השכר ההתחלתי הממוצע למשרה מלאה שאוישה במגזר העסקי עמד על 4,597 ₪ לחודש, והוא נמוך ב- 45% מהשכר החודשי הממוצע  לעובד, שעמד על  8,333 ש"ח.

שכר התחלתי של משרה שאוישה הינו השכר ששולם לעובד במועד קליטתו לעבודה. הניתוח בהמשך עוסק ביחס שבין השכר ההתחלתי הממוצע של עובדים במגזר העסקי לבין השכר הממוצע של עובדים שכבר מועסקים במקום העבודה.

 

הממצא לעיל עולה מניתוח ראשוני שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת שהשווה בין דיווחי מעסיקים על השכר התחלתי שהם משלמים לעובדים המאיישים משרות, המתבסס על מעקב מעסיקים  העוקב  אחר מדגם מייצג של 2,400 עסקים בישראל זה למעלה מעשור. לבין נתוני השכר הממוצע של שכירים על פי סקר הכנסות שכירים של הלמ"ס לשנת 2005 .

 

הפער הרחב בין ממוצעי השכר לעיל נובע מהשוני בין התפלגות השכר של משרות שאוישו לבין התפלגות השכר של העובדים במגזר העסקי: כך למשל, קרוב ל-65% מהמשרות שאוישו במגזר העסקי היו בשכר התחלתי של 3,501 – 4,000 ש"ח, קרי שכר מינימום לחודש או מעט גבוה ממנו בהשוואה ל-8.3% בקרב העובדים השכירים.

 

כמעט 40% מהפער בין השכר ההתחלתי לשכר הממוצע ניתן להסביר ע"י ההבדל הניכר בין התפלגות משלחי היד בקרב מאיישי המשרות לבין קבוצת השכירים במגזר העסקי. באוכלוסיית מאיישי המשרות ישנו ייצוג יתר משמעותי לעובדים בעלי השכלה ומיומנות נמוכים יותר, דבר המשפיע על ייצוג היתר של בעלי השכר הנמוך. את שאר ההפרש בין שכר האיושים לשכר הממוצע ניתן להסביר בהבדלים  בניסיון  ובוותק של העובד הממוצע לעומת העובד המאייש משרות.

 

במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מציינים כי קיימים גם פערים ניכרים בין השכר ההתחלתי לשכר הממוצע בין קבוצות שונות של משלחי יד. קיים יתרון משמעותי למשלחי יד בהם קיים הון אנושי גבוה, שם גבוהים משמעותית הן השכר ההתחלתי והן יכולת ההתקדמות לרמות שכר גבוהות יותר לאורך זמן. כך למשל, השכר ההתחלתי בקבוצת חסרי המקצוע עמד על 4,204 ש"ח, ואילו  השכר ההתחלתי בקבוצת משלחי היד האקדמאים  עמד על 10,644 ₪- שכר התחלתי הגבוה  פי 2.5 מזה של חסרי המקצוע. אולם כאשר בוחנים את השכר הממוצע של עובדים בקבוצת משלחי היד חסרי המקצוע רואים שהוא גבוה לעומת השכר ההתחלתי ב- 3% בלבד (מ- 4,204 ש"ח ל- 4,353 ₪), בעוד שבקרב האקדמאים עמד הפער על 40% ויותר (מ- 10,644 ש"ח ל-15,213 ₪). כך שהפער בשכר הממוצע בין האקדמאים לחסרי מקצוע הלך והתרחב מפי 2 בשכר ההתחלתי לפי 3.5 בשכר הממוצע.

 

בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת הוסיף, כי יכולת ההתקדמות של עובדים חסרי המקצוע במשק הישראלי מעבר לשכר ההתחלתי שלהם הינה נמוכה ביותר בשל שני גורמים עיקריים: ראשית, התרחבות גדולה של היצע העובדים שאינם ישראלים:, בעבר- פלשתינאים וכיום- עובדים זרים, המועסקים במשק הישראלי כעובדים בלתי מקצועיים , מקבעים את השכר ברמה  נמוכה, בשונה ממשלחי יד אחרים שאינם חשופים לתחרות כזו. שנית, צמצום האפשרויות להכשרה מקצועית לעובדים חסרי מקצוע והפיכתם לבעלי מקצוע. הנתונים מלמדים שהפיכת עובדים חסרי מקצוע לעובדים מקצועיים, תעניק להם תוספת ממוצעת של כ-2,000 שח ברוטו לחודש מעבר לשכר התחלתי שנמצא דומה בקרב חסרי ובעלי המקצוע.  

 

הדו"ח הנוכחי הוא ראשון בסדרה של דוחות המתבססים על מידע הנאסף ממעסיקים בישראל במסגרת סקר מעסיקים, בשונה מרוב  הסקרים בשוק העבודה, שבהם מראיינים עובדים -מועסקים ולא מעסיקים, ובודקים את הדברים מנקודת המבט של הפרט עצמו. בדוחות שנפרסם ננסה לבחון לעומק סוגיות שונות בשוק העבודה מנקודת מבטם של המעסיקים. בין השאר נעסוק בסיכוי למצוא עבודה לפי אזורים, השוואה בין מאפייני הביקוש לעובדים במדינות שונות ועוד.

 

רצ"ב הדוח המלא