כך עולה מסקר שנערך בסוף שנת 2005 ע"י מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית 1,000 משקי בית בישראל. סקר השאלת ספרים הינו חלק מניתוח מקיף של תחום הצרכנות בכלל,  וצרכנות ושוק הספרים בפרט.

עיקרי הממצאים:

Ö         21.8% ממשקי הבית בישראל החליפו ספרים בספריות ציבוריות בשנת 2005, אולם עוד 18.8%  משקי בית שלא החליפו ספרים ב-2005, נהגו לשאול ספרים בספריה ציבורית במהלך חמש השנים הקודמות שבין 2000 ל-2005.

Ö         ייצוג גבוה של משקי הבית המחליפים ספרים בספריה ציבורית נמצא במגזר הערבי לעומת עולים: שעורם הגיע ל-23.4% לעומת 15.5% בהתאמה.

Ö         שעור מחליפי הספרים בספריה ציבורית גדל ככל שעולה רמת ההשכלה ומגיע לרמה של 28% בקרב משקי בית שהמתראיין בו היה אקדמאי.

Ö         לאורך זמן חלה בישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות, ירידה בשיעור הקוראים הרשומים בספריות הציבוריות. ע"פ נתוני הלמ"ס בין השנים 1975 ל-2004 ירד אחוז הקוראים הרשומים בספריות ציבוריות מ-22.0% ל- 14.5% בהתאמה.

Ö         ישראל מדורגת בתחתית הרשימה באחוז הקוראים הרשומים בספריות ציבוריות ובמספר ההשאלות לנפש המגיע בישראל ל- 16% של קוראים רשומים ול- 1.8 השאלות לאדם לשנה לעומת שעורים גבוהים פי 3 ויותר בפינלנד ובבריטניה בהן מגיע שעור הקוראים הרשומים ל-51% ו- 58% בהתאמה.

Ö         הירידה בשימוש בספריות ציבוריות נובעת משינויים בטעם ובהרגלי הצריכה של הצבור, לרבות ירידה בשיעור הקוראים בכלל וצעירים בפרט, מהתחזקות אמצעי התקשורת ההמוניים בחברה המערבית והתחרות על הפנאי של הצרכן ובעיקר מהתפתחות מקורות מידע  חדשים וזמינים: רשתות אינטרנט המאפשרות לחלק מהאוכלוסייה להגיע בעצמו למקורות המידע ללא תווכה של ספריה ציבורית.

Ö         אחד מממצאי סקר השימוש בספריות ציבוריות של המינהל למחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מלמד כי קרוב ל-4.3% מהאוכלוסייה (המהווים מעל לחמישית ממי שרוכשים ספרים), נוהגים למכור חלק מהספרים, לאחר הקריאה בהם, לחנויות לספרים משומשים. נטייה זו מוזילה את עלויות קניית הספרים (שמחירם הוזל לאורך זמן) ומחזקת הנטייה לרכוש ספרים ולא להשאילם.

Ö         בישראל כ- 1.1 אלף ספריות ציבוריות[1] המופעלות, בפריסה ארצית, ע"י הרשויות המקומיות או ע"י גופים מטעמן. ספריות אלו מתוקצבות בסיוע תקציב המדינה, הרשויות המקומיות והכנסות מתשלומי משקי בית עבור השאלת ספרים וכן גם מתרומות.

Ö         חלק מההוצאה לספריות ציבוריות מגיע מתקציב המדינה באמצעות משרד החינוך. בשנת 2004 עמדה ההקצאה הכספית לספריות ציבוריות בתקציב משרד החינוך על  16.5 מליון ש"ח והיא גדלה ל- 19.3 מליון ש"ח ב- 2005 [2].

Ö         ההוצאה החודשית של משקי בית על השאלת ספרים עמדה אשתקד על כ- 30 ₪ לחודש בממוצע, שהם כ-21.2% מכלל ההוצאה החודשית של משקי בית על ספרי קריאה, עיון, לימוד, כתבי עת והשאלת ספרים. אומדן ההוצאה השנתית של כל משקי הבית בישראל לשנת 2005 על השאלת ספרים בספריות ציבוריות עמדה בשנת 2005 על 15.9 מליון ₪ לשנה.

דף המידע המצ"ב, משלב ניתוח מימצאי סקר השימוש בספריות ציבוריות לצד מידע ממקורות נוספים[3] , ומצביע על תרומתן וחשיבותן של ספריות ציבוריות בהנגשת מידע לאוכלוסיות ולקהילות המרוחקות ממקורות ידע בעידן שבו מידע וידע מהווים משאב כלכלי- תרבותי מרכזי.

