הצעת חוק של חברת הכנסת יולי תמיר

החלפת סעיף  24

1.

"פנקס שכר ותלוש שכר

בחוק הגנת השכר, תשי"ח – [1]1958 (להלן – החוק העיקרי) במקום סעיף 24 יבוא:

24.

(א) מעביד חייב  -

(1)     לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, ופרטי השכר ששולם לעובדים.

(2)     למסור לעובד, בכתב, תלוש המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד (בחוק זה - תלוש שכר).

(3)     בסעיף זה –

        "פרטי השכר ששולם לעובד"- שכר העבודה ששולם לעובד, הסכומים שנוכו, לרבות הפרטים המנויים בתוספת לחוק.

(ב) תלוש השכר יימסר לעובד לא יאוחר מ- 14 ימים מיום תשלום השכר."

(ג) סעיף זה לא יחול על יחיד המעסיק עובד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעבידים כאמור, ובתנאים שקבע.

(ד) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, באישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לתקן, להוסיף או לגרוע מהפרטים המנויים בתוספת, לפי פסקה קטנה (ה)

חזקה

24א.

(א)

 בתובענה של עובד שעילתה תשלום שכר עבודה, כולו או מקצתו, חזקה כי המעביד לא שילם את שכר העבודה המגיע לעובד, אם המעביד לא מסר לעובד תלוש שכר כאמור בסעיף 24 (א)(2), אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.

(ב)

האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על מעביד שסעיף 24 אינו חל עליו.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 7ב לחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987[2]

הוספת סעיפים 28ב-28ד

2.

אחרי סעיף 28א לחוק העיקרי יבוא:

"סמכות שיפוט ופיצויים

28ב.

(א)

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין;

(ב)

(1) מצא בית הדין כי המעביד פעל בניגוד להוראות סעיף 24(ב), יהיה העובד זכאי לפיצוי עונשי, ללא הוכחת נזק, בגין כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור;

(2) הפיצוי כאמור בפסקה (1) יהיה בסכום שלא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על  3,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר או לא לפסוק פיצוי.

עונשין

28ג.

(א)

(1) מעביד שלא מסר לעובדו תלוש שכר, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;

(2) מעביד המוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו "פרטי השכר ששולם לעובד", כולם או חלקם, בניגוד להוראות  סעיף 24(א)(2) ו-(ב), דינו- קנס כאמור בסעיף 61(א)(1);

(3) עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ב)

(1) מעביד המנכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו-  קנס כאמור בסעיף 61(א)(3).

(2) סעיף קטן זה לא יחול על מי שחלות עליו הוראות סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

אחריות נושא משרה

28ד.

(א)

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 28ג על ידי התאגיד או מי מטעמו, או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב)נעברה עבירה לפי סעיף 28ג על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

3.

ביטול

ההודעה בדבר סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס שכר שקבע שר העבודה[3] - בטלה

תיקון חוק עובדים זרים

4.

בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[4] בסעיפים 1ט ו- 2 בכל מקום, במקום "פירוט שכר" יבוא "תלוש שכר".

תיקון חוק הודעה לעובד

5.

בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002[5], בסעיף 3(3) במקום "פירוט שכר" יבוא "תלוש שכר"

תיקון חוק שכר מינימום

6.

בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987[6], בסעיף 7ב במקום "פירוט שכר" יבוא "תלוש שכר".

תיקון חוק הספנות (הימאית

7.

)

בחוק הספנות (הימיאית), התשל"ג-1973[7] בסעיף 72 במקום "פירוט השכר" יבוא "תלוש השכר"

 8.

תחילה

(א)

(ב)

תחילתו של חוק זה ביום ג' בשבט התשס"ו (1 בפברואר 2006), והוא יחול על תלושי שכר בעד חודש ינואר 2006 ואילך.

 על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתן של פסקאות (ה) ו-(ו) בתוספת שלפי סעיף 24(א)(3) לחוק, ביום י"ג בשבט התשס"ז (1 בפברואר 2007), והן יחולו על תלושי שכר בעד חודש ינואר 2007 ואילך.

9.

הוספת התוספת

תוספת

(1)     (סעיף 24(א) (3))

2.

לעניין סעיף 24(א) (3)-

א.      פרטים לגבי העובד והמעביד:

(1)   שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר זהותו;

(2)   שם המעביד ומענו;

ב.      תקופת התשלום:

a.       התקופה או התקופות שבעדן שולם השכר;

b.      מספר ימי העבודה בתקופה שלגביה ניתן התשלום;

c.       מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל;

d.      שעות עבודתו בפועל של העובד, אלא אם כן הוא נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951;

ג.        השכר ששולם לעובד:

a.       השכר הרגיל;

b.      ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה;

c.       תשלומים אחרים ופירוטם (שעות נוספות, פריון עבודה, דמי הבראה וכיוצא באלה);

d.      סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה;

e.       סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי

ד.      הניכויים:

a.       ניכוי מס הכנסה;

b.       ניכוי דמי ביטוח לאומי;

c.       ניכוי דמי ביטוח בריאות;

d.      ניכוי לקופות גמל או לקרנות פנסיה;

e.        ניכויים אחרים;

f.        סך כל הניכויים;

ה.      תשלומי המעביד שאינם משולמים ישירות לעובד  בעבור תנאים סוציאלים (לרבות לקופת גמל וכיוצא באלה).

ו.        הגופים שאליהם מעביר המעביד את הסכומים כאמור בפסקה (ד) והתשלומים כאמור בפסקה (ה).

ז.       פרטי הפרעון:

a.       סכום הברוטו המגיע לעובד במועד התשלום;

סכום הנטו לתשלום.