ועדת החממות הטכנולוגיות, אישרה ארבעה פרוייקטים חדשים בתחומי מדעי החיים ותקשורת.

להלן הפרוייקטים שאושרו, לפיתוח בחממות:

מדעי החיים

• פיתוח משפחת נשאי תרופות חדשנית לטיפול ורב מערכתי מקומי ומבוקר
• חממת קסניה, קריית גת.

במסגרת החממה תפותח פלטפורמה חדשנית של משפחת נשאי תרופות לשחרור מקומי ומבוקר. ייחודה של משפחת נשאים זו הוא ביכולתה לכלוא מגוון רחב ביותר של חומרים פעילים ביולוגית ולשחררם במינון הנדרש ובקצב המתוכנן מראש באתר המטרה. שחרור התרופות באתר המטרה יכול להמשך בין ימים ספורים לשבועות, ומווסת ספציפית ומראש עבור כל אחד מהחומרים הפעילים שהוחדרו בהתאם לצורך הקליני. בכך מאפשרת משפחת נשאים זו לטפל באתר המטרה באופן רב-מערכתי ויעיל. יישומה של טכנולוגיה זו יאפשר שימוש קליני פשוט ליישום בפרוטוקול תרופתי מורכב, ויהווה יתרון משמעותי במיוחד במחלות בהן נדרש טיפול ממושך ורב מערכתי.

• ביו-פולימר למניעת אלרגיות שמקורן בדרכי הנשימה
• חממת אופקים.

הפרוייקט יעסוק בביו-פולימר ייחודי ידידותי למשתמש אשר מכיל בתוכו מולקולות ביולוגיות התופסות באופן ספציפי אלרגנים המצויים באוויר והגורמים לאלרגיות כתוצאה משאיפתם. המוצר מהווה מחסום לכניסת האלרגנים ולהיווצרות מגע בינם לבין הרקמות שבמערכות הנשימה, ובכך מונע או מפחית באופן משמעותי אלרגיות כמו אלו הגורמות למשל לקדחת השחת. זאת בניגוד לתרופות הקיימות המטפלות בסימפטומים בלבד ולהן תופעות לוואי לא רצויות. השוק אליו פונה המיזם גדול מאד, והוא  מוערך  במיליארדי דולר,  שכן כל אדם רביעי סובל מאלרגיה  שמקורה בדרכי הנשימה.

• שיחזור שסתום מיטרלי באמצעות טבעת וכליבים
• חממת מיט"ב, קריית שמונה.

במסגרת החממה תפותח מערכת לטיפול בכשל של השסתום המיטרלי בפרוצדורה של ניתוח פתוח. המערכת כוללת מכלב (STAPLER) מעגלי להפעלה ידנית וטבעת עיצוב להשתלה (ANNULOPLASTY RING IMPLANT) סביב טבעת הקף ((ANNULUS השסתום. הטיפול משפר את תפוקת הלב בחולי לב הסובלים מדליפות בשסתום המיטרלי.

תקשורת

• טכנולוגיה מתקדמת להמרת דיבור חופשי לטקסט
• חממת מופ"ת ביהודה, קריית ארבע.

החברה מפתחת תוכנה מתקדמת להמרת הודעות קוליות בדיבור טבעי לטקסט לא תלוי משתמש (Free Speech to Text). המערכת משלבת מנוע אקוסטי אנליטי ומנוע לינגויסטי סמנטי. המערכת תזהה צירופי פונמות בעלי משמעות ע"י מידול השפה לפי כללי תחביר בתבניות גנריות (שבלונות) המרכיבות את כל צורות הדיבור האפשריות בשפה. המערכת מבוססת על גישה חדשה המשלבת מבנה אחסון נתונים אפקטיבי וקומפקטי ביותר עם צורת ארגון מידע ואלגוריתמים ייחודיים.

המימושים הראשוניים הטכנולוגיה מתוכננים למערכות וורטיקליות דוגמת מערכות ניווט GPS, מערכות מידע בנושאים ספציפיים כגון מודיעין של חברות תחבורה וכיו"ב, ובשלב מתקדם יותר - המרה אוטומטית של דיבור לטקסט לצורך משלוח  SMS(.(Speech to SMS

יחד עם הפרוייקטים הללו, 84 פרוייקטים חדשים אושרו בועדות החממות הטכנולוגיות שהתקיימו בשנת 2007.  אופר מסביר כי מבין הפרוייקטים המאושרים, 56% הם בתחומי מדעי החיים (37% מכשור רפואי ו- 19% ביוטכנולוגיה ופארמה),

25% בתחומי תוכנה ותקשורת ו- 10% בטכנולוגיות סביבתיות.  יתר הפרוייקטים שאושרו הם בתחומי אלקטרוניקה, מכונות וחקלאות – מרביתם הפרוייקטים בענף המכונות והחקלאות הם עבור התעשייה המסורתית.

