העבודה מחסלת את שלוש הרעות הגדולות: שעמום, פשיעה ועוני

פרנסואה מארי וולטר

 

החל מתחילת שנות השבעים, וביתר שאת מתחילת שנות השמונים, החל שוק העבודה הישראלי לשנות את פניו, והתחלנו להצמיח גם שיעורי אבטלה גבוהים מהרמה אליה נהוג להתייחס כאבטלה מבנית או טבעית. היינו עדים לגידול של כ-12% לשנה במספר משקי הבית נתמכי גמלאות קיום. בשנת 1982, עת חוקק חוק הבטחת הכנסה, נמצאו כ-20,000 משקי בית בלבד הזכאים לגמלה זו. בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים הגענו לכ-160,000 משקי בית הנתמכים באמצעות גמלת קיום זו - רשת הביטחון הכלכלית האחרונה למעוטי ההכנסה. מעבר לגידול במספר משקי הבית הזכאים לגמלה חל גידול מתמיד הן בגובה הגמלה והן במשך השהייה במערכת הגמלאות של הביטוח הלאומי. ההוצאה על גמלאות הבטחת הכנסה גדלה מכ-0.5 מיליון ₪ בשנת 1982, ועד לכ-3.5 מיליארד ₪ בשנת 2003 (במונחים ריאליים). זאת במקביל למגמה דומה בהוצאה לגמלת נכות כללית ולגמלת מזונות.

מספרים אלו אינם בחזקת סטטיסטיקה מאזנית בלבד. מדובר בנתונים המייצגים מצבם של כ-300 אלף משקי בית אשר ראשיהם אינם חלק מכוח העבודה בישראל. מדובר על מאות אלפי ילדים אשר מתעוררים מידי בוקר למחסור ועוני.

באופן לא מפתיע, המגמות בשוקי העבודה בעולם המערבי דומות עד זהות למצב בארץ; שיעורי אבטלה הצומחים משנה לשנה, הוצאה גדלה והולכת על גמלאות קיום אשר מחזקות התלות בחסדי הממסד ומחלישות נכונות מקבליהן להשתלב בעבודה. מדינות כדוגמת ארה"ב, אנגליה והולנד החלו לחפש דרכים להתמודדות עם חולשות אלו של הכלכלה המערבית ולחפש פתרונות יעילים ומעשיים לשילובם של מקבלי הגמלאות בשוק העבודה.

 בשנת 1996 חוקק הנשיא קלינטון את חוק ה-Prawora  (Personal Responsibility and Work Opportunity Reconciliation Act ). חוק זה, שחוקק על בסיס ניסיון מוצלח של מדינת ויסקונסין ביישום רפורמות לצמצום התלות בגמלאות מתמשכות ובהשבת משקי בית נתמכים (בעיקר אימהות חד-הוריות) למעגל העבודה, היווה למעשה הצהרה חד משמעית של נשיא ארה"ב דאז בדבר שינוי כללי המשחק ביחסים שבין המדינה לפרט. לא עוד "ארוחות חינם" אלא "חכות במקום דגים". החברה אינה יכולה להרשות לעצמה גידול מתמיד של מקבלי גמלאות. כל אחד יכול וצריך לעבוד כמיטב יכולתו ולהשקיע זמן ומאמץ בחיפוש עבודה כתנאי לקבלת תמיכה מהחברה והמדינה. התכנית אשר יושמה בארה"ב זכתה להצלחה שנמדדה בצמצום מספר מקבלי הגמלאות ובהוצאה הציבורית הכרוכה בתשלום גמלאות אלו. לצד הצלחה זו נשמעה גם ביקורת נוקבת מצד ארגונים חברתיים אשר טענו כי התכנית גורמת לירידת השכר במשק ולפגיעה בזכויות העובדים ובמעמדם. מספר מקבלי הגמלאות בארה"ב כולה צומצם על פני כשלוש שנים ביותר מ-40%.

בבואנו לבחון פתרונות אפשריים לבעיית התלות בגמלאות במשק הישראלי, בחנה הממשלה, באמצעות משרד העבודה והרווחה (דאז), משרד האוצר והביטוח הלאומי, את הנעשה במספר מדינות בעולם אשר נקטו ביוזמות לשילובם של מקבלי גמלאות קיום בעבודה. נבדקו תכניות שונות בארה"ב, הולנד ודנמרק. למדנו כי ההוצאה על גמלאות, שנתפסה בעינינו כ"גזרה משמים" שאין כל דרך לשלוט בה, הנה למעשה תקציב שניתן להסבו לסיוע אמיתי, יעיל ואפקטיבי, לצמצום התלות בגמלאות. למדנו כי העקרונות הבסיסיים להצלחת תכנית מסוג זה הינן התמקדות בפרט ובקשייו האובייקטיביים, יצירת אווירה ציבורית וקהילתית תומכת עבודה ושילוב של מערכת תמריצים חיוביים לאלו אשר משקיעים מזמנם ומרצם לחיפוש עבודה יחד עם מניעת תמריצים לאלו אשר בוחרים שלא ולהשתלב בשוק העבודה.

בסוף שנת 2003 חוקק החוק לשילוב מקבלי גמלאות קיום בעבודה. בימים אלו אנו עומדים לפני חתימה על חוזים עם ארבעה תאגידים אשר יפעילו תכניות לשילוב מקבלי גמלאות בשוק העבודה בארבעה אזורים - ירושלים, אשקלון ושדרות, נצרת ונצרת עילית וחדרה וסביבותיה. בכוונתנו לפתוח את מרכזי התעסוקה הראשונים במחצית שנת 2005.

מרכזים אלו יופעלו על ידי חברות בעלות ניסיון והתמחות בהפעלת תכניות דומות בעולם, בשותפות עם תאגידים ישראלים.

קיבלנו הצעות להפעלת המרכזים מתאגידים שונים ברחבי העולם: הולנד, שוויץ, אנגליה, ארה"ב וקנדה. לכל אחד מתאגידים אלו כלים ושיטות להשבת מקבלי הגמלאות לשוק העבודה. מפעילי המרכזים שייבחרו, יפעלו באמצעות התקשרות עם הממשלה המבוססת על תוצאות.

אני צופה כי תוך זמן לא רב, תופעל הרפורמה בקנה מידה ארצי. מצבו של שוק העבודה בישראל אינו סובל השהיה של רפורמות. עלינו לשנות את פני שוק העבודה ויפה שעה אחת קודם.