המדען הראשי

 

§         יש לתקן את חוק המו"פ כך שיתאים למשק הגלובלי ולכללי המשחק הנהוגים

§         ועדת המחקר סיימה את מרתון הדיונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות לתמיכה בתוכניות מחקר ופיתוח.

§         תעשיית הביוטכנולוגיה צפויה להכפיל  את נפח פעילותה בתוך 5-7 שנים.

§         משרד התמ"ת יפרסם  מכרז חדש להקמת שתי חממות ביוטכנולוגיות, אשר אחת מהן תוקם בירושלים עפ"י החלטת ממשלה

§         המדען הראשי מפרסם את רשימת 10 החברות מקבלות המענקים הגבוהים ביותר לשנת 2004

 

 

n  יש לתקן את חוק המו"פ כך שיתאים למשק הגלובלי ולכללי המשחק הנהוגים

 

המדען הראשי הציג את הנוסחה לחישוב התמורה שתשולם למדינה בגין העברת ידע.

 

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ישיבה מיוחדת לדיון ב"חוק המו"פ – השלכות והשפעות הוצאת ידע לחו"ל על תעשיית ההיי-טק".

הדיון התקיים בהשתתפות מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, ויו"ר הוועדה,ח"כ מלי פולישוק – בלוך.

 

השר אולמרט אמר כי יש לתקן את חוק המו"פ כך שיתאים למשק הגלובלי ולכללי המשחק הנהוגים. עוד ציין השר כי גמישות בסעיף העברת הידע תעודד משיכת משקיעים שעד כה נרתעו מהנוקשות של החוק.

 

מעמד ישראל כמרכז מו"פ עולמי אינו מובטח כפי שרבים נוטים לחשוב. הפעילות של אירלנד, הודו וגם סין במחקר והפיתוח עלולה ליצור איום על מעמדה של ישראל ולכן עלינו להשקיע משאבים רבים יותר ולטפח בתעשיית היי-טק הישראלית.

 

חיזוק תעשיית ההיי-טק והתעשייה בכלל יבוא גם באמצעות שינוי מבני במשרד שתכליתו יתר שיתוף ואחידות של כל הגופים הפועלים במשרדי לסיוע לתעשייה. בהקשר זה ניתן לציין גם את הצורך לשנות את החוק לעידוד השקעות הון כך שיתאים לעידן הנוכחי.

 

"אני תומך בשינוי הגישה הקיימת בחוק לשמירת הידע ובהגמשת הסעיף כך שניתן יהיה בכפוף לתנאים מסוימים להעביר ידע אל מחוץ לישראל" אמר אולמרט.

 

המטרה העומדת בפניו היא לשנות את החוק כך שיתאים לעתיד ולא לעבר. לצורך כך יש לאפשר בחוק תנועת ידע מישראל ואליה. לפי הצעת החוק ניתן יהיה להחליף ידע או להעביר ידע לחו"ל בכפוף לתשלום "תמורה הולמת".

 

מדינת ישראל היא מוקד ידע אחד מתוך מיליוני מוקדי ידע ברחבי הגלובוס. ולכן כדאי לה לקחת חלק ברשת הידע העולמית, לתת ולקבל ידע ובסך הכל להגדיל את כמות ונפח הידע בישראל.

המדען ציין עוד כי כבר גובשה הסכמה עם משרד האוצר ולפיה היקף התמורה תלך ותפחת על פני מספר שנים בהתאם להתיישנות הטכנולוגיה, "ככל שהידע מתיישן, כך התמורה תהיה קטנה יותר".

ד"ר אופר הציג את הנוסחה לקביעת היקף ההחזר וציין כי הנוסחה גובשה כך שתהיה פשוטה, ותעניק למשקיעים שקיפות ורמת ודאות מרבית. להלן הנוסחה:

סך השקעות המדען בחברה, חלקי סך ההשקעות בחברה, כפול מחיר המכירה של החברה.

