מתחילת שנת 2006 ועד עתה, נשלל רישיונן וההיתר לתיווך בינארצי של 16 לשכות פרטיות לעסוק בתיווך עבודה ובנוסף בוטלו 2 היתרים לתיווך עבודה בינארצי לעובדים זרים. כמו כן, בקשותיהן של 10 חברות לקבל רישיון לקיום לשכה פרטית – סורבו, וזאת בין השאר עקב מעורבות מבקשי הרישיון בחברות שפעלו בניגוד לחוק – .

תיווך כוח אדם בישראל, בין אם הוא כלפי ישראלים או כלפי עובדים זרים, הוא תחום רגיש, עקב עיסוקו במשאב האנושי.

לשכה פרטית, היא זו אשר עוסקת בפעולת התיווך, ולצורך כך, עליה לבקש רישיון לקיום לשכה פרטית באגף הרישוי שבמינהל ההסדרה והאכיפה. הרישיון ניתן רק לאחר בדיקה מדוקדקת באגף הרישוי,  כי הלשכה עומדת בתנאי החוק. באם הלשכה מבקשת לתווך גם עובדים מחו"ל, עליה לקבל בנוסף לרישיון, היתר לתיווך בינארצי.

יש לקיים בקרה יעילה, על מנת למנוע שימוש פוגעני ופסול ברישיון שניתן לתווך, וכי הוא רואה בחומרה רבה, ניצול אוכלוסיות חלשות, במסגרת נושא תיווך והשמת עובדים, ופועל להגברת הפיקוח והחמרת הענישה כלפי לשכות פרטיות אשר פועלות שלא כדין בתחום תיווך העבודה.

בטול הרישיונות או הסירוב לתיתן, נעשה לאחר שהתאפשר למבקשים זכות השימוע. במספר מקרים ההחלטה לשלול הרישיון או לסרב לתיתו, נבחנה בביה"ד הארצי לעבודה, והערעורים  נדחו.

העילות לשלילת  הרישיונות  וההיתרים היו בעיקרן: גביית כספים אסורה מדורש עבודה, השמות של עובדים זרים אצל מעסיקים שאינם בעלי היתר להעסקתם, הגשת דו"חות כוזבים ביחס לפעילות הלשכה, הפרה של תנאים ברישיון ובהיתר וכן שיתוף פעולה עם לשכות פרטיות שנשלל רישיונן.

אגף הרישוי במשרד התמ"ת, מטפל בתלונות על פעילות בלתי חוקית של לשכות פרטיות, בין היתר בנושא גביית כספים אסורה, השמות שלא כדין, הבאתם עובדים זרים לארץ מבלי לספק להם מקום עבודה, ועוד. חלק מן התלונות הן של עובדים זרים, בין היתר באמצעות ארגון "קו לעובד", וחלקן מתקבלות ממשפחות בעלי היתר להעסקת עובדים זרים, שנפגעו מדרך פעילות הלשכה הפרטית ביחס להשמת העובד הזר במשפחתן.

במסגרת שיתוף הפעולה הפורה שבין משטרת ההגירה, היחידה לאכיפה במשרד הפנים, ועובדי אגף הרישוי של משרד התמ"ת, מתאפשרת בדיקת התלונות ע"י כל אחד מהגורמים הנ"ל, כאשר בסופו של ההליך המינהלי, ובמידה שנמצאו ראיות מינהליות המצדיקות זאת, פועלת הממונה על אגף הרישוי להתניה או ביטול רישיונן של לשכה פרטית אשר חרגה מהוראות הדין. הגברת הפיקוח המנהלי על פעילותן של לשכות פרטיות מהווה המשך ישיר לתיקון האחרון לחוק שירות התעסוקה אשר הרחיב את העילות לביטול רישיון והיתר וסיפק כלים מנהליים חדשים לאכיפה כנגד לשכות פרטיות אשר פועלות ללא רישיון, בין היתר באמצעות הוצאת צו סגירה מנהלי.

