הסבר הסכם סחר חופשי ישראל - מכסיקו

מפתח עניינים

1. רקע

2. גישה לשווקים - הפחתות מכסים

3. כללי מקור

4. רכש ממשלתי

5. סעיפים אחרים בהסכם

 

 

1. רקע

ב 1- ליולי 2000 נכנס לתוקף הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבין מכסיקו.

 

חשיבות ההסכם הינה בהבטחת תנאי תחרות שווים לייצוא הישראלי מול ספקים מתחרים בעיקר מארה"ב, הנהנית מגישה חופשית לשוק המכסיקני במסגרת הסכם נפט"א (הסכם הסחר החופשי הצפון-אמריקני בין ארה"ב, קנדה ומכסיקו). חשוב לציין כי מדינות האיחוד האירופי שחתמו  גם על הסכם אס"ח עם מכסיקו יזכו אף הן  לפטור ממכס בשוק המכסיקני במהלך השנים הקרובות, כך שההסכם נותן לישראל עמדת פתיחה טובה גם מול הקהילה.

 

הסכם אס"ח עם מכסיקו משלים את מערכת ההסכמי סחר חופשי של ישראל עם ארה"ב וקנדה ויוצר את הבסיס למערך יחסי סחר חדש עם מדינות צפון אמריקה, כאשר מטרתה של ישראל הינה להבטיח תנועה חופשית של תוצרתה בין שלוש המדינות.

 

המו"מ לקידום ההסכם נמשך כמעט שנתיים. הסכם האס"ח עם מכסיקו הינו מורכב, יחסית לשאר הסכמי הסחר חופשי עליהם חתומה מדינת ישראל, ומפרט בדיוק רב, על כל פרטיהם, את הכללים שיחולו על הסחר בין שתי המדינות במסגרת ההסכם. על כן, חשוב ביותר שכל יצואן ילמד היטב את הכללים החלים על מוצריו, ובמיוחד כללי המקור ולוח הפחתות המכסים, על מנת ליהנות מיתרונות ההסכם.

 

2. גישה לשווקים - הפחתות מכסים

 במסגרת ההסכם סוכם על הפחתת המכסים על כל מוצרי תעשייה וכן על רשימה של מוצרי מזון וחקלאות. כמו כן, התחייבה מכסיקו לבטל, עם כניסת ההסכם לתוקף, אגרת מכס הנגבית היום על כלל היבוא בשיעור של 0.8% מערך היבוא.

 2.א. מוצרים תעשייתיים (למעט מזון)

 בתחום הפחתות המכסים השיגה ישראל הישג ניכר: למעלה מ- 80% מערך היצוא הישראלי למכסיקו יזכו לפטור מלא ממכס מיד עם כניסת ההסכם לתוקף. בנוסף, קיימת רשימה מצומצמת של מוצרים רגישים בהם המכס יופחת באופן הדרגתי ויגיע לפטור מלא ב- 1 לינואר 2005. בשאר המוצרים התעשייתיים יופחת המכס באופן הדרגתי עד אשר יגיע לפטור מלא ב- 1 לינואר 2003.

 בהקשר זה יש לציין כי במסגרת ההסכם שחתמה מקסיקו עם האיחוד האירופאי, הסכימה מכסיקו לקצב הורדות מכסים איטי יותר, כאשר רק 52% מסך היצוא האירופאי למקסיקו יזכה לפטור מיידי ממכס עם כניסת ההסכם לתוקף והמוצרים הרגישים ביותר יגיעו להפחתה מלאה רק ב- 1.1.2007.

 ברשימות המוצרים נשמר לרוב עקרון ההדדיות: מוצר הזוכה לפטור מיידי ביבוא למכסיקו יזכה לפטור מיידי גם ביבוא לישראל.

 מוצרים אשר יזכו לפטור מיידי, עם כניסת ההסכם לתוקף

 (נספח 2-03.3(a) לפרק 2 להסכם):

 במוצרים אשר יזכו לפטור מיידי, עם כניסת ההסכם לתוקף, כלולים, בין היתר, מוצרי תקשורת, ציוד רפואי, תשומות וציוד לחקלאות, לומדות לשוק החינוך, ציוד התרעה, כימיקלים מסוימים, וטקסטיל צבאי ועוד. על מוצרים אלה מוטלים מכסים בשיעורים בין 13% ל- 20%. בין המוצרים התעשייתיים אשר יזכו לפטור מיידי כלולים גם כלי רכב, החשובים ליצוא המכסיקני. חשוב להדגיש כי רשימת המוצרים הנ"ל הינה אינדיקטיבית בלבד: בכל מקרה, חייב היצואן הישראלי לוודא כי מוצריו כלולים בנספח 2-03.3(a) לפרק 2 להסכם, שבו מפורטים פרטי המכס של המוצרים הזוכים לפטור מיידי. רוב המוצרים מצוינים לפי פרט המכס הבינ"ל ברמה של 6 ספרות. עם זאת, לגבי מספר מוצרים, תעניק מכסיקו הפטור ממכס בהתאם ליעוד המוצר (כגון לשימוש בחקלאות) או לפי סיווג המכס המכסיקני ברמה של 8 ספרות. במקרים אלה, יצואן המבקש לדעת אם מוצריו יזכו לפטור ממכס עם כניסת ההסכם לתוקף, חייב קודם לוודא את פרט המכס המכסיקני המדויק שבו מסווגים מוצריו במכסיקו ו/לציין את יעוד המוצר כמפרט ברשימה.

