדה

כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שנקבעה היא ושאושרה על-ידי השר.

55. העיון בתכנית הבחינות

השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות.

56. הנוהל בועדת מקצוע

ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב - יפסוק היושב-ראש.

57. תעודות מקצוע

תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על-ידי שר העבודה, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60.

58. כוחה של תעודת מקצוע

הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו.

59. העתקים ואגרות (תיקון: תשל"א)

(א) על אף האמור בסעיף 72 מותר לדרוש תשלום אגרה בעד העתק של תעודת מקצוע שניתן בנוסף להעתק הראשון.

(ב) שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות אגרה בעד בחינת מקצוע לפי פרק זה, אם לכלל הנבחנים ואם לסוגי נבחנים או סוגי מקצועות; תקפן של התקנות יהיה לשנתיים, אלא שוועדת העבודה רשאית להאריכן מדי פעם לתקופה נוספת שקבע ושלא תפחת משנתיים.

60. פנקס בעלי מקצוע

ינוהל פנקס בדבר תעודות מקצוע שניתנו לפי חוק זה, ובו יירשמו פרטים אלה:

(1) השם ושם המשפחה של בעל התעודה;

(2) המקצוע;

(3) הדרגה או הסוג של המקצוע;

(4) תאריך מתן התעודה ומספרה;

(5) כל פרט אחר שנקבע בתקנות.

61.  (בוטל) (תיקון: תש"ס)

פרק שלישי 1: מדור התשלומים (בוטל) (תיקון: תשס"ג)

61א. - 61ו.  (בוטלו) (תיקון: תשס"ג)

פרק רביעי: לשכות פרטיות

62. הגדרות (תיקון: תשנ"א, תשס"ד6, תשס"ה7, תשס"ז)

בפרק זה -

"אדם עם מוגבלות", "נציבות" - כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998- (בחוק זה - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות);

"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

"בעל היתר" - לשכה פרטית שקיבלה היתר לפי הוראות סעיף 65;

"בעל ענין" - כל אחד מאלה:

(1)  בתאגיד - בעל ענין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

(2)  באדם שאינו תאגיד - בן משפחתו, מי שזכאי לחלק מהרווחים של אותו אדם או בן משפחה של מי שזכאי כאמור;

"בעל רישיון" - לשכה פרטית שקיבלה רישיון לפי הוראות סעיף 63;

"בעל תפקיד בכיר", בעסק - מי שממלא בפועל תפקיד בכיר בעסק, יהא תואר משרתו אשר יהא;

"הממונה" - כהגדרתו בחוק עובדים זרים;

"חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח1968- ;

"חוק עובדים זרים" - חוק עובדים זרים, התשנ"א1991-;

"לשכה פרטית" - מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה, למעט שירות התעסוקה;

"עובד זר" - כהגדרתו בסעיף 1יב לחוק עובדים זרים;

"תיווך עבודה" - הפגשה, בתמורה או שלא בתמורה, בין מעסיק או מי שזקוק לעובד (בפרק זה - מציע עבודה) לבין מבקש עבודה, לשם העסקת מבקש העבודה אצל מציע העבודה, ולמעט פרסום מידע כמפורט בפסקאות (1) ו-(2):

(1) פרסום מידע על מציע עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מציע העבודה פרטים מזהים של מבקש עבודה;

(2) פרסום מידע על מבקש עבודה, ובלבד שהמפרסם אינו מעביר לידי מבקש העבודה פרטים מזהים של מציע עבודה;

"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

63. רשיון (תיקון: תשנ"א, תשס"ה7)

(א)  לא יעסוק אדם כלשכה פרטית אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו.

(ב)  רשיון לפי סעיף זה יהיה לתקופה של שנה ואולם רשאי השר לתת רישיון לתקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנה או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנה, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנה, בכל פעם.

(ד) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) תימסר לבעל הרישיון 30 ימים לפחות לפני מועד פקיעת הרישיון, ואולם רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר ממועד פקיעת הרישיון ושתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.

(ה) הבקשה למתן רישיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

63א. תנאים למתן רישיון (תיקון: תשס"ה7)

(א) לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1) מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, לפי הענין, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ורשאי השר לקבוע לענין זה הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הוראות לגבי הידע הנדרש לשם תיווך עבודה למבקש עבודה שהוא אדם עם מוגבלות;

(2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א1981-, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות;

(3) מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית;

(4) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:

(א) אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג) או 68(א);

(ב)  הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א;

(ג)  אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1) חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד;

(2) הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין.

(ג) השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון.

(ד) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)( 1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש.

(ה) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68.