המשרד החל בהפעלת צווי הסגירה המינהלים כנגד לשכות שממשיכות בפעילותן, למרות שלילת הרישיון לעסוק כלשכה פרטית.

בנוסף, כנגד לשכות פרטיות שנמצאו לגביהן ראיות פליליות לביצוע עבירות לפי חוק שירות התעסוקה מוגשים כתבי אישום ומוטלים בגין עבירות אלו עונשי מאסר וכן קנסות כבדים, אשר נעים בין 26,000 ₪ לעבירות הקלות ועד לקנס של 200,000 ש"ח לעבירה של פעילות ללא רישיון או היתר.

משרד התמ"ת ינקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו ובכל חומרת הדין,  כנגד הלשכות אשר משתפות פעולה עם לשכות שנשלל מהן רישיונן. לשם כך, החל משרד התמ"ת לפרסם בעיתונות את שמותיהן של כל הלשכות אשר רישיונן נשלל, וימשיך בפרסום זה מעת לעת. פרסום כאמור נועד להזהיר את הציבור כולו וכן למנוע מכשול מציבור המבקשים להעסיק עובדים זרים,  במסגרת עיסקם, או משלח ידם, אשר מנועים  עפ"י חוק,  לקבל  שירותי תיווך עבודה, ממי שאינו בעל היתר.

עפ"י חוק, מי שנשלל רישיונו לעסוק כלשכה פרטית, אינו זכאי לקבל רישיון למשך 3 השנים מיום השלילה, למעט חריגים.

לשם עדכון השינויים שחלים במעמדן המשפטי של לשכות פרטיות, מפרסמת הממונה על אגף הרישוי את רשימת הלשכות הפרטיות המורשות, על עדכוניה מעת לעת, באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד רבקה מקובר בטל' מס' 03-5634170

ובאתר האינטרנט: אכיפת חוקי עבודה

משרד התמ"ת החל באכיפת תשלום גמול שעות נוספות וגמול העבדה ביום המנוחה השבועי וזאת לאחר שנמנע בעבר מאכיפתם ומיקד את  הטיפול בבעיה באמצעות אכיפת חוק שכר מינימום.

החל מיום 1 בנובמבר 2006 מעבידים אשר לא ישלמו גמול שעות נוספות או גמול‏ עבור העבדה במנוחה השבועית, בהתאם להוראות סעיפים 16 ו-17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 יהיו צפויים להעמדה לדין פלילי. העונש המרבי בגין כל עבירה על הוראות החוק האמורות, הינו קנס בסך 12,900 ₪ או מאסר עד חודש אחד או שני העונשים גם יחד.

הניסיון שנצבר במנהל הסדרה ואכיפה שבמשרד התמ"ת, מלמד כי אחת ההפרות המרכזיות של זכויות עובדים הפך להיות אי תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות וגמול העבדה ביום המנוחה השבועי. עד היום נאכפו סעיפים אלה בחוק בהליכים אזרחיים בלבד  על ידי העובד עצמו. נמצא כי אכיפה אזרחית בלבד נוצלה על ידי המעסיקים לאי מילוי הוראות החוק והפיכת אי התשלום לתופעה.

בשל היקף התופעה ובצרוף ביטול תקנות שעות עבודה בשמירה התשי"א – 1951 אשר קבעו יום עבודה בשמירה של 10 שעות, החליט משרד התמ"ת להפעיל אכיפה פלילית גם על סעיפים 16 ו-17 בחוק.

לאור הרחבת מדיניות האכיפה הפלילית, החליט משרד התמ"ת לאפשר זמן הערכות למעסיקים ותחילת האכיפה הפלילית תהא בחודש הבא, נובמבר 2006. אין בקביעה זו משום הגנה על מעבידים באשר להימנעותם מתשלום מלא של שכר העובדים בתקופה קודמת לחודש נובמבר והם מחויבים במילוי הוראות החוק גם לגבי תקפות העבר.

משרד התמ"ת מעריך כי הפרת זכויות עובדים בגין אי תשלום עבור שעות נוספות עלולה להקיף עשרות אלפי עובדים.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: אכיפת חוקי עבודה