אל המועמד לתפקיד נציג ציבור
בראשית הדברים אנו מברכים אותך על התעניינותך בתפקיד נציג ציבור במערכת בתי הדין לעבודה.
חוק בתי הדין לעבודה קבע כי "לבית הדין יתמנו שופטים ונציגי ציבור"
סעיף 10 לחוק קובע כי "נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ומעבידים שימנו שר המשפטים ושר העבודה, לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים הארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר..."
לפיכך על המבקש להתמנות לנציג ציבור לפעול כדלקמן:
- יש למלא את שאלון הבקשה בהתאם להוראות הכלולות בו, לצרף אליו את הנספחים הנדרשים ולשגרו אל תחום נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה, קרן היסוד 20 ירושלים.
את השאלון ניתן לקבל באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט www.court.gov.il
או באתר האינטרנט של משרד המשפטים www.justice.gov.il או באתר האינטרנט של משרד התמ"ת ( www.moital.gov.il)
- מזכירות הוועדה למינוי נציגי ציבור בבית הדין הארצי תנהל מאגר מועמדים על פי
הטפסים שיופנו אליה.
- כלל המועמדויות ידונו בפני הוועדה למינוי נציגי ציבור, המייעצת לשרים, במועד כינוסה.
בוועדה המייעצת חברים – היועץ המשפטי למשרד המשפטים, הממונה על יחסי העבודה במשק במשרד התמ"ת, מנכ"ל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והיועץ המשפטי להסתדרות הכללית החדשה.
- ההחלטה בשאלת המינוי תימסר למועמדים בכתב, על פי הכתובת המצוינת בטפסי
הבקשה.
בטרם תקבל החלטה על הגשת מועמדותך לתפקיד, מצאנו לנכון להביא לפניך סקירה של מספר עניינים הנוגעים לעבודת נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה, הן מההיבט המשפטי והן מההיבט המעשי.
בשאלות הבהרה ניתן לפנות אל:
- תחום נציגי ציבור – בית הדין הארצי :
טלפון 6497704-02
דואר אלקטרוני – mazalt@court.gov.il
מבוא:
בתי הדין לעבודה:
חוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 נחקק בשעתו מתוך מגמה לרכז את הטיפול בנושא העבודה והביטחון הסוציאלי בערכאה אחת, אשר תתמחה בנושאים אלה, ובין השאר תיישם את חקיקת המגן, תסייע בפיתוח משפט העבודה והביטחון הסוציאלי ותייעל את הטיפול בנושאים אלה.
מאז נחקק חוק בית הדין לעבודה , נעשו בו למעלה מ-30 תיקונים, ישירים ועקיפים, המתייחסים לנושאים שונים. במסגרת תיקונים אלה, הורחבו סמכויות השפיטה הייחודיות של בתי הדין האזוריים, והוקנו לבתי הדין לעבודה סמכויות ספציפיות שונות בעניינים אזרחיים או פליליים, בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
בית הדין לעבודה מורכב משתי ערכאות - ערכאה דיונית וערכאת ערעור. הערכאות הדיוניות הן בתי הדין האזוריים לעבודה בירושלים, תל אביב, חיפה באר שבע ונצרת. ערכאת הערעור היא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
נציגי ציבור:
בבית הדין לעבודה מכהנים שופטים ונציגי ציבור. נציגי הציבור בבית הדין לעבודה הם נציגי עובדים ומעבידים המתמנים על ידי שר המשפטים ושר התמ"ת , לאחר התייעצות בארגוני העובדים והמעבידים, ועל פי תנאי הכשירות שנקבעו בחוק.
השתתפות אנשים שאינם משפטנים בהליך השיפוטי מהווה שינוי משמעותי מהמקובל במערכת השיפוטית. אמנם קיימות מסגרות אחרות בהן שותפים נציגי ציבור או אנשים שאינם משפטנים, כגון בית הדין לשכירות או בתי הדין הצבאיים, ואולם בבתי הדין לעבודה הדבר שונה. בחוק בית הדין לעבודה הפקיד המחוקק ענפי משפט שלמים (משפט העבודה וביטחון סוציאלי) בידי בתי הדין, אשר בהם יושבים שופטים ונציגי ציבור. יתר על כן נציגי הציבור מכהנים גם בערכאה העליונה של בתי הדין לעבודה.
מינויו של נציג ציבור הוא לשלוש שנים, אך מותר לחזור ולמנותו. במהלך תקופת הכהונה, רשאי שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התמ"ת עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, להעביר נציג ציבור מתפקידו, אם נוכח לדעת שנציג הציבור "התנהג בצורה שאינה הולמת תפקיד של נציג ציבור בבית הדין" (סעיף 15 לחוק).
נציגי הציבור כחלק ממותב
א) דרך המלך בבית הדין לעבודה הנה דיון במותב המורכב משופט מקצועי ( אב בית הדין ) ושני נציגי ציבור - נציג עובדים ונציג מעבידים.
עם זאת , נקבעו מספר הליכים בהם ידון שופט בלבד , כגון ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים ותיקים פליליים.
ב) אין על נציג ציבור מרות בענייני שפיטה, זולת מרותו של הדין.
בפעולתו בבית הדין יפעל נציג הציבור לפי מצפונו ולא יראה עצמו חייב בנאמנות לארגון
שבהתייעצות עמו נתמנה, או לציבור שהוא מייצג.
ג) נציג הציבור הנו חבר במותב לכל דבר ועניין, ומעמדו בעת הדיון כמעמד השופט לצדו
הוא מכהן במותב.
בהיבט הדיוני, פירושו של דבר שהעדרו של נציג ציבור מהמותב יפגום בהליך באופן שבנסיבות מסוימות עלול אף להביא לידי בטלותה של החלטת המותב.
בהיבט המהותי, פירושו של דבר שנציג הציבור רשאי לכתוב דעה נפרדת במסגרת פסק הדין, ובמקרים בהם יחלקו שני נציגי הציבור על הכרעת אב בית הדין - יוותר הוא בדעת מיעוט וקביעתם תהא המכרעת.
ד) על נציג ציבור שאינו עורך דין תחול מגבלת ייצוג של בעלי דין בפני בית הדין לעבודה, אף אם זוהי חלק מפעילותם השוטפת במסגרת עבודתם בארגון עובדים או בארגון מעבידים. נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה יימנע מלייצג צד להליכים בבית הדין לעבודה שבו הוא מכהן; נציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה, ימנע מייצוג צד בכל ערכאות בית הדין לעבודה.
מגבלה זו תחול ביתר שאת על נציג ציבור שהוא עורך דין. נציג ציבור שהוא עורך דין, יימנע מלהופיע בפני בתי הדין לעבודה בכלל, וימנע אף מלהשתתף בכל התייעצות או פעולה אחרת שבה דנים בעניין התלוי ועומד בפני בית הדין לעבודה, או עלול להיות מובא בפני בית הדין לעבודה. נציג ציבור שהוא עורך דין גם לא יהיה בעלים, שותף או עורך דין שכיר במשרד עורכי דין המייצג בעלי דין בבית הדין לעבודה בו הוא מכהן כנציג ציבור.
ה) נציג הציבור, בדומה לשופט, אינו נחשב ל"עובד" , אלא ל"בעל מעמד". משמעות הדבר היא, שאין מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין המדינה ואין הוא זכאי לזכויות הנובעות מקיומם של יחסי עבודה.
הנחיות תשלום לנציג הציבור:
א) התשלום לנציג ציבור עומד על 400 ₪ ליום דיונים בבית הדין האזורי.
התשלום מתבצע אחת לרבעון והוא מועבר ישירות לחשבון הבנק שמדווח לבית הדין.
התשלום הסופי המשולם לנציג הציבור נגזר מהסטטוס האישי (שכיר, עצמאי, גמלאי
וכדומה). באחריות נציג הציבור לדווח על כל שינוי בסטטוס האישי לתשלום.
ב) נציג הציבור זכאי לתשלום רק בגין יום דיונים במותב:
התשלום כולל את כל הטיפול בתיק – עיון מוקדם, ישיבה בדיון, כתיבה וחתימה על פסקי דין.
נציג ציבור אינו זכאי לתשלום עבור הופעות אחרות בבית הדין או באירועים הקשורים לבית הדין.
ג) היה ונציג הציבור הגיע לבית הדין ולא השתתף בכל דיון , שלא באשמתו, יהיה זכאי
לפיצוי סמלי בלבד – בסך 100 ₪.
ד) עובד מדינה שהתמנה להיות נציג ציבור אינו זכאי לתשלום בגין פעילות זו, אלא אם קיבל
מראש, מן הממונים עליו, היתר לעבודה פרטית והצהיר כדין על אותו יום כיום חופשה.