 

n  ועדת המחקר סיימה את מרתון הדיונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות לתמיכה בתוכניות מחקר ופיתוח.

 

בסה"כ אושרו תקציבי מו"פ בהיקף של 1.47 מיליארד ₪

ומתוכם ניתן מענק ממשלתי בהיקף של 576 מיליון ₪

 

ועדת המחקר, בראשות ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, סיימה את מרתון הדיונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות לתמיכה בתוכניות מחקר ופיתוח. ועדת המחקר מורכבת מנציגי משרד התמ"ת, משרד האוצר וכן מנציגי ציבור בעלי ניסיון עשיר בענפי התעשייה:  ד"ר משה אורון, מר משה אור-טס, ד"ר אהוד גלר, ד"ר יוסי רוקח וגב' נירה שמיר.

 

ועדת המחקר דנה ב – 390 בקשות שהוגשו ע"י 117 חברות. היקף התקציב המבוקש הוא 3.5 מיליארד ₪. מתוכם אישרה ועדת המחקר 264 תקציבי מו"פ ל – 107 חברות, בהיקף של 1.47 מיליארד ₪ ומתוכם אושר מענק ממשלתי בהיקף של 576 מיליון ₪.

 

בתקופה המקבילה אשתקד, הגישו החברות הגדולות והבינוניות בקשות בהיקף זהה (3.5 מיליארד ₪) ומתוכם אושרו תוכניות מו"פ בהיקף של 1.8 מיליארד ₪ ובמענק של 792 מיליון ₪. 

 

חברות גדולות ובינוניות הן חברות שהגישו בקשות לתמיכה מלשכת המדען הראשי בהיקף העולה על 10 מיליון ₪. וועדת המחקר קבעה למקבלי האישורים גם את שיעורי המענק בין 20-50%.

 

בשל סדרה של קיצוצים בתקציב לשכת המדען הראשי (מינואר 2002), בהיקף של 300 מיליון ₪, עדיין ניכרת המשך מגמת הירידה ביחס בין אישורי ועדת המחקר ובין בקשות התעשייה. היחס הזה נאמד השנה ב – 17%!

 

יחס המענק המאושר לתקציב המבוקש בשנת 2003 היה 22.7%, בשנת 2002 – 26%, בשנת 2001 -  28% ו 29.6% בשנת 2000.

 

הדבר שבלט ביותר, במהלך הדיונים האחרונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות, הוא ריבוי הפרויקטים הטובים שהגישו החברות. "ועדת המחקר נאלצה לדחות פרויקטים מצוינים עקב המחסור בתקציב".

"דווקא בתקופה זו, כשהמשק על סף צמיחה וכשיש צורך גדול יותר מאי פעם להרחיב את ההשקעה בתשתית התעשייתית- מדעית כדי לעודד את הרחבת פעילויות המו"פ, העסקת עובדים חדשים וגדלת היצוא, דווקא בזמנים האלו נמשכת המגמה של הקטנת התמיכה במו"פ תעשייתי".

 

חסרים בתקציב לשכת המדען כמיליארד ₪ במטרה להענות ולתמוך בפרויקטים המוגדרים כטובים וכטובים מאוד.

המשמעות של דחיית פרויקט ע"י ועדת המחקר היא פגיעה או ביטול הפרויקט. דחיית פרויקט של חברה קטנה עלולה לגרום אף לסגירת החברה". "הבעיה מחריפה כאשר מדובר בחברות בעלות פריסה עולמית. במקרה שפרויקט של סניף ישראלי של חברה רב לאומית לא זוכה למענק, אזי הפרויקט פשוט מועתק לביצוע במקום אחר".

 

n  תעשיית הביוטכנולוגיה צפויה להכפיל  את נפח פעילותה בתוך 5-7 שנים.

