משלחת מצרית מקהיר הכוללת בכירים ממשרד התעשייה והמסחר והמכס בראשה יעמוד סייד אל-בוס, יועץ בכיר לשר התמ"ס המצרי ויו"ר משותף לועדת ה- QIZ הישראלית-מצרית תגיע בתחילת שבוע הבא לארץ על מנת להשתתף בישיבה הרבעונית של ועדת ה- QIZ המשותפת, שתנוהל על-ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת.
הישיבה הרבעונית של ועדת ה-QIZ המשותפת לישראל ומצרים תתקיים בתחילת השבוע בירושלים. ועדת ה- QIZ המשותפת מורכבת מנציגים ממשרד התמ"ת ומהמכס הישראלי, וכן ממשרד התמ"ס והמכס המצרים. בראש ועדת ה- QIZ המשותפת עומדים גבי בר, ראש תחום בכיר מזה"ת וצפון אפריקה במשרד התמ"ת, וכן סייד אל-בוס ממשרד התמ"ס המצרי.
במהלך הועדה, שמתקיימת בירושלים ובקהיר לחליפין, אחת לרבעון, ידונו חברי הועדה בסוגיות הקשורות להסכם ה- QIZ הישראלי-מצרי, יסקרו את היצוא הישראלי למצרים ואת היצוא המצרי לארה"ב, יחדשו את אישורי החברות הפועלות לרבעון הבא וכן יאשרו בקשות חברות ישראליות ומצריות נוספות לייצא במסגרת ההסכם.
במינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מציינים כי מטרתם העיקרית של הסכמי ה- QIZ ("Qualifying Industrial Zones") שנחתמו עם ירדן (1997) ומצרים (2004) הינה עידוד שיתוף פעולה אזורי בתחום המסחרי והתעשייתי בין ישראל לשכנותיה. על-פי ההסכמים, המכס האמריקני פותח את שעריו, באופן חופשי, ללא מכס, מכסות או מגבלות אחרות כלשהן, ליבוא סחורות המגיעות ממצרים או מירדן, רק במידה ואחוז מסוים (11.7% ליבוא ממצרים, 8% ליבוא מירדן) מהמוצר הסופי, מקורו בתשומות ישראליות.
כלומר; על מנת לייצא לארה"ב בתנאים אופטימאליים, על התעשיינים המצרים להכליל במוצר, שמיוצר באזורי תעשייה שהוכרו כאזורי QIZ, 11.7% מרכיבים שמקורם בישראל, אחרת, לא ייהנו מהתנאים שמעניק ההסכם, ויהיו חשופים למגבלות יצוא לארה"ב.
יצויין כי מאז נכנס הסכם ה- QIZ הישראלי-מצרי לתוקף בפברואר 2005 חלה עלייה תלולה ביצוא הישראלי למצרים, שרובו ככולו מורכב מתשומות ישראליות לתעשיית הטקסטיל המצרית לצורך יצוא לארה"ב במסגרת ההסכם. בשנת 2004 היצוא הישראלי כולו למצרים הסתכם בסך של כ- 29 מיליון דולרים, ובשנת 2005 כבר זינק היצוא הישראלי למצרים בלמעלה מ- 300% והגיע למעל 93 מיליוני דולרים.
הזינוק ביצוא נמשך גם בשבעת החודשים הראשונים של השנה, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2005 היה סך היצוא למצרים כ- 47 מיליוני דולרים, ובשבעת החודשים הראשונים של שנת 2006 הוא כבר זינק לסך של 70 מיליוני דולרים, כאשר רוב רובן של הסחורות הן תשומות ישראליות למפעלי הטקסטיל המצרים המייצאים לארה"ב במסגרת הסכם ה- QIZ.
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה
05 אוקטובר 2006
המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת:
משלחת ישראלית מתחומי האוויוניקה, התקשורת, התוכנה, הבטיחות, הבקרה, והנדסת מערכות, יצאה למפגש קונסורציום "סזאר" בג'נבה
במטרה להניח את הבסיס להשתתפות ישראלית בפרוייקט עתיר התקציבים, ולשיתופי פעולה עתידיים עם שותפים אירופיים.
משלחת חברות ישראליות יצאה אתמול לג'נבה, ותיקח חלק במפגש של פרוייקט "סזאר" (SESAR) האירופי למודרניזציה של מערכות הבקרה האווירית ביבשת, כך נמסר מהמינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.
החברות יקיימו מפגש מיוחד עם בכירי הקונסורציום התעשייתי האירופי, שהוקם לצורך עיצוב הגדרות הפרוייקט, והמאגד בתוכו כ-30 חברות, מהגדולות והחשובות בתחום התעופה.