מצ"ב דף המידע ,

75% מקהילת המעצבים התעשייתיים סבורים שהחסם העיקרי כיום לפיתוח עיצוב תעשייתי וחדשנות בישראל הוא מודעות נמוכה של מנהלים לתחום זה וחוסר הכרה בפוטנציאל הכלכלי הגלום בו. כך דיווח בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בעקבות ניתוח ממצאי סקירה על קהילת המעצבים בישראל.

סקר קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל, אגודה פרופסיונאלית שחברים בה על בסיס וולונטארי חלק מכלל המעצבים התעשייתיים הפועלים בישראל, הוא השני מתוך ארבעה סקרים שיושלמו עד סוף שנת 2007. הסקר לעיל, כמו גם סקרים אחרים, לרבות סקר השקעות בתחום העיצוב התעשייתי ושיעורי התשואה להשקעות הללו, יהוו תשתית מידע לבניית תוכנית אב לפיתוח התחום שממנה יגזרו תוכניות העבודה לשנים הבאות.

עוד עולה מממצאי הסקר שכ-65% מקהילת המעצבים התעשייתיים בישראל סבורים שתקציבים ציבוריים ותקציבים לקידום פרויקטים במפעלים אינם מהווים כיום מחסום לפיתוח התחום.

הממצאים המפורטים בהמשך וממצאים נוספים כלולים בסקירתו של ד"ר יהושע הנדלס המצ"ב. הסקירה כוללת הצגת דיוקן המעצבים בישראל, תאור מאפייני מקום העבודה של המעצבים, לרבות שכרם, וניתוח החסמים בפיתוח התחום והצעות לקידום תחום העיצוב והחדשנות התעשייתית.

להלן עיקר הממצאים לפי נושאים :

(1) דיוקן קהילת המעצבים התעשייתיים

Ö         כ- 48% מקרב המעצבים הינם עצמאים, ועוד 26% מתוכם משלבים בין עבודה כעצמאיים לבין עבודה כשכירים.

Ö         80% מהמעצבים הרשומים בקהילת המעצבים הינם גברים.

Ö         קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל צעירה יחסית. גילם של למעלה מ- 40% מתוכה הוא עד גיל 35. ממוצע הגיל של כל קהילת המעצבים עומד על כ- 40.

Ö         הרוב הגדול של המעצבים הם ילידי ישראל, רק 13% מהם נולדו בחו"ל, ורק 3% עלו לישראל לאחר שנת 1990.

Ö         70% מחברי קהילת המעצבים הינם בעלי תואר ראשון בעיצוב, כ- 20% נוספים המשיכו את לימודיהם לתארים מתקדמים (תואר מ.א. ודוקטורט), ו- 10% בלבד הינם בעלי תואר הנדסאי או תעודת גמר שאינה אקדמית. 

Ö         שיעור גבוה של חברי קהילת המעצבים, קרוב ל- 90% רכשו את השכלתם בישראל. 44% למדו בבצלאל, 13% במרכז הטכנולוגי בחולון, 13% בשנקר, והשאר באורט, הדסה בטכניון ובאסכולה. יש להדגיש עם זאת כי חלקם של בצלאל והטכניון בקרב הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי כיום קטן בהרבה בהשוואה לממצאי הסקר. ההערכה היא כי בבצלאל לומדים כיום רק כרבע מכלל הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי בישראל.

Ö        

שכר חודשי ברוטו ממוצע: 13,350 ש"ח

קהילת המעצבים לפי שכר חודשי  באחוזים מסה"כ

עד 7,499 17.4%

7,500 – 9,999 18.8%

10,000 – 14,999 27.6%

20,000+ 18.8%

כל חברי קהילת המעצבים עובדים במקצוע, למעט 3% שלא עבדו במקצוע בעת הראיון. יחד עם זאת, כ- 48% עוסקים גם בעבודות אחרות כגון עיצוב גרפי, עיצוב תערוכות, עיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב סביבתי, הוראה בתחום העיצוב התעשייתי ובאמנות.

Ö         חלק גדול מהמעצבים עובדים ביותר ממקום עבודה אחד וביותר מעיסוק אחד ומכאן נגזרות שעות העבודה הרבות שאוכלוסיה זו עובדת, כ- 52 שעות שבועיות בממוצע, כאשר כ- 64% עובדים מעל ל- 46 שעות שבועיות.