 מוצרים הרגישים אשר יגיעו לפטור ממכס ב- 1 בינואר 2005

 (נספח 2-03.3(b) לפרק 2 להסכם):

 

 במוצרים הרגישים אשר יגיעו לפטור ממכס ב- 1 בינואר 2005  כלולים, בין היתר, מוצרי טקסטיל והלבשה (למעט טקסטיל צבאי אשר יזכה לפטור מיידי), מספר כימיקלים, מוצרי פרמצבטיקה (למעט מוצרי דם הזוכים לפטור מיידי), ברזל בניין, צינורות מתכת, יציקות ברזל, וציוד חשמלי (כגון מנועים, שנאים, כבלים) ועוד.

 חישוב הפחתות המכסים:

 לגבי רשימות המוצרים אשר יגיעו לפטור בתחילת 2003 ו- 2005, הפחתות המכסים יהיו לינאריות על בסיס שיעור המכס הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות, דהיינו לפני העלאה הגורפת של המכסים שמכסיקו ביצעה בתחילת 1999. להלן שתי דוגמאות להפחתות מכסים:

 2.ב. מוצרי חקלאות ומזון

 בתחום החקלאות והמזון, סוכם על רשימות מצומצמות של מוצרים אשר ייהנו מהטבות ע"פ ההסכם.

בין מוצרי היצוא הישראלי אשר יזכו לפטור ממכס: פקעות, פרחים, תבלינים, זרעים, גזר גמדי, בצלצלי פנינה, שוקולד וממתקים, קפה טחון ונמס באריזות אישיות, ערק, תרכיזי פרוטאינים ומוצרי מזון מעובדים אחרים (ר' נספח (b) 2-03.4 לפרק 2 להסכם).

מכסיקו מצדה תוכל לייצא לישראל, בשיעורי מכס מופחתים או בפטור מלא ממכס, מוצרי מזון כגון סוכר, זרעי סומסום, מיצי פירות, קפה, שמרים, שוקולד וממתקים, שימורי ירקות, חמאת בוטנים, בירה, טקילה ומזקל, ומוצרי מזון מעובדים אחרים (ר' נספח 2-03.4(a) לפרק 2 להסכם).

 3. כללי מקור ותעודות מקור

 כללי המקור מגדירים באלו תנאים מוצר המיוצר בישראל או במכסיקו נחשב כ"מקורי", דהיינו זכאי להעדפות מכס בהתאם להסכם.

 להלן פירוט הכללים בכדי שהמוצר יחשב כ"מקורי":

일.   המוצר מיוצר במלואו בשטחו של אחד הצדדים או של שניהם.

 

이.   המוצר מיוצר בשלמותו בשטח הצדדים ממוצרים הנחשבים למקוריים בהתאם לכללי המקור של ההסכם.

 

삼.   מוצר המיוצר בשטחם של הצדדים מחומרים לא מקוריים, יחשב כמקורי אם הוא עומד בכללים הספציפיים המפורטים בנספח 3-03 להסכם. כללים אלה מבוססים על העקרונות הבאים:

 1)  שינוי סיווג מכס - דהיינו שינוי סיווג שחייב לחול בתהליך יצור המוצר - מסיווגי המכס של החומרים והרכיבים הלא מקוריים המשמשים ביצור המוצר לסיווג המכס של המוצר.

2)  ערך מוסף אזורי - שיעור הערך המוסף שהוסף בתהליכי יצור בשתי המדינות. במקרים רבים הכלל של מרכיב ערך אזורי מהווה אלטרנטיבה לכלל של שינוי סיווג

 על פי האפשרות הראשונה (שינוי סיווג), יחשב בדרך כלל המוצר כ"מקורי" אף אם חומר מסוים המשמש לייצורו לא עבר שינוי סיווג כנדרש, בתנאי שעלות החומר אינה עולה על 10% מערך היצוא של המוצר (כלל ה- de minimis) (ר' סעיף 3.06 לפרק III כללי מקור). מעבר לגמישות זאת, אין בהסכם אפשרות של עיבוד חלקי במדינות שלישיות, כפי שהיא קיימת בהסכם עם הקהילה האירופית (פרט לטכסטיל) או בהסכם הסחר החפשי עם ארה"ב.

