תוצאות הרפורמה בעולם

רפורמות דומות יושמו בעולם בארה"ב,צרפת,הולנד,דנמרק נורבגיה ובריטניה.

 

ארה"ב:

תחילת ישום התכנית החל בשנת 1996:

ירידה בכמות תיקי הסעד מ – 12,900,000  בשנת 1996 ל  -  8,300,000 בשנת 1998  (38%).

צמצום אחוזי האבטלה מ- 5.6% בשנת 95' ל – 4.2% בשנת 99'.

 

בריטניה:

התחילה כתכנית פיילוט אשר לוותה בחקיקה של ה-"Jobseekers Act"  בשנת 95' , הכוללת תכניות קצרות טווח לדורשי עבודה, והמשיכה כתכנית כוללת בשם ה-"New Deal" אשר מהווה תכנית מקיפה הכוללת את כל שוק העבודה ומקבלי הקצבאות, תכנית אשר פועלת החל משנת 98'.

·      ירידה במספר דורשי הקצבה מ-1,584,500 בשנת 1997 ל-  970,000 בשנת 2001 (39%)

·      ירידה באחוזי  דורשי הקצבה מתוך כלל האוכלוסיה מ-5.3% בשנת 1997 ל- 3.2% בשנת 2001.

·      שיעור האבטלה הכולל ירד מ - 8.7% בשנת 95' ל – 5.7% בשנת 2000 (עפ"י נתוני ה-OECD).

 

הולנד:

החלה ברפורמה בשנת 98', עם חקיקת חוק ה – JEA , חוק מחפשי העבודה , אשר פנה בעיקר לצעירים אשר הוו חלק ניכר ממקבלי קצבאות האבטלה בהולנד. התכנית שמה דגש על חלוקת הטיפול עפ"י קבוצת גיל, סנקציות למשתתפי התכנית אשר אינם משתפים פעולה עם דרישותיה, יצירת מקומות עבודה ועידוד מעסיקים.

·      גידול בתעסוקה בקצב של 1.5% בשנה (מקביל לגידול בארה"ב).

·      צמצום האבטלה מ- 7.5$ בשנת 1994 ל  - 2.3% בשנת 2000 (נשמר באותה הרמה עד ל 2002).

·      צמצום אחוז האבטלה בקרב הנוער מ - 11.1% מהאוכלוסיה ל – 6.1%.

יש לציין שבתקופה זו באיחוד האירופאי אחוזי האבטלה הצטמצמו בממוצע מ – 11.1% ל – 10.6% בלבד (נתוני OECD לשנת 1999).

 

נורבגיה:

החלה ברפורמה בשנת 93', תוצאות הרפורמה:

·      ירידה באבטלה מ – 5%  ב – 1995 ל – 3.3% בשנת 1999.

·      צמצום במספר דורשי קצבה מ- 177,700 בשנת 1993, ל- 125,660  בשנת  1999 (30%).

 

דנמרק:

תחילת רפורמה בשנת 1998, התוצאות:

·      צמצום אבטלה מ- 7.3% ב – 95' ל- 5.2% ב – 99'.