Ö         שכרם של המעצבים גבוה יחסית ועמד בעת הראיון על כ- 13,350 אלף ₪ ברוטו לחודש. רק כ- 17% דיווחו על שכר חודשי נמוך מהשכר הממוצע במשק ו- 63% דיווחו על שכר הגבוה מ- 10 אלפים ₪ בחודש, כאשר 19% משתכרים 20 אלף ₪ בחודש ויותר.  

(2) חסמים מרכזיים לפיתוח התחום – בעיני קהילת המעצבים

Ö         מבין המעצבים התעשייתיים, כ- 36% גורסים שהחסם הראשון במעלה המעכב את התפתחות התחום היא גישה 'לא תומכת' של מנהלי מפעלים. הסיבה השנייה בחשיבותה הייתה חוסר מודעות וידע של גורמים ממשלתיים (27%).

Ö         קרוב ל- 13% ציינו כי מחסור בתקציבים במקומות העבודה הינו החסם לפיתוח תחום עיצוב תעשייתי וחדשנות.

(3) הצעות לפיתוח תחום העיצוב התעשייתי בעתיד

קהילת המעצבים התעשייתיים התבקשה להציע דרכים ואמצעים לקידום התחום בשנים הבאות.

Ö         שיפור המודעות של מעסיקים נתפס כגורם החשוב ביותר היכול לתרום לפיתוח העיצוב התעשייתי בישראל. 23% מסה"כ התשובות התייחסו לנושא זה.

Ö         שיעור גבוה מההתייחסויות היה קשור לנושאים תקציביים. 19% מהתשובות התייחסו להגדלת תקציבים ציבוריים לעידוד וטיפוח הנושא ו- 11% נוספים מהתשובות התייחסו לפיתוח תוכניות לסבסוד העסקת מעצבים על ידי הממשלה.

Ö         המעצבים נטו גם להדגיש נושאים שיווקיים ותקשורתיים הקשורים לתערוכות בארץ ובחו"ל (9%), לתחרויות עיצוב (6%), לימי עיון (6%) ולעזרה בפיתוח קשרים עם גורמים רלוונטיים בחו"ל (6%). בסה"כ, 24% מכלל ההצעות התרכזו בנושאים אלה.

מצ"ב הסקירה,

              מדינת ישראל                                                                                                         מנהל 

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה                                                                                   מחקר וכלכלה

__________________________________________________________________________

‏12 יולי 2006

קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל

ממצאי סקירה, 2005

75% מקהילת המעצבים התעשייתיים סבורים שהחסם העיקרי כיום לפיתוח עיצוב תעשייתי וחדשנות בישראל הוא מודעות נמוכה של מנהלים לתחום זה וחוסר הכרה בפוטנציאל הכלכלי הגלום בו. כך דיווח בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בעקבות ניתוח ממצאי סקירה על קהילת המעצבים בישראל.

סקר קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל, אגודה פרופסיונאלית שחברים בה על בסיס וולונטארי חלק מכלל המעצבים התעשייתיים הפועלים בישראל, הוא השני מתוך ארבעה סקרים שיושלמו עד סוף שנת 2007. הסקר לעיל, כמו גם סקרים אחרים, לרבות סקר השקעות בתחום העיצוב התעשייתי ושיעורי התשואה להשקעות הללו, יהוו תשתית מידע לבניית תוכנית אב לפיתוח התחום שממנה יגזרו תוכניות העבודה לשנים הבאות.

עוד עולה מממצאי הסקר שכ-65% מקהילת המעצבים התעשייתיים בישראל סבורים שתקציבים ציבוריים ותקציבים לקידום פרויקטים במפעלים אינם מהווים כיום מחסום לפיתוח התחום.

הממצאים המפורטים בהמשך וממצאים נוספים כלולים בסקירתו של ד"ר יהושע הנדלס המצ"ב. הסקירה כוללת הצגת דיוקן המעצבים בישראל, תאור מאפייני מקום העבודה של המעצבים, לרבות שכרם, וניתוח החסמים בפיתוח התחום והצעות לקידום תחום העיצוב והחדשנות התעשייתית.

להלן עיקר הממצאים לפי נושאים :

(1) דיוקן קהילת המעצבים התעשייתיים

Ö         כ- 48% מקרב המעצבים הינם עצמאים, ועוד 26% מתוכם משלבים בין עבודה כעצמאיים לבין עבודה כשכירים.

Ö         80% מהמעצבים הרשומים בקהילת המעצבים הינם גברים.

Ö         קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל צעירה יחסית. גילם של למעלה מ- 40% מתוכה הוא עד גיל 35. ממוצע הגיל של כל קהילת המעצבים עומד על כ- 40.

Ö         הרוב הגדול של המעצבים הם ילידי ישראל, רק 13% מהם נולדו בחו"ל, ורק 3% עלו לישראל לאחר שנת 1990.

Ö         70% מחברי קהילת המעצבים הינם בעלי תואר ראשון בעיצוב, כ- 20% נוספים המשיכו את לימודיהם לתארים מתקדמים (תואר מ.א. ודוקטורט), ו- 10% בלבד הינם בעלי תואר הנדסאי או תעודת גמר שאינה אקדמית. 

Ö         שיעור גבוה של חברי קהילת המעצבים, קרוב ל- 90% רכשו את השכלתם בישראל. 44% למדו בבצלאל, 13% במרכז הטכנולוגי בחולון, 13% בשנקר, והשאר באורט, הדסה בטכניון ובאסכולה. יש להדגיש עם זאת כי חלקם של בצלאל והטכניון בקרב הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי כיום קטן בהרבה בהשוואה לממצאי הסקר. ההערכה היא כי בבצלאל לומדים כיום רק כרבע מכלל הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי בישראל.

Ö        

שכר חודשי ברוטו ממוצע: 13,350 ש"ח

קהילת המעצבים לפי שכר חודשי  באחוזים מסה"כ

עד 7,499 17.4%

7,500 – 9,999 18.8%

10,000 – 14,999 27.6%

15,000 – 19,999 17.4%

20,000+ 18.8%

כל חברי קהילת המעצבים עובדים במקצוע, למעט 3% שלא עבדו במקצוע בעת הראיון. יחד עם זאת, כ- 48% עוסקים גם בעבודות אחרות כגון עיצוב גרפי, עיצוב תערוכות, עיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב סביבתי, הוראה בתחום העיצוב התעשייתי ובאמנות.

Ö         חלק גדול מהמעצבים עובדים ביותר ממקום עבודה אחד וביותר מעיסוק אחד ומכאן נגזרות שעות העבודה הרבות שאוכלוסיה זו עובדת, כ- 52 שעות שבועיות בממוצע, כאשר כ- 64% עובדים מעל ל- 46 שעות שבועיות.

Ö         שכרם של המעצבים גבוה יחסית ועמד בעת הראיון על כ- 13,350 אלף ₪ ברוטו לחודש. רק כ- 17% דיווחו על שכר חודשי נמוך מהשכר הממוצע במשק ו- 63% דיווחו על שכר הגבוה מ- 10 אלפים ₪ בחודש, כאשר 19% משתכרים 20 אלף ₪ בחודש ויותר.   

(2) חסמים מרכזיים לפיתוח התחום – בעיני קהילת המעצבים

Ö         מבין המעצבים התעשייתיים, כ- 36% גורסים שהחסם הראשון במעלה המעכב את התפתחות התחום היא גישה 'לא תומכת' של מנהלי מפעלים. הסיבה השנייה בחשיבותה הייתה חוסר מודעות וידע של גורמים ממשלתיים (27%).

Ö         קרוב ל- 13% ציינו כי מחסור בתקציבים במקומות העבודה הינו החסם לפיתוח תחום עיצוב תעשייתי וחדשנות.

(3) הצעות לפיתוח תחום העיצוב התעשייתי בעתיד

קהילת המעצבים התעשייתיים התבקשה להציע דרכים ואמצעים לקידום התחום בשנים הבאות.

Ö         שיפור המודעות של מעסיקים נתפס כגורם החשוב ביותר היכול לתרום לפיתוח העיצוב התעשייתי בישראל. 23% מסה"כ התשובות התייחסו לנושא זה.

Ö         שיעור גבוה מההתייחסויות היה קשור לנושאים תקציביים. 19% מהתשובות התייחסו להגדלת תקציבים ציבוריים לעידוד וטיפוח הנושא ו- 11% נוספים מהתשובות התייחסו לפיתוח תוכניות לסבסוד העסקת מעצבים על ידי הממשלה.

Ö         המעצבים נטו גם להדגיש נושאים שיווקיים ותקשורתיים הקשורים לתערוכות בארץ ובחו"ל (9%), לתחרויות עיצוב (6%), לימי עיון (6%) ולעזרה בפיתוח קשרים עם גורמים רלוונטיים בחו"ל (6%). בסה"כ, 24% מכלל ההצעות התרכזו בנושאים אלה.

מצ"ב הסקירה ,

פרטים נוספים ניתן לקבל בטל' מס' 02-5600302

ובאתר האינטרנט: מחקר תכנון וכלכלה