משלחת זו הינה המשך לסמינר אשר ערך מינהל סחר חוץ בחודש יוני בירושלים, בהשתתפות נציגי נציבות האיחוד האירופי בנושא פרוייקט SESAR, ובו סוכם על קיום מפגש נוסף במטרה להעמיק את הידע של החברות הישראליות על הפרויקט ואפשרויות שת"פ במסגרתו. המפגש המתקיים ביום ג' (12.9.06) הינו מפגש חצי-שנתי במהלך שלב ההגדרה של הפרוייקט , אליו מוזמנים בעלי עניין על מנת להחליף דעות ולהשמיע רעיונות, במטרה להשפיע על עיצוב הגדרות הפרוייקט.
בועז הירש, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מסר כי להשתתפות הישראלית במפגשים אלו חשיבות רבה עבור חברות המבקשות להשתלב בפרוייקט בשלביו הבאים, שכן לפעילות זו תהא השפעה רבה על יכולת החדירה של חברות וטכנולוגיות ישראליות לפרויקט. לדבריו, שלב הגדרת ואפיון הפרוייקט, הצפוי להימשך עד הרבעון הראשון של 2007, הינו שלב קריטי שכן יכולת החדירה העתידית של החברות תושפע מיכולתן להיכנס לגופי התכנון של הפרויקט ולחשוף במסגרתן את יכולותיהן.
במשלחת משתתפות כ-10 חברות ישראליות בתחומי אוויוניקה, התקשורת, התוכנה, הבטיחות, הבקרה, והנדסת מערכות, ומטרתה להניח את הבסיס להשתתפות ישראלית בפרוייקט עתיר התקציבים, ולשיתופי פעולה עתידיים עם שותפים אירופיים.
למשלחת הישראלית אורגן מפגש יחודי עם ראשי הקונסורציום האירופי. במפגש צפויים להשתתף נציגי Air Traffic Alliance, קבוצה הכוללת את חברות הענק Airbus, Thales ו-EADS, ומטרתו לאפשר היכרות ראשונית של האירופים עם הטכנולוגיות והיכולות שמציגה התעשייה בישראל, רבות מהן מבוססות על היתרון הטכנולוגי המשמעותי של ישראל בתחום התעופה הצבאית.
פרוייקט SESAR הינו יוזמה של נציבות האיחוד האירופי אשר עיקרו פיתוח ובניית הדור הבא של מערכות ניהול ובקרת תעופה, זאת לאור הגידול המהיר בהיקף התנועה האווירית באירופה, שעתידה להכפיל עצמה ב-20 השנים הבאות, ולאור אתגרי הבטיחות, היעילות ואיכות הסביבה העומדים בפני הענף.
הפרוייקט, ששלב התכנון שלו החל לפני מספר חודשים, נועד ליצור מערכת בקרה אחידה ומודרנית, הן במטוסים והן על הקרקע, שתשרת את שדות התעופה וחברות התעופה באירופה ותהווה מודל לעולם כולו.
03 ספטמבר 2006
משרד התמ"ת מקדם שת"פ עם שוויץ בתחום מדעי החיים
משרד התמ"ת יקיים בציריך (שוויץ) אירוע קידום השקעות במגזר מדעי החיים, בכנס צפויים כ-80 משתתפים מחברות שוויצריות ביניהן ענקים כגון נוברטיס דביופארם, סינג'נטה.
העניין הרב שמגלים שחקני המפתח בשוויץ מלמד על המוניטין העולמי של תעשיית מדעי החיים הישראלית והעניין בטכנולוגיה הישראלית .
משרד התמ"ת יקיים ב 6 בספטמבר בציריך (שוויץ) כינוס בנושא עידוד השקעות ושת"פ בין שוויץ לישראל בתחומי מדעי החיים. הכנס מאורגן ע"י הנספחות המסחרית בשוויץ בשיתוף המטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת. בכנס, הנערך זו הפעם הראשונה, ישתתפו כ-80 איש מחברות תרופות, ביוטכנולוגיה וציוד רפואי גדולות - דוגמת נוברטיס דביופארם וסינג'נטה. בנוסף אישרו את השתתפותן קרנות וגופי השקעה שוויצריים בתחום מדעי החיים.
במהלך האירוע יוצגו היכולות הישראליות בתחום המו"פ המדעי והיתרונות הישראלים הייחודיים בתחום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, וכמו כן חבילת התמריצים הייחודית שמעניק המדען הראשי במשרד התמ"ת למשקיעים זרים בתחומי מדעי חיים. בנוסף - יופיעו חברות שוויצריות שהשקיעו בישראל.
הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בשוויץ מר עמי לוין מסר כי מטרת האירוע הינה למצב את ישראל כיעד להשקעות במו"פ או בייצור, מצד חברות שוויצריות. "חברות שוויצריות מחפשות כל הזמן יעדי השקעה מחוץ לשוויץ" מוסיף לוין, "הפוטנציאל בהידוק היחסים בין שוויץ – לישראל בתחום זה הוא עצום, שוויץ יכולה להוות לתעשייה הישראלית מקור להון ולחידושים טכנולוגיים ובמקביל ליהנות מהיכולות של התעשייה הישראלית המהווה את אחד המקומות האטרקטיביים ביותר בעולם מבחינת ההתקדמות הטכנולוגית וההון האנושי בתחום מדעי החיים".
רחל רועי מנהלת המטה לקידום השקעות זרות בישראל מספרת כי לא מדובר על מהלך חד פעמי "במסגרת הפעילות לעידוד השקעות זרות בישראל בתחומי מדעי החיים, תחום שהוכרז על ידי המדען הראשי בתמ"ת כתחום בעל חשיבות לאומית ומופנים משאבים רבים לפיתוחו - שוויץ עלתה כאחת מארצות היעד העיקריות בכל הנוגע לשת"פ בין לאומי בסקטור זה. לפני כשנה ביקר בישראל שר המדע השוויצרי Pascal Couchepin עם משלחת של אנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי עסקים, השר השוויצרי התרשם עמוקות ממה שראה במהלך הביקור ואנשי העסקים המשיכו להגיע לישראל. כהמשך לכנס תאורגן במהלך 2007 משלחת של חברות שוויצריות מתחום מדעי החיים שתגיע ארצה לבחינת אפשרויות השקעה בישראל. ידוע כי פיתוחים טכנולוגיים בתחום מדעי החיים אורכים שנים רבות, גם בתחום עידוד ההשקעות מדובר על תהליכים רב שנתיים, אנו התחלנו במהלך ומקווים לראות בתקופה הקרובה שחקנים שוויצריים חדשים מגיעים לישראל לבחון אפשרויות שת"פ והשקעה".
בין הדוברים בכנס שיערך בציריך ניתן לציין את דר' רפי הופשטיין מנכ"ל הדסית, חברת בת של ארגון הדסה, יגאל ארליך יו"ר מתימו"פ ושותף בקרן יוזמה, דר' אורה דר מנהלת תחום מדעי החיים בלשכת המדען הראשי התמ"ת. מהצד השוויצרי יספרו על ניסיונן עם ישראל Aharon Graff סגן נשיא בחברת פרינג פרמצוטיקל ((Ferring Pharmaceuticals וכן Dr. Giampiero De Luca סגן נשיא לנושאי קניין רוחני בחברת סרונו (Serono).
שוויץ הינה שחקנית מרכזית בתחום מדעי החיים ותעשיית הפארמה שלה הינה מהגדולות בעולם. סקטור מדעי החיים מפותח ביותר בשוויץ, ומתאפיין ברמה גבוהה של מחקר בסיסי הנערך במוסדות מחקר כמו גם בחברות עצמן.
שוק פארמה והכימיה השוויצרי נשלט ע"י חברות הענק נוברטיס ורוש, המדורגות במקום ה-3 ו-4 בהתאמה בדרוג החברות השוויצריות הכולל. מחזור המכירות של כל אחת מהחברות הללו ב-2004 עמד על כ-25-30 מיליארד דולר. בנוסף לשתי החברות הנ"ל קיימות שחקניות גדולות נוספות כגון Clariant, Ciba, Syngenta.
שוקי הביוטק והציוד הרפואי בשוויץ מונים כ-633 חברות ומעסיקים 23 אלף איש (133 חברות 13 אלף מועסקים בביוטק, כ-500 חברות 10,000 מועסקים בתחום הציוד הרפואי) מרבית החברות בסקטורים אלו הינן חברות קטנות ובינוניות כולל סטרט-אפים. השמות הידועים בסקטורים אלו בשוויץ הינן אקטליון וסרונו, הנסחרות בבורסה. בשנים האחרונות ישנה נטייה למיזוגים בין חברות קטנות וחיפוש הזדמנויות השקעה מחוץ לשוויץ.
ממינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת נימסר כי היקף הסחר בין ישראל ושוויץ עמד בשנת 2005 על 2.19 מיליארד דולר מתוכן 717 מיליון דולר יצוא ישראלי - עליה של 8% משנת 2004, ו-1.47 מיליארד דולר יבוא משוויץ ירידה של 22% משנת 2004. מרבית היצוא הישראלי לשוויץ הינו יהלומים (מעל 80%) והשאר מוצרי תקשורת, תוכנה, מוצרים אלקטרו אופטיים ומוצרים כימיים. היבוא הישראלי משוויץ הינו של יהלומים, מוצרי כימיה ופרמצבטיקה ומוצרים אלקטרו אופטיים. מניתוח נתוני הסחר למחצית שנת 2006 עולה כי ישנו שינוי במגמה שאפיינה את הסחר בשנת 2005 וכי היצוא הישראלי לשוויץ נמצא במגמת ירידה ואילו היבוא משוויץ נשאר יציב.
|