בפסק דין עקרוני המפרש את היקף סמכויות רשם המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, אישר בית המשפט העליון את פרשנות החוק לפיה פועל הרשם מזה שנים. נקבע כי אין די בהצגת תעודה ממוסד להשכלה גבוהה כדי להיות זכאי להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים; על המוסד להיות מוכר גם על ידי הרשם, ובידו הסמכות לבדוק בנוסף לכך כל תעודה לגופה. בפסק הדין שנכתב על ידי השופטת חיות, עימה הסכימו השופטים לוי נאור,  נתקבלה עמדת ממלא מקום היועץ המשפטי של משרד התמ"ת , עו"ד מיכאל אטלן, שגובתה על ידי עוה"ד מיכל צוק  ושרון רוטשנקר מפרקליטות המדינה  וכך נכתב:

 

"חוק המהנדסים והאדריכלים נועד להסדיר את ההתעסקות במקצועות ההנדסה והאדריכלות, להבטיח שרק בעלי הכשרה מתאימה יוציאו לפועל פעולות הנדסה ואדריכלות ושתישמר רמה נאותה של אתיקה מקצועית. הנה כי כן, הסדרת עיסוק בהנדסה והאדריכלות, ככל הסדרת עיסוק סטטוטורית, נועדה לשמור על רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחומים אלה ויסודה בצורך להגן על הציבור ועל בטיחותו. .. דרישה כפולה זו של הכרה במוסד ובתעודה, משמיעה לנו סמכות שהוקנתה לשר, לאחר התייעצות במועצה, לשקול ולהחליט האם המוסד שבו מדובר ראוי להכרה בהתחשב ברמת ההכשרה האקדמית והמקצועית המוענקת בו וכן היא משמיעה לנו סמכות שהוענקה לשר לבחון ולהשתכנע כי התעודה המוצגת אכן מעידה על הלימודים באותו מוסד בפועל ומשקפת רמת הכשרה הולמת לצורך רישום כאמור.... הטענה שהעלתה העותרת ולפיה מדובר בתהליך אוטומאטי של רישום, וכן הטענה כי הרשם נעדר סמכויות בירור ובדיקה בהקשר זה, דינן אפוא להידחות.". 

 

בית המשפט  הדגיש  את החשיבות היתירה של סמכויות אלה לגבי בחינת מועמדים לרישום שלמדו בחו"ל, בשל הפערים הקיימים בין המדינות השונות במסלול ההכשרה וכן בדרישות הרישום והרישוי לצורך עיסוק בתחומי ההנדסה והאדריכלות.  דברים אלה חשובים ביתר שאת בעת שמדובר במי שהשלים לימודים על בסיס תעודה של הנדסאי.  

 

השופטת חיות קבעה כי במקרה של העותרת הפעיל הרשם את סמכות הברור והבדיקה שבידו באופן סביר, ולא נמצאה עילה להתערבות בשיקול דעתו המקצועי. בית המשפט שב וקבע כי "אינו נוהג להתערב בשיקול דעת של הגורמים המקצועיים האמונים על בחינה והכרעה בשאלות של הכשרה מקצועית, וכי בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתם של גורמים מקצועיים אלה בשיקול דעתו שלו". אף במקרה זה לא מצא בית המשפט עילה לסטות מדרכו זו ולהתערב בהחלטת הרשם.

 

מונל אברהם, רשם המהנדסים והאדריכלים, מברך על פסיקה זו אשר מחזקת את יכולתו להבטיח שלא ישתלבו בעיסוק כאדריכל וכמהנדס כאלה שרמת הידיעות וההכשרה שלהם אינה מתאימה, דבר שהוא  חיוני במיוחד בתחומי הנדסה ואדריכלות בהם העיסוק כרוך באחריות על בטיחות הציבור.