|
נספח 1
רשימה א' לנספח1
רשימה ב' לנספח1
רשימה ג' לנספח1
נספח 2
רשימה א' לנספח2
רשימה ב' לנספח2
רשימה ג' לנספח2
נספח 3
Attachment I
Attachment II
הערות
נספח 4
סעיף 1
(כינון אזור סחר חופשי)
ממשלות ישראל וארצות הברית של אמריקה (הצדדים), בהתאמה לסעיף 24(8)(ב) של ההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (הסכם גאט"ט), מכוננות בזאת אזור סחר חופשי ביניהן, ובהתאם להוראות הסכם זה יבטלו את תשלומי המכס ואת שאר ההסדרים המגבילים לענין סחר על סחר בי ן שתי המדינות, לגבי מוצרים שמקורם בהן.
סעיף 2
(נספחים)
1. מוצרי ישראל, כשהם מיובאים לשטח המכס של ארצות הברית, ינהגו בהם לפי הוראות נספח 1 .
2. מוצרי ארה"ב, כשהם מיובאים לישראל, ינהגו בהם לפי הוראות נספח 2.
3. כללי המקור החלים על הסכם זה מפורטים בנספח 3.
4. המחויבות לגבי תמיכות ביצוא כלולה בנספח 4.
5. הנספחים להסכם זה יהוו חלק בלתי נפרד הימנו.
סעיף 3
(זיקה להסכמים אחרים)
הצדדים מאשרים את זכויותיהם והתחייבויותיהם המתאימות זה לגבי זה לפי הסכמים דו- צדדיים ורב-צדדיים קיימים, לרבות ברית הידידות, המסחר והספנות בין ארצות הברית ובין ישראל והסכם גאט"ט. במקרה של אי התאמה בין הוראות הסכם זה ובין הסכמים קיימים כאמור, יכריעו הוראות הסכם זה.
סעיף4
(הגבלות חדשות על סחר)
תשלומי מכס חדשים על יבוא או יצוא או כל היטל שווה ערך, וכן הגבלות כמותיות חדשות על
יצוא או יבוא או כל אמצעי שווה ערך , ניתן להנהיגם רק אם הורשו לפי הסכם זה או לפי הסכם גאט"ט, כפי שהינו בר-פועל בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה וכפי שפורש בידי הצדדים המתקשרים בהסכם גאט"ט, וככל שאין הם בלתי מתיישבים עם הסכם זה.
סעיף 5
(סעד על נזק הנגרם עקב תחרות ביבוא)
1. מקום שמוצר מיובא בכמויות מוגדלות שיש בהן כדי להוות סיבה ממשית לנזק רציני, או לאיום בנזק כאמור, ליצרנים מקומיים של מוצרים דומים או שהינם בני תחרות מישרין, יוועץ הצד המייבא עם הצד האחר בהתאם לסעיף 18, לפני שינקוט פעולה כלשהי אשר תפגע בסחרו של הצר האחר.
2. שום צד לא ינקוט פעולה הקובעת אך ורק התליית הפחתתו או ביטולו של תשלום מכס כלשהו שנקבעו בהסכם זה אלא אם כך הנזק הרציני, או האיום בנזק כאמור, שנגרם על ידי היבוא ליצרנים מקומיים של מוצרים דומים או שהינם בני תחרות במישרין, נבע מהפחחתו או מביטולו של תשלום המכס שנקבעו בהסכם זה.
3. מקום שלדעת הצד המייבא, ייבואו של מוצר מן הצד האחר אינו מהווה סיבה ממשית לנזק רציני, או לאיום בנזק כאמור, המוזכר בס"ק 1, רשאי הצד המייבא להוציא את מוצרו של הצד האחר מכלל כל סעד בשל יבוא שעשויים להטילו לגבי יבואו של אותו מוצר מארצות שלישיות, מתוך שיביא בחשבון את המטרה של השגת סחר חופשי דו צדדי כפי שזו מומחשת בהסכם זה, את חוקי הארץ ואת ההתחייבויות הבין - לאומיות של הצדדים.
סעיף8
(הגבלות יבוא על חקלאות)
הגבלות יבוא, שאינם תשלומי מכס, לרבות, אך שלא להגביל לכך, הגבלות כמותיות והיטלים, המבוססות על שיקולים שבמדיניות חקלאית, רשאים הצדדים לקיימן.
