המאמץ של האגף להגיע לבני נוער שאינם לומדים ואינם עובדים ולהניעם להשתלב במסגרות ההכשרה לנוער נתקל בקשיים תקציביים מזה, ובקשיים נוהליים / חוקיים מזה. קשיים אלו מעלים על שלחן הדיונים של הנהלת האגף את הסוגיות הבאות שהמכנה המשותף לכולן הוא: האם האגף צריך לקחת אחריות על ההכשרה של בני נוער שלהלכה חל עליהם חוק לימוד חובה אולם למעשה אינם מפיקים תועלת ממערכות חינוך קיימות.? והאם תוכניות ההכשרה צריכות לשאוף לתת לבני נוער שנשרו ממערכת החינוך הממלכתית סיכויים לתעודת בגרות ובכך לשפר את סיכוייהם לחזור לזרם המרכזי בחברה הישראלית?

 

 

מגבלות תקציב – מגבלות קליטה

בישראל ישנם כ – 30,000 נערים ונערות חסרי מסגרות. האגף ערוך להציע מסגרות הכשרה לחלק מהם. קיימים תוכניות הכשרה ומוסדות חינוך שאפשר לגייסם מיידית לקליטה נוספת. עלות שנתית ממוצעת להכשרת תלמיד היא כ- 25,000 שקלים. הקליטה של שליש מנערים אלו מחייבת תוספת של כ – 250 מליון שקלים לתקציב הכשרת נוער. בשלב זה אין הענות לתוספת תקציב.

 

 

מגבלות תיאום – הגבלת הסיכויים

משרד החינוך והתרבות אחראי על החינוך בישראל ועל הביצוע של חוק לימוד חובה. בני נוער חסרי מסגרת חינוכית למעשה אינם מפיקים תועלת ממסגרות החינוך הממלכתי ונתונים בסכנה של הדרדרות חברתית. האגף להכשרה קולט את חלקם במסגרת חוק החניכות וחוק עבודת נוער. הוא קולט וערוך לקליטת נוספת של בני נוער שלא במסגרת חוקים אלו ( למשל, בני נוער בגילאי כיתות ט' ו- י' ). הוא מציע להם מסלול חינוכי ומקצועי חלופי ובכך משפר את סיכוייהם להשתלב בזרם המרכזי של החברה הישראלית. הבעיה כאן היא שטרם הוסדרה סמכותו של משרד העבודה והרווחה בתחום זה וכתוצאה מכך יש הגבלות קליטתם וגם על פיתוח של מסלול בגרות מקצועית, או בגרויות בכלל במסגרת בתי הספר להכשרת נוער. יש צורך ששני המשרדים יסדירו ביניהם נושאים שיבטיחו שבני הנוער שרוצים יוכלו לקבל שירותי חינוך מהאגף להכשרה גם אם הם נשרו מסגרות החינוך רגילות. בין הנושאים להסדר:

• קליטה של בני נוער בגילים 15-14
• המעמד הסטאטוטורי של כיתות ט' ו- י' בהכשרת נוער.
• הקלות לליקויי למידה בבחינות הבגרות.
• מבנה תעודת הבגרות בהכשרת נוער, כולל ציוני מגן, זכאות לתעודת בגרות ממלכתית וזכאות ללימודי המשך.