 לשם חישוב הערך המוסף האיזורי, קיימות שתי שיטות חישוב שהן בדרך כלל אלטרנטיביות, בהתאם לבחירת היצואן:

1. חישוב לפי ערך היצוא של המוצר (transaction value) - הערך המוסף האזורי הנדרש נע בין 35%-50% בהתאם למוצר;

2. חישוב לפי עלות יצור המוצר (net cost value) - הערך המוסף האזורי הנדרש נע בין 25%-40% בהתאם למוצר. כאשר אין אפשרות לקבוע את המחיר האמיתי של המוצר, חובה להשתמש בשיטת חישוב של עלויות יצור. להסבר מפורט על שיטות הרישום ר' סעיף 3-04 בפרק III כללי מקור.

 בתחום הטקסטיל וההלבשה, נקבעו שתי מערכות אלטרנטיביות של  כללי מקור:

 1. מערכת אחת של כללי מקור המבוססת לרוב על עקרונות נפט"א, לפיהם נקבע  כי המוצר כולו חייב להיות מיוצר באחת משתי המדינות, החל מהחוט. רק בתחום הטקסטיל הצבאי (בדים בליסטיים, אפודות מגן, חגור צבאי ואוהלים) נקבעו כללי מקור המתאימים לתהליכי היצור בארץ;

 2. מערכת שניה של כללי מקור, המבוססת על כללים גמישים יותר (בדומה לכללים הקיימים בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב), לרבות אפשרות של עיבוד מסוים במדינה שלישית (ר' נספח 3-03(3) לפרקIII  כללי מקור).  מוצרי טקסטיל העומדים במערכת הכללים הגמישה יותר יהיו זכאים להעדפות מכס  רק במסגרת מכסות שנתיות כמפורט להלן (ערך פו"ב):

           ·                  לחוטים ובדים: 0.7 מליון דולר בשנת 2000, 1.4 מליון דולר בשנים 2001-2002, 1.7 מליון דולר בשנת 2003 ו- 2.0 מליון דולר משנת 2004  ואילך.

           ·                  למוצרי הלבשה וטכסטיל בית: 1.05 מליון דולר בשנת 2000, 2.1 מליון דולר בשנים 2001-2002, 2.55 מליון דולר בשנת 2003 ו- 3.0 מליון דולר משנת 2004  ואילך.

           ·                  ערך המרבי של היצוא בכל סוג של מוצרים (לפי סיווג מכס של 4 ספרות) לא יעלה על 15% מסה"כ ערך המכסה השנתית.

סוכם כי המכסה תנוהל ע"י מכסיקו, הן ביצוא מישראל למכסיקו והן ביצוא ממכסיקו לישראל. הרשיון )Certificate of Eligibility( מונפק לכל משלוח ע"י משרד התעשייה והמסחר המכסיקני (SECOFI).

 תעודת מקור ונהלי מכס

 בכדי לזכות בהעדפות מכס בהתאם להסכם , חייב היבואן להציג תעודת מקור חתומה ע"י היצואן בעת שחרור הטובין.

הנפקת תעודת המקור תהיה בחתימתו ועל אחריותו של היצואן על סמך הצהרת המקור שתינתן ע"י היצרן. כמו בהסכמי אס"ח אחרים, על היצואן למלא את תעודת המקור בהקפדה רבה, בהתאם להוראות המילוי המפורטות המתוות לתעודת המקור. אם היצואן איננו יצרן הטובין, מומלץ שימלא את תעודת המקור על סמך הצהרת היצרן.

 

על הטובין להישלח ישירות בין שתי המדינות, ללא מעבר דרך שווקים של מדינות שלישיות. עם זאת, סוכם בין הצדדים כי תוך שנה מכניסת ההסכם לתוקף, יקבעו התנאים והנהלים שיאפשרו את מעבר המוצרים דרך שווקי ארה"ב וקנדה תוך שמירה על "מקוריותם" לצורך קבלת העדפות מכס.

4. רכש ממשלתי

 בתחום הרכש הממשלתי, נקבעו בהסכם כללים ברורים בכל הנוגע לגישה למכרזים ממשלתיים. לישראל הובטחה גישה למכרזים של רשויות חשובות מאוד במקסיקו בענפי התקשורת, הציוד הרפואי, החינוך והתשתיות. עם זאת, מכסיקו שמרה לעצמה זכות לשמור היקף מסוים של מכרזים ממשלתיים עבור התעשייה המקומית. ישראל מצידה שמרה לעצמה הזכות לדרוש קניות גומלין והתחייבה להעניק למקסיקו גישה למכרזים ממשלתיים באותם התנאים עליהם מחויבת ישראל במסגרת ההסכם הבינלאומי על רכש ממשלתי.

 5. סעיפים אחרים בהסכם

 בנוסף לסעיפים האופרטיביים המוזכרים לעיל, הסכם הסחר החופשי בין ישראל למכסיקו מסדיר גם כללי התחרות  והתנאים והכללים לנקיטת צעדי בטחה ולטיפול בישוב סכסוכים.

 במסגרת ההסכם הוקמה וועדה משותפת למעקב אחרי ביצוע ההסכם ולקידומו ונקבעו גם וועדות מומחים משותפות בתחום כללי מקור, נהלי מכס ונושאים שונים בתחום הסחר ההדדי.