 

מכרז החממות הביוטכנולוגיות יאפשר לראשונה בעלות של החממה על הפרויקטים

 

מבחינת מספר  החברות הפועלות בתחום, ישראל מדורגת חמישית באירופה ושמינית בעולם עם כ – 200 חברות פעילות. מבחינת מספר התרופות הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, נמצאת ישראל במקום השלישי באירופה אחרי בריטניה ושוויץ עם 10 תרופות בשלבי פיתוח מתקדמים.

לשכת המדען הראשי עושה מאמצים למשיכת חברה רב לאומית להשקעה בישראל. חברה שתוכל להשקיע בפיתוח תשתיות לביוטכנולוגיה, תכשיר עובדים ומנהלים ותעודד הקמת תעשייה תומכת.

 

תיקון חוק המו"פ, כך שיאפשר הוצאת ידע מהארץ בכפוף להחזר כספי, יסיר חסמים המונעים היום השקעה של חברות רב לאומיות בישראל וצפוי אף הוא לקדם את התעשייה.

השנה לשכת המדען הראשי תעביר כ – 300 מיליון ₪ לתמיכה במו"פ בתחומי מדעי החיים באמצעות קרן המו"פ, המאגדים של תוכנית מגנ"ט, מגנטונים ונופר.

יחד עם זאת, קבע המדען הראשי כי בשנת 2005תידרש תוספת של כ – 1 מיליארד ₪ לתקציב לשכת המדען הראשי, שמתוכם יהיה צורך להקצות לפחות 300 מיליון ₪ נוספים לתמיכה בתחום מדעי החיים.

 

כיום פעילות בתוכנית החממות הטכנולוגיות 40 חברות חממה מתחומי מדעי החיים. סקטור זה כולל 22% מכלל הפרויקטים בתוכנית החממות.

 

ההליך התחרותי לבחירת זכייני החממות הביוטכנולוגיות יצא לדרך.

 

החממות הביוטכנולוגיות החדשות יוכלו לפעול באחת משתי מתכונות חלופיות: האחת תואמת את השיטה שהייתה נהוגה עד כה ולפיה הפרויקט פועל כחברה, בבעלות היזם ומשקיעים פרטיים, שמטרתה היא פיתוח הפרויקט ומסחורו. במקרה זה החברה היא בעלת נכסי הפרויקט ובהם הידע והקניין הרוחני.

 

במתכונת השנייה הפרויקט יהיה בבעלות החממה והיא שתהיה בעלת נכסי הפרויקט לרבות הידע והקניין הרוחני וכל זאת עד למסחור הפרויקט.

 

הקבוצה שתבקש להתמודד על הקמת החממה החדשה תהיה רשומה כתאגיד ישראלי, בעל זכויות שימוש במבנה המתאים ל – 8 פרוייקטי חממה לפחות וכן תשתית מתאימה להפעלת מעבדה מרכזית.

 

צוות החממה יעניק לפרויקטים שירותי ניהול וייעוץ חשבונאי, פיננסי, משפטי, רישום פטנטים, בקרת איכות, רגולטוריקה, מידענות וניסויים קליניים.

הזכיין מתחייב להפעיל את החממה במשך 6 שנים ובהשקעה של לפחות 2.7 מיליון ₪ בשנה.

 

משך השהות של פרויקט בחממה יהיה עד לתקופה של 3 שנים והתקציב המאושר לא יעלה על 8.1 מיליון ₪. לצורך ביצוע הפרויקט תינתן הלוואת מדינה לפרויקט בשיעור של 85% מהתקציב בשנה הראשונה 80% בשנה השנייה ו 75% בשנה השלישית.

 

 

פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רינה פרידור מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 5118127-03

 

n  משרד התמ"ת יפרסם  מכרז חדש להקמת שתי חממות ביוטכנולוגיות, אשר אחת מהן תוקם בירושלים עפ"י החלטת ממשלה

 

"לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת פרסמה  הליך תחרותי לבחירת הזכיינים שיקימו שתי חממות ביוטכנולוגיות חדשות" –

 

מדובר במכרז חדש להקמת שתי חממות ביוטכנולוגיות אשר אחת מהן תוקם בירושלים עפ"י החלטת ממשלה.