63ב. דחיית החלטה לענין מתן רישיון או החלטה שלא לחדשו, בשל הליכים פליליים (תיקון: תשס"ה7)

היה לשר יסוד סביר להניח שמבקש רישיון, בעל רישיון, או בעל תפקיד בכיר או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, רשאי הוא לדחות את החלטתו לענין מתן הרישיון או להחליט שלא לחדש את הרישיון, לפי הענין, עד לסיום ההליכים כאמור; לענין זה, "הליכים פליליים" -2 החל בפתיחה בחקירה על פי דין.

64. תנאי ברישיון (תיקון: תשנ"א, תשס"ה7)

(א) השר רשאי לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בענינים אלה:

(1) מסירת מידע למבקשי עבודה, כולם או חלקם, בענינים, באופן ובשפות, הכל כפי שיורה השר, ובין השאר מידע בדבר זכויות העובד בישראל בענף העבודה שאליו מופנה מבקש עבודה;

(2) הצגת הרישיון במקום ובאופן שיורה השר.

(ב)  השר רשאי להוסיף תנאים ברישיון לגרוע מהם או לשנותם, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון.

(ג) השר רשאי, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברישיון לרבות בענינים האמורים בסעיף קטן (א), דרך כלל, או לסוגים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה או מציעי עבודה.

64א. תחולת הוראות (תיקון: תשנ"א)

(א) הוראות סעיפים 42 ו44- יחולו לגבי שליחה לעבודה בידי לשכה פרטית.

(ב) לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה.

65. תיווך בין-ארצי (תיקון: תשס"ד6, תשס"ה7, תשס"ז)

(א) (1) לא תעסוק לשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל,
       בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל או בתיווך עבודה
       לעובדים זרים אלא אם כן ניתן לה היתר מיוחד לכך מאת שר
       התעשיה המסחר והתעסוקה ובתנאים שקבע בהיתר ורשאי השר
       לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית תפעל בענינם של עובדים זרים
       ומעבידיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי
       שיקבע בהיתר; הוראות סעיף זה באות להוסיף על חובת קבלת רישיון
       לפי סעיף 63.

(2)  השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו - ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) ההוראות לפי סעיפים 63א, 63ב, 64, 67 ו68-, החלות לענין רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לענין היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) השר רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעביד לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(2) השר רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר.

(ג)  השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

66.  (בוטל) (תיקון: תשס"ד6)

66א. איסור תיווך שלא באמצעות עובד או בעל רישיון (תיקון: תשס"ה7)

לשכה פרטית לא תעסוק בתיווך עבודה, אלא באמצעות עובד שלה או באמצעות בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין.

66ב. הגבלה בנוגע לקבלת שירותי תיווך (תיקון: תשס"ה7)

מעביד המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר.

67. פיקוח על לשכות פרטיות (תיקון: תשס"ה7)

(א)  לשכה פרטית נתונה לפיקוח השר.

(ב) בעל רישיון יודיע לשר, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לצורך קבלת רישיון לפי הוראות פרק זה, בתוך 30 ימים מיום השינוי.

(ג) היה לשר חשד סביר כי בעל רישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה מהוראות כל דין שבתחום סמכותו של השר בנוגע לזכויות עובדים או לפי חוק זה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון להגיש דין וחשבון מאושר על ידי רואה חשבון או עורך דין, לפי הענין, שיכלול כל נתון הדרוש לצורך בדיקת החשד האמור.

68.  ביטול רישיון, סיוגו או התלייתו (תיקון: תשנ"א, תש"ס, תשס"ד, תשס"ה6,7)

(א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג או לבטל את הרישיון בהתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון;

(3) הופר תנאי מתנאי הרישיון;

(4) בעל הרישיון הוכרז פושט רגל או פסול דין ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;

(5) בעל הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר על הוראה מהוראות פרק זה או הוראות לפי פרק רביעי 1;

(6) בעל הרישיון או מי מטעמו נתן ייעוץ או חוות דעת משפטיים בנוגע לזכויות העובד וחובותיו, שלא באמצעות עורך דין.

(ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63 א(א)( 3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, או הוגשה בקשה להכרזתו של בעל רישיון כפושט רגל, ואם הוא תאגיד - למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, "הליכים פלילים" - החל בפתיחה בחקירה על פי דין.

68א.  צו סגירה (תיקון: תשס"ה7)

(א) נוכח השר כי לשכה פרטית מתנהלת בלא רישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות למנהל הלשכה הפרטית להשמיע את טענותיו, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית בדרך של סגירת המקום המשמש לפעילותה או בדרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא

לידי הפסקה של ממש בפעילותה, והכל לתקופה שיקבע השר; תוקפו של צו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים.

(ב) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שאליו הוגש כתב האישום, להורות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם מזה כפי שיורה.

(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 79(א)(1), רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שהרשיעו, נוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על הפסקת פעילותה של הלשכה הפרטית כאמור בסעיף קטן (א).

69. ערעור (תיקון: תשס"ה7)

הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.

69א. תיווך שלא כדין (תיקון: תשל"ג, תשנ"א, תשס"ה7)

(א) בעל כלי רכב או שוכרו, שהסיע בו לעבודה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, שלושה עובדים לפחות שיש להם זיקת חובה ללשכת עבודה אך לא נשלחו מטעמה, תהא בכך ראיה שהוא עוסק כלשכה פרטית.

(ב) המזמין הסעה בכלי רכב למטרה כאמור בסעיף קטן (א) ובנסיבות כאמור בו, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית, ולא תחול הוראת סעיף קטן (א) על בעל כלי הרכב או שוכרו.

(ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על הסעה בשירות אוטובוסים או מוניות ציבורי, או על הסעת עובדים בידי מעבידם או בידי אדם מטעמו.

(ד) מי שקיבל תשלום בעד סידור זולתו בעבודה, תהא בכך ראיה לכאורה שהוא עוסק כלשכה פרטית.

פרק רביעי 1: תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה (תיקון: תשס"ד6)

69א1.  אגרות (תיקון: תשס"ד6, תשס"ה, תשס"ז)

(א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן.

(ב) אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.

(ג) לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).

69ג.  גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה פרטית (תיקון: תשס"ד6)

לשכה פרטית לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר; לענין זה, "מבקש עבודה" - מבקש עבודה וכן מי שביקש עבודה והלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה.

69ד.  גביה או קבלה של תשלומים מעובד זר, על ידי מי שאינו לשכה פרטית (תיקון: תשס"ד6)

(א)  אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר.

(ב)  לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר תיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה:

(1)  תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה;

(2)  תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952-, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

69ה.  תשלום מותר (תיקון: תשס"ד6)

(א)  השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סכום מרבי שמותר לגבות או לקבל כתשלום ממבקש עבודה, לפי הוראות סעיפים 69ג או 69ד, או לקבוע סוגי תשלומים שמותר לגבותם או לקבלם כאמור, ורשאי הוא לקבוע את שיעורם המרבי.

(ב)  בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות, מבקשי עבודה, עובדים זרים או מציעי עבודה, ורשאי הוא לקבוע הוראות בענינים אלה:

(1)  התנאים לגביה או לקבלה של התשלום המותר;

(2)  נסיבות שבהן מי שגבה או שקיבל תשלום מותר יחויב בהחזרתו למבקש העבודה.

69ו.  החזר תשלום (תיקון: תשס"ד6)

מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור.

69ז.  תניות בהסכם בין לשכה פרטית זרה (תיקון: תשס"ד6)

לשכה פרטית המתקשרת עם לשכה זרה, תכלול בהסכם ביניהן תניות כמפורט להלן:

(1)  הלשכה הזרה לא תגבה ולא תקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על הסכום שנקבע בהסכם ביניהן, ובלבד שהסכום שנקבע בהסכם כאמור לא יעלה על הסכום שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בפרק זה - התשלום החוזי);

(2)  אם הלשכה הזרה גבתה או קיבלה מהעובד הזר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי, בניגוד לתניה באמור בפסקה (1), תהיה הלשכה הפרטית מחויבת לבטל את ההסכם בינה לבין הלשכה הזרה מכוח הדין בישראל;

(3)  אם התקיימו הנסיבות האמורות בפסקה (2) יהיה העובד הזר זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום החוזי;

(4)  תניות שקבע השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, שמטרתן להגן על זכויותיהם של עובדים זרים ולמנוע את ניצולם, ובכלל זה למנוע גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי לשכה זרה, העולה על התשלום החוזי.

69ח.  גביה או קבלה של תשלום על ידי לשכה זרה העולה על התשלום החוזי (תיקון: תשס"ד6)

(א)  לשכה פרטית לא תתקשר בהסכם עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום העולה על התשלום החוזי; התקשרה לשכה פרטית עם לשכה זרה כאמור בהסכם - תפסיק את ההתקשרות; לענין זה, "התשלום החוזי" - התשלום החוזי שנקבע בהסכם בין הלשכה הזרה לבין הלשכה הפרטית, או בין הלשכה הזרה לבין לשכה פרטית אחרת.

(ב)  (1)  נודע ללשכה פרטית או למוסד ממוסדות המדינה כי לשכה זרה
        גבתה או קיבלה מעובד זר, תשלום העולה על התשלום החוזי, ימסור|
        למי שהסמיך השר, את המידע שברשותה סמוך לאחר שנודע לו
        כאמור, אלא אם כן יש במסירת המידע כדי לפגוע בחקירה בידי
        הרשות המוסמכת לחקור על פי דין או אם הדבר מנוגד לדין.