בולט מאוד הגידול בפרוייקטים העוסקים בטכנולוגיות סביבתיות.  פרידור מוסיפה כי אם בשנת 2006 רק שני פרוייקטים העוסקים בטכנולוגיות סביבתיות הוגשו לאישור המדע"ר, הרי שבשנת 2007 הוגשו עשרה פרוייקטים כאלה. 

הגידול בפרוייקטים אלה, בעליית המודעות בקרב קהיליית המשקיעים לחשיבות פרוייקטים "סביבתיים" ולפוטנציאל העסקי שלהם.  הדבר בא לידי ביטוי הן בהקמת קרנות חדשות אשר גייסו כספים רבים לצורך השקעות בפרוייקטי איכות סביבה והן בהחלטה של מספר חממות להתמקד בטכנולוגיות סביבתיות.  

פרטים נוספים ניתן לקבל  מעו"ד רינה פרידור – מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס'  03-5103941

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת "קטמון" אשרה את הפרויקט הראשון במסגרת תוכנית "קטמון" אשר מיועדת לקידום טכנולוגית המים.

תכנית "קטמון" היא מהיוזמות החדשניות והמקוריות בהחלטת הממשלה, שהכירה בתעשיית המים כמנוע הצמיחה הבא של היצוא הישראלי (החלטה מיוני 2006), ומיועדת לקדם טכנולוגיות חדשות בתחום המים תוך שיתוף פעולה בין קבוצת מחקר אקדמית, חברה תעשייתית וחברת "תשתית".

תחום המים הוא תחום העומד בפני תמורה, ועתה נפתח חלון הזדמנות טכנולוגי עסקי לתקופה מוגבלת. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה רואה בפיתוחו וחיזוקו של תחום זה, כלי אסטרטגי להתפתחותן של חברות באמצעות פיתוחם של ידע חדשני, מוצרים וטכנולוגיות אשר יאפשרו חדירה לשווקים בין-לאומיים.

בפרוייקט שאושר חברו חברת "ליסכו", קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון וחברת מקורות לקידום טכנולוגיות מים .הפרויקט מתוכנן לשתי שנות פעילות שבסיומן תוכח היתכנות של מערכת מודולארית להתפלה ע"י אלקטרו דיאליזה. חברת "ליסכו" מתכוונת לשלב טכנולוגיה זו במערכות הטיפול במים שהיא מקימה ומתפעלת.

זו סנונית ראשונה, וב – 2008 צפויים להתווסף פרויקטים נוספים שחלקם כבר בתהליך גיבוש.

 לתכנית "קטמון" הוקצבו בשלב זה 15 מיליון שקל. אם תהיינה הצעות טובות, אזי ימצאו מקורות למימון פעילויות בהיקפים גדולים יותר.

בישראל יש ניצנים רבים של טכנולוגיות בעלות פוטנציאל עסקי. העיסוק במים הוא נחלתנו היום יומית במדינה, ושיתוף הפעולה בין בעלי הרעיונות המבצעים ומשתמשים פוטנציאלים עשוי להניב הישגים נאים ומהר, כך שיוכלו להשתלב בחלון ההזדמנויות שנפתח בשווקים הבינלאומיים.

‏

פרטים נוספים ניתן לקבל מאילן פלד, מנהל מגנ"ט, בטל' מס' 03-5118110

ובאתר האינטרנט: המדען

וועדת מגנ"ט, החליטה לקדם בשנת 2008 מספר נושאים חדשים.

השנה הבחירה היתה קשה כי בהיבט התקציבי ניתן היה לאשר 2 נושאים חדשים בעוד בפני הוועדה הוצגו 6 נושאים חדשים.

הנושאים החדשים היו מתחומי התקשורת, הגנת המולדת (Homeland Security), לייזרים, הנעה חשמלית ואבטחת מידע.

אחד מהנושאים שקיבלו אישור להמשך התארגנות הוא RESCUE, העוסק בתקשורת ניידת רחבת פס, המיועדת לכוחות חירום והצלה ותפעל בשגרה, בחירום ובאירועי אסון.

מובילות את הפעילות חברות "אלביט מערכות", "גילת רשתות לווין" ו"אלווריון" המייצגות מקטעי תקשורת שונים האמורים ביחד עם חברות נוספות לתת מענה לדרישות.

הנושא האחר שקיבל אישור להמשך התארגנות הוא VULCAN, העוסק בניתוח תמונות וידאו לצרכי אבטחה. הנושא יוזם על ידי חברות "נייס" ו"ורינט" ועוסק בטכנולוגיות וטכניקות מתקדמות למיצוי המידע הנמצא ברצף תמונות וידאו, ככלי עזר עיקרי לגורם האנושי שצריך לקבל מקטעי הווידיאו הרלבנטיים למתאר האיומים שנקבע.

בשני הנושאים שלעיל, נדרשים פתרונות יצירתיים ומשולבים בין יכולות שונות ובין אקדמיה לתעשייה, והרכב החברות וחוקר מהאקדמיה מבטיח שתהיה אינטראקציה חיובית.

התארגנות 6 קבוצות בשנת עבודה אחת, מלמד על החשיבות שהתעשייה עתירת הידע בישראל מייחסת למו"פ ארוך טווח כמכשיר יעיל להיות ערוכים לצרכי השוק בעתיד (5-7 שנים), וחבל שמגבלות תקציב אינן מאפשרות לקדם יותר רעיונות חדשניים ומקוריים.

תקציב מגנ"ט ל- 2008 יאפשר לשמור על המסגרות הקיימות במאגדים, איגודי משתמשים, מגנטון ונופר.

      פרטים נוספים ניתן לקבל מאילן פלד, מנהל מגנ"ט, בטל' מס' 03-5118110

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת המחקר אישרה 23 תוכניות מו"פ חדשות ל-20 חברות בהיקף השקעה כולל של 43.4 מיליון ₪, מתוכם 20.1 מיליון ₪ מענקי מו"פ מתקציבי המדען הראשי.

3 תוכניות בתחום ציוד רפואי אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 3.5 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 9.8 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-1.4 מיליון ₪.

7 תוכניות בתחום ביוטכנולוגיה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 15.3 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 26.1 מיליון ₪),כאשר מענקי המדינה הסתכמו ב-7.2 מיליון ₪. 

2 פרויקטים בתחום כימיה אושרו בוועדה בהיקף השקעה של 3.6 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 4.9 מיליון ₪), מתוכם מענקי המדען הראשי הסתכמו ב-1.8 מיליון ₪.

5 פרויקטים בתחום תקשורת הוועדה אישרה בהיקף השקעה של 11.4 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 20.1 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-4.5 מיליון ₪.

פרויקט אחד בתחום אלקטרוניקה אושר בהיקף השקעה של 2 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 2.4 מיליון ₪) ומענק בהיקף 0.8 מיליון ₪.

פרויקט אחד בתחום תוכנה אושר  בהיקף תקציבי של 2.6 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 5.2 מיליון ₪), ומענק בהיקף 1.3 מיליון ₪.

5 פרויקטים בתחומים פלסטיקה ושונות אושרו בהיקף השקעה של 5 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 7.8 מיליון ₪) , כאשר מענקי המדינה לפרויקטים הנ"ל הסתכמו ב-3 מיליון ₪.

מבין הפרויקטים שאושרו בישיבת וועדה זו, 6 פרויקטים אושרו לחברות התעשייה המסורתית. סך התקציבים שאושרו ע"י ועדת המחקר עבור התוכניות הללו הגיעו ל-6.8 מיליון ₪, מענקי המדינה הסתכמו ב-3.9 מיליון ₪.

התוכנית הייעודית למו"פ במפעלי התעשייה המסורתית הושקה ע"י לשכת המדען הראשי באוקטובר 2005 תוכנית ייעודית במטרה לפתח אסטרטגיה חדשה המבוססת על בידול טכנולוגי, שיביא ליתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. יוזמה זו תאפשר למפעלים המסורתיים לקדם ולהטמיע בהתמדה תהליכי חדשנות טכנולוגית.

התוכנית לקידום התעשייה המסורתית נועדה לשחזר את המהפך שעברה תעשיית העילית בישראל.  בשנת 1990 היקפי היצוא של תעשיית העילית עמדו בסדרי גודל דומים לאילו שבתעשייה המסורתית, אך כעבור 15 שנה יצוא ההיי-טק גדל פי 6, בעוד התעשייה המסורתית נותרה דורכת במקום.

במהלך שנת 2007 פנו ללשכת המדען הראשי 64 חברות מתעשייה מסורתית והגישו 78 פרוייקטים חדשים בהיקף תקציב מבוקש של 202 מ' ₪, מתוכם אושרו ע"י הוועדה 66 פרויקטים בתקציב של 119 מ' ₪ מהם השתתפות המדינה בהיקף של 65.5 מילון ₪. חלק הארי של החברות המסורתיות הפונות ללשכת המדען הראשי הינן חברות קטנות ובינוניות .מרבית החברות הללו חסרות תשתית מחקרית מבוססת או גישה למו"פ. יישום התוכנית לתמיכה בתעשיות המסורתיות בלשכת המדען הראשי מביא לשינוי הקונספציה בקרב חברות אלו וההטבות הייעודיות לתחום זה מביאות לחיזוק התשתית המחקרית בקירבן ולשינוי בגישתן למו"פ.

פרטים נוספים ניתן לקבל מלשכת המדען הראשי בטל מס' 02-6662486

ובאתר האינטרנט: המדען

נציגי רנו והמדען הראשי חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי. הטקס התקיים בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה מר שמעון פרס; נשיא רנו העולמית, קרלוס גוהן ושגריר צרפת בישראל, ז'אן-מישל קאזה.

רנו מצטרפת לשבע חברות גלובליות נוספות שכבר חתמו על ההסכם במסגרת תוכנית שמפעיל המדען הראשי עם תאגידים רב לאומיים.

על פי ההסכם, רנו, שהיא יצרנית רכב גלובלית הפועלת ב-118 מדינות בעולם, תוכל לתמוך יחד עם המדען הראשי בחברות ישראליות נבחרות, המפתחות טכנולוגיות בתחום רכב ידידותי לסביבה ובמיוחד בתחום הרכב החשמלי.

רנו תעניק לחברות הישראליות, אשר ייבחרו על ידה להשתתף בתוכנית ויזכו לתמיכה בחלק מהוצאות המו"פ מן המדען הראשי, תמיכה טכנולוגית ושיווקית נוספת. המדען הראשי יסייע לרנו באיתור טכנולוגיות מתאימות, המפותחות בישראל.

נשיא המדינה, שמעון פרס, בירך את רנו על יוזמת הרכב החשמלי שלה (אשר הובילה את החברה להצטרף למסגרת השת"פ עם המדען הראשי), עת הציג את חזונו להקטנת תלותה של המדינה בנפט ומעבר לתחבורה ידידותית לסביבה.

טכנולוגיות להגנה על הסביבה  ולהקטנת התלות בנפט עלו בשנים האחרונות למקום גבוה בסולם העדיפויות של משרד התמ"ת.

המשרד פועל לעידוד חברות ישראליות לייצר מוצרים יותר "ירוקים" ופחות מזהמים ולפתח טכנולוגיות להקטנת פליטת המזהמים, לחסכון באנרגיה ולהפקת אנרגיה מתחדשת בשיטות ידידותיות לסביבה.

מיזם המכונית החשמלית של רנו בישראל, אשר היווה את הטריגר להצטרפותה לתכנית השת"פ של לשכת המדע"ר, משתלב היטב במדיניות זו, מוסיף ד"ר אופר ואף עשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית בתחום תחבורה ירוקה בישראל ובעולם כולו.

מנהל תכנית השת"פ עם תאגידים רב-לאומיים יעקב פישר, מסר כי יפעל כעת יחד עם אנשי רנו להגדיר תחומי עניין ספציפיים, בהם מעוניינת רנו לרכז את מאמצי הפיתוח העיקריים. בקרוב נפרסם קול קורא לחברות הישראליות, הפועלות בתחום, להגיש הצעות לשיתוף פעולה במו"פ עם רנו.

פרטים נוספים ניתן לקבל מיעקב פישר – מנכ"ל תנופה בטל' מס' 03-5165044

ובאתר האינטרנט: המדען