 

מדובר בפעילות תשתיתית בעלת חשיבות עליונה למשק הישראלי וכי לפעילות מהסוג הזה תקצה הממשלה את המימון הדרוש.

 

הממשלה צפויה להשקיע בשתי החממות החדשות בשנת פעילות מלאה כ-40 מיליון שקל.

 

למדינת ישראל יתרון יחסי בולט בתחומי מדעי החיים. היתרון היחסי נובע מכוח אדם משכיל ומיומן וממחקר אקדמי מוביל, מפותח ומתקדם. על מנת לתרגם את היתרונות הללו להישגים מסחריים, חובה עלינו להשקיע בהעברת טכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה, לתמוך במחקר ופיתוח של חברות בראשית דרכן ולבסס תשתית ראויה של מעבדות וציוד מתקדם.

 

החממות הביוטכנולוגיות מהוות נדבך חשוב בתמיכת המדען הראשי בנושא הביוטכנולוגיה, נדבך שיתווסף על התמיכה הנוכחית בתחום, באמצעות קרן המו"פ, החממות הטכנולוגיות, תוכנית מגנ"ט ושתופי הפעולה הבינלאומיים.

 

כבר בימים הקרובים ניתן יהיה למצוא באתר האינטרנט של משרד התמ"ת את פרטי ההליך התחרותי להקמת חממה אחת בירושלים וחממה נוספת במקום שיקבע בהמשך.

 

המכרז יהיה פתוח לקבלת הצעות מחברות וקבוצות מישראל ומרחבי העולם. הציפייה שלנו היא לקבלת הצעות מקבוצות המורכבות מחברות תעשייתיות, גופי מחקר וקרנות מישראל ומהעולם, קבוצות שיוכלו להוביל ולכוון את חברות החממה ולהצעיד קדימה את תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל.

 

ניתן יהיה להגיש הצעות להליך התחרותי עד לחודש אוגוסט 2004.

 

החממות הביוטכנולוגיות החדשות ינוהלו במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת בראשותה של הגב' רינה פרידור.

 

תקופת הביצוע של פרוייקט בחממה תהיה עד ל-3 שנים בתקציב של כ-8 מיליון ₪ לפרוייקט.

 

פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רינה פרידור מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 5118127-03

 

n  המדען הראשי מפרסם את רשימת 10 החברות מקבלות המענקים הגבוהים ביותר לשנת 2004

 

 

ועדת המחקר, בראשות ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, סיימה את מרתון הדיונים בבקשות של החברות הגדולות והבינוניות לתמיכה בתוכניות מחקר ופיתוח.

ועדת המחקר אישרה 264 תקציבי מו"פ ל – 107 חברות, בהיקף של 1.47 מיליארד ₪ ומתוכם אושר מענק ממשלתי בהיקף של 576 מיליון ₪.

 

חברות גדולות ובינוניות הן חברות שהגישו בקשות לתמיכה מלשכת המדען הראשי בהיקף העולה על 10 מיליון ₪.

 

להלן רשימת 10 החברות מקבלות המענקים הגבוהים ביותר:

 

 

ועדת המחקר נאלצה לדחות פרויקטים טובים מאוד בשל המחסור בתקציב והוסיף כי ללשכת המדען הראשי דרוש תקציב של 2.3 מיליארד ₪ בשנת 2005 במטרה לתמוך בפרויקטים טובים מאוד ולשמור על יתרונה היחסי של מדינת ישראל.

 

פרטים נוספים ניתן לקבל מלשכת המדען הראשי בטלפון  מס' 6662487-02

 

ובאתר האינטרנט http://www.moit.gov.il/