(2)  מי שהשר הסמיכו לכך ימסור ללשכה פרטית, לפי בקשת, מידע בדבר לשכה זרה אשר גבתה או קיבלה סכום העולה על התשלום החוזי; השר רשאי לקבוע כללים, לרבות כללים למסירת המידע, וכן תנאים לביצוע סעיף קטן זה.

69ט.  מסירת מידע לעובד זר (תיקון: תשס"ד6)

(א)  לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה לעובד זר, תמסור לעובד הזר הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו בענינים אלה:

(1)  התשלום המותר;

(2) התקשרה הלשכה הפרטית עם לשכה זרה בענינו של העובד הזר - התשלום החוזי לפי הוראות סעיף 69ז(1), וכן זכותו של העובד הזר לקבל מהלשכה הזרה החזר כאמור בסעיף 69ז(3);

(3)  כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעביד, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל.

(ב)  הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) - בנוסח שנקבע כאמור.

(ג)  השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר.

69י.  סייג לתחולה (תיקון: תשס"ד6)

השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, "השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז1987-.

 

פרק חמישי : כספים

70. הצעת תקציב

מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי שר העבודה, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירנה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר העבודה.

71. אישור התקציב

שר העבודה יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי שר העבודה ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה שר העבודה.

72. תקציב השירות מאוצר המדינה

הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו.

פרק ששי: ביצוע וענשים

73. (בוטל) (תיקון: תשס"ג)

74. רשות כניסה ללשכה פרטית

עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית.

75. סמכויות עזר בשעת הכניסה (תיקון: תשס"ג5)

המוסמך לפי סעיף 74 רשאי -

(1) לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו;

(2) לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו4- לאותה פקודה חלים עליו;

(3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על-ידי מעביד הוא חובה על פי חוק זה, או על פי חיקוק אחר שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית - לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

76. שמירת סוד (תיקון: תשס"ג)

דבר שהגיע לידיעת עובד השירות לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 74 ו75-, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם.

77. עבירות בקשר לפרק השני (תיקון: תשל"ז, תשמ"ח, תשנ"א, תשס"ג)

מעביד או מי שזקוק לעובד שעבר על הוראה מהוראות הפרק השני, למעט סעיף 42א, דינו - קנס שלושת אלפים ושבע מאות וחמישים לירות בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; היתה העבירה בשל קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו, דינו-קנס שש אלפים לירות בשל כל אדם כאמור וקנס נוסף מאתיים וחמישים לירות לכל יום שבו העביד עובד תוך הפרת הוראה כאמור.

77א. פרסום מפלה עונשין (תיקון: תשמ"ח)

הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו - כפל הקנס הקבוע
בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

78.  (בוטל) (תיקון: תשנ"ה, תש"ס)

78א.  (בוטל) (תיקון: תשס"ג)

79. עיסוק בתיווך עבודה בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיו (תיקון: תשל"ג, תשל"ז, תשס"ד6, תשס"ה)

(א) העושה אחד מאלה , דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן - חוק העונשין):

(1) עוסק כלשכה פרטית, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 63(א);

(2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 65(א).

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) עוסק כלשכה פרטית שלא בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לפי הוראות סעיף 64 , בניגוד להוראות סעיף 63 ;

(2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לו, בניגוד להוראות סעיף 65.

80. דרישה או קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה (תיקון: תשל"ג, תשל"ז, תש"ס, תשס"ג, תשס"ד6, תשס"ה)

(א)  (בוטל)

(ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש העבודה עובד זר, דינה - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור.

(ג)  אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד)  לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ה)  לשכה פרטית שעשתה אחד מאלה, דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז;

(2)  לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט.

80א. עבירות נוספות בקשר לתיווך עבודה (תיקון: תשס"ה)

(א) העוסק כלשכה פרטית בתיווך עבודה באמצעות מי שאינו עובד הלשכה הפרטית או באמצעות מי שאינו בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 66א, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) המפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לבצע צו סגירה שניתן לפי הוראות סעיף 68א או להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75 , דינו - מאסר שישה חודשים.

(ג) מעביד המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר, בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

80ב. עבירה נמשכת (תיקון: תשס"ה)

היתה עבירה לפי חוק זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט או בית הדין לעבודה להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשלה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" - התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.

81. צו הפסקת עבודה

במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעבדתו או לעבודתו הוגשה התביעה.

82.  אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ה)

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

82א. סמכות בית הדין לעבודה (תיקון: תשנ"ה)2

בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה.

83. פירוק הלשכות הקודמות