סעיף 7
(חריגים כלליים וחריגים מטעמי בטחון)
סעיף 20 וסעיף 21 להסכם גאט"ט משולבים בזאת לתוך ההסכם ומהווים חלק הימנו.
סעיף 8
(חריג מיוחד לגבי כשרות)
הסכם זה אינו מונע אימוצם או אכיפתם, בידי צד מן הצדדים, של אמצעים הקשורים באיסורים שטעמם דתי או פולחני, ובלבד שהם מוחלים בהתאם לעקרונות הנוהג הארצי.
סעיף 9
(בריאות)
1. הצדדים ישובו ויבחנו את כלליהם הקיימים או העתידיים בנושאים וטרינריים ובריאות הצומח, כדי להבטיח שכללים אלה מוחלים באופן בלתי מפלה וכי אין בכללים אלה כדי להפריע שלא לצורך בסחר.
2. בזיקה לעניינים שבס"ק 1, יוועצו הצדדים ביניהם על כל קשיים העלולים להתעורר בסחרם במוצרים חקלאיים, ויבקשו לספק פתרונות אשר יאפשרו את הסחר במוצרים חקלאיים, ככל שאין הם מסכנים את בריאותם של חיות וצמחים.
3. על מנת להבטיח התפתחות הרמונית בסחר המוצרים חקלאיים, תקים הוועדה המשותפת קבוצת עבודה בהתאם לפסקה 3 (ב) לסעיף 17 , אשר תתכנס לבקשת צד מן הצדדים כדי לבחון עניינים הקשורים בס"ק 1 ו - 2 לסעיף זה.
סעיף 10
(תעשיות ינוקה)
1. במידה שתיעושה ופיתוחה מחייבים אמצעי הגנה, רשאית ישראל, עד 31 בדצמבר, 1990, לאחר התייעצות בקרב הוועדה המשותפת , ולאחר מכן, בהסכמה בקרב הוועדה המשותפת, להנהיג, להגדיל או להנהיג מחדש תשלומי מכס לפי הערך, שאינם עולים על 20 נקודות האחוז מעל לרמה שהיתה קיימת למעשה אלמלא כך. ערכם הכולל של המוצרים שלגביהם עשויים לחול אמצעים אלה לא יוכל לעלות על 10% מערכו הכולל של היבוא הישראלי מארצות הברית ב - 1984 .
2. אמצעים אלה ניתן לנוקטם רק אם הם נחוצים כדי להגן ולהקל על פיתוחה של תעשית עיבוד חדשה שעדין אינה קימת בישראל בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, רשאים להחילם רק לגבי ייצורם של טובין מסוימים.
3. עשרים וארבעה חודשים לאחר הנהגתם, הגדלתם או הנהגתם מחדש של תשלומי המכס, תפחית ישראל את שיעורם בלפחות 5% בכל שנה, בזיקה ליבואם של המוצרים הנידונים שמקורם בארצות הברית. ביטולם של תשלומי מכס כאמור חייב להסתיים לא יאוחר מאשר 1 בינואר, 1995 .
סעיף 11
(מאזן התשלומים)
1. (א) צד רשאי להחיל אמצעי סחר זמניים כאשר הוא שרוי בסכנה למצב רציני במאזן התשלומים או סובל ממצב כאמור. צד רשאי לנקוט אמצעי סחר זמניים רק כדי ליתן שהות להוציא לפועל אמצעי התאמה מקרואקונומיים המיועדים ליישב את בעיות מאזן התשלומים אשר לו. אין להטיל הגבלות כמותיות כדי להגן על תעשיות או מגזרים בודדים.
(ב)הרעה רצינית במצב מאזן התשלומים תצויין באחד או באחדים מן האמורים לקמן: הרעה ממשית בנתוני הסחר ובמאזן התשלומים השוטף, לחץ משמעותי על שער החליפין, או ירידה רצינית ברזרבות נטו כהשלכתם על הקטנת הרזרבות או ההעלאה בחובות קצרי מועד.
2. אמצעי סחר זמניים שניתן להחילם לפי סעיף קטן 1 הם:
א. היטל יבוא בצורת תשלומי יבוא.
ב. הפקדות יבוא, או
ג. הגבלות כמותיות.
3. (א)כל אימת שאפשר, יעדיפו הצדדים את השימוש באמצעים הזמניים המפורשים בפסקאות 2(א) ו-(ב). הגבלות כמותיות יוטלו כאשר האמצעים 2 (א) ו - 2 (ב) יהיו בלתי מספיקים בתוצאותיהם לגבי מאזן התשלומים אשר להם.
(ב) כל אימת שהדבר אפשרי , יימנעו הצדדים מלהחיל יותר מאשר אחד מהאמצעים המפורשים בס"ק 2 לגבי מוצר יחיד כלשהו באותה עת.
4. אמצעי סחר זמני המוחל לפי ס"ק 1 יכול להישאר בתוקפו למשך פרק זמן שלא יעלה על 150 יום, זולת אם הוארך בידי הגוף המחוקק המתאים של הצד הנוגע בדבר לתקופה עוקבת של 150 יום. הגבלות כמותיות ניתן להאירכן רק לתקופה נוספת אחת של 150 יום.
5. אמצעי סחר זמניים המוטלים לפי ס"ק 1 יהיו הולמים במשכם ובתוצאם את חומרתה של בעיית מאזן התשלומים שבה נתקל הצד המטיל את האמצעים, והם יוקלו בהדרגה, בהתאם לשיפורים במצב מאזן התשלומים של אותו צד.
6. הוחלו אמצעי סחר זמניים לפי ס"ק 1, יתקיימו התייעצויות ובין הצדדים על מצב מאזן התשלומים, כדי לבחון, בין השאר, אמצעים כלכליים אחרים העשויים להינקט לשם טיפול בבעיות מאזן התשלומים, כדי לאפשר ביטול מוקדם של האמצעים הזמניים בנושא הסחר. החרפה משמעותית של אמצעים בנושא הסחר יכול שתהא סיבה להתייעצויות בין הצדדים.
7. בהחלתם של אמצעי סחר זמניים יעניקו הצדדים למוצרים שמקורם בצד האחר דין שאינו פחות נוח מזה שלגבי מוצרים שמקורם בארצות שלישיות, ולא יפגמו ביתרונות היחסיים המעונקים לצד האחר לפי הסכם זה.
8. אמצעי סחר זמניים המוחלים לפי פסקאות 2 (א) ו (ב) יחולו לגבי כלל היבוא, חוץ מכך שיבוא מסוים יכול שיוצא מן הכלל, אם הוצאתו מן הכלל תשפר את יעילותם של האמצעים התואמים את המטרות האמורות בס"ק (1).
9. הודעה ומחלוקות הקשורות להפעלתו של סעיף זה יהיו כפופות לנוהלי סעיפים 18 ו - 19 . מובן כי הודעה מטעמי מאזן התשלומים תומצא, דרך כלל, לפי ס"ק 3 לסעיף 18 .
סעיף 12
(רישוי)
1. שום צד לא יטיל דרישות רישוי על פריטים המיוצאים על ידי הצד האחר, אלא אם כן רשיונות המוצאים לפי דרישות כאמור:
א. מאושרים באורח אוטומטי
ב. נחוצים כדי להסדיר תקרה כמותית על יבוא המוצדקת לפי הסכם זה או לפי הסכם גאט"ט, ככל שאין היא בלתי מתיישבת עם הסכם זה , או
ג. נחוצים להפעלתן של הגבלות בהתאם להסכם זה או לפי הסכם גאט"ט, ככל שאין הן בלתי מתיישבות עם הסכם זה.
2. כל צד ישיב תוך 30 יום על כל הפניות הסבירות מן הצד האחר לגבי אמות המידה המשמשות בידי רשויות הרישוי המתאימות אשר לו בהענקתם או בדחייתם של רשיונות יבוא. נוסף לכך, מכירים הצדדים מן הרצוי לפרסם אמות מידה כאמור.
3. הצדדים ימציאו זה לזה רשימת פריטים הכפופים לדרישות רישוי, אשר תפרט האם כל פריט זכאי לרישוי יבוא אוטומטי או לרישוי יבוא שאינו אוטומטי. הודעה על שינויים ברשימה זו תיעשה בעתה, ותכלול צידוק לכל תוספת.
4. סרבו ליתן רשיון יבוא לפריט שפורט ברשימה שהוכנה בהתאם לס"ק 3 כזכאי לרישוי אוטומטי, יהיו רואים פריט כאמור בכפוף לרישוי שאינו אוטומטי. הודעה וצידוק לפעולה יומצאו תוך 60 יום ע"י הצד אשר סירב כך.
5. בהפעלתן של הדרישות לענין רישוי אוטומטי ושאינו אוטומטי ידבקו הצדדים בהוראות ההסכם בדבר נוהלי רישוי יבוא. למטרות הסכם זה, הדרישות לענין דיווח שנקבעו בהסכם בדבר נוהלי רישוי יבוא בין הצדדים הקשורים בהסכם האמור יחולו רק לגבי ארצות הברית וישראל.
סעיף 13
(דרישות לביצוע הקשורות בסחר)
שום צד לא יטיל, בתנאי לקביעתן, הרחבתן או קיומן של השקעות בידי אזרחים או חברות של הצד האחר, דרישות ליצא כמות כלשהי של ייצור הנובע מאותן השקעות או לרכוש טובין ושירותים המופקים במקום. יתר על כן, שום צד לא יטיל דרישות לרכוש טובין ושירותים שהופקו במקום כתנאי לקבלת סוג כלשהו של תמריצים ממשלתיים.
סעיף 14
(קנייני רוח)
הצדדים מאשרים את התחייבויותיהם לפי הסכמים דו-צדדיים ורב- צדדיים הנוגעים לזכויות שבקנייני רוח, לרבות זכויות שבקניין תעשייתי, העומדים בתוקפם בין שני הצדדים. לפיכך, אזרחיו וחברותיו של כל צד ימשיכו ליהנות מן הדין הלאומי ומדין האומה המועדפת ביותר לגבי רכישתם, החזקתם ואכיפתם של פטנטים לאמצאות, לגבי רכישתם ואכיפתם של זכויות יוצרים ולגבי זכויות בסימני מסחר, סימני שירות, שמות מסחריים, חוויות מסחר וקניין תעשייתי מכל הסוגים.
סעיף 15
(רכישות ממשלתיות)
1. הצדדים מסכימים להשתדל לבטל כל הגבלות הנוגעות לרכישות ממשלתיות.
2. ארצות הברית תסיר את כל ההגבלות הקניה הלאומית לגבי רכישות של סוכנות ממשלתית שערכן החוזי הוא 50,000 דולר או יותר מכך, אשר היו כפופות להסכם בדבר רכישות ממשלתיות בעת כניסת הסכם זה לתוקפו אלמלא הסף שנקבע בסעיף 1 (ב) להסכם בדבר רכישות ממשלתיות.
3. ישראל תסיר את כל הגבלות הקניה הלאומיות לגבי רכישות של סוכנות ממשלתית שערכן החוזי הוא 50,000 דולר או יותר מכך, שהיו כפופות להסכם בדבר רכישות ממשלתיות בעת כניסת הסכם זה לתוקפו אלמלא הסף שנקבע בסעיף 1 (1) (ב) להסכם בדבר רכישות ממשלתיות, ועל ידי משרד הבטחון, בכפוף לחריגים בני השוואה באופיים ובהיקפם לאלה הכלולים ברשימת הגופים של ארצות הברית שבהסכם בדבר רכישות ממשלתיות בזיקה למחלקת ההגנה.
4. בביצוע סעיפים קטנים 3 ו 4 לסעיף זה יחילו הצדדים את הוראות ההסכם בדבר רכישות ממשלתיות.
5. ישראל תקל על דרישות הקיזוז לגבי רכישות בידי סוכנויות ממשלתיות שאינן משרד הבטחון.
6. הוראות סעיף זה לגבי דרישות הקיזוז ולגבי רכישותיהן של סוכנויות ממשלתיות שאינן משרד הבטחון של ישראל ומחלקת ההגנה של ארצות הברית, יהיו בנות פועל שנה אחת מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה. הוראות סעיף זה לגבי רכישות בידי משרד הבטחון של ישראל ומחלקת ההגנה של ארצות הברית יהיו בנות פועל שנה אחת מכניסת הסכם זה לתוקפו או שנה אחת מהשלמתה בידי ישראל של רשימת החריגים המוזכרת בס"ק 3, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
7. הצדדים מסכימים לבחון מיד אמצעי סחר ליברליים יותר להן לגבי רכישות ממשלתיות והן לגבי דרישות קיזוז, במסגרת הוועדה המשותפת שהוקמה לפי הסכם זה. במיוחד מוסכם שאם תורחב רשימת הגופים שבהסכם בדבר רכישות ממשלתיות, תינתן תשומת לב מעודפת להרחבתו של הסכם זה, לשם החלתו על רכישות אלו.
סעיף 16
(סחר בשירותים)
הצדדים מכירים בחשיבות הסחר בשירותים ובצורך לקיים מערכת פתוחה של יצוא שרותים, אשר תפחית לכדי מינימום את ההגבלות על תזרים השרותים בין שתי המדינות. לתכלית זו, מסכימים הצדדים לפתח אמצעים לשיתוף פעולה בסחר בשירותים, בהתאם להוראות ההצהרה שתימסר על ידי שני הצדדים.
סעיף 17
(ועדה משותפת)
1. מוקמת בזאת ועדה משותפת כדי להשגיח על ביצועו התקין של ההסכם ולבחון את יחסי הסחר בין הצדדים.
2. תפקידי הוועדה המשותפת יכללו, בין השאר:
(א) בחינת תפקודו הכללי של הסכם זה:
(ב) קיום התייעצויות לגבי כל ענין המשפיע על הפעלתו ופירושו של ההסכם, כנקבע בסעיף 18:
(ג) בחינתם של תוצאות ההסכם, של הנסיון שנרכש במשך תיפקודו ושל המטרות המוגדרות בו, ושקילת דרכים לשיפור יחסי הסחר בין הצדדים, לרבות שיפורים אפשריים בהסכם. אימוצם של תיקונים כלשהם יהא כפוף לדרישות החוק הפנימיות של שני הצדדים.
(ד) בחינת ההצהרה בדבר סחר בשירותים.
3. (א) הוועדה המשותפת תהא מורכבת מנציגי הצדדים, ובראשה יעמדו נציג הסחר של ארה"ב ושר התעשייה והמסחר של ישראל, או מי שייועדו על ידם.
(ב) הוועדה המשותפת רשאית להקים קבוצות עבודה ולאצול להן את סמכויותיה.
4. כל צד ישב לפי תור בראש הוועדה המשותפת, אשר תכונס לפחות פעם בשנה למושב רגיל, כדי לבחון את תפקודו הכללי של ההסכם. ישיבות מיוחדות יכונסו גם תוך 21 יום, לבקשת צד מן הצדדים. המושבים הרגילים של הוועדה המשותפת יתקיימו , לסרוגין, בשתי הארצות. הוועדה המשותפת תקבע את כללי הנוהל אשר לה.
סעיף 18
(הודעה והתייעצות)
1. (א) בטרם ינקוט צד מן הצדדים אמצעי סחר כלשהו לגבי מוצרים הנסחרים בין שני הצדדים, הוא ימציא הודעה מראש בכתב לצד האחר, מוקדם ככל האפשר. ההודעה תכלול תיאור של הנסיבות אשר הובילו לפעולה המוצעת.
(ב) לפני שצד מן הצדדים מתחייב לנקוט פעולה כלשהי, באורח חד-צדדי או לפי הסכם, אשר תפחית מחסומים לסחר החלים לגבי ארצות שלישיות, לרבות אלו שעמהן מתכוון אותו צד להתקשר באיגוד מכס, אזור סחר חופשי, הסדר לסחר גבולין, או אלו שלהן מתכוון אותו צד להעניק, באורח חד צדדי, הקלות סחר, ימציא על כך הודעה מוקדמת בכתב לצד האחר, מוקדם ככל האפשר.
2. ביקש הצד הנפגע מן האמצעי המוצע המוזכר בס"ק 1 קיום התייעצויות בקשר לאמצעים כאמור, יאפשר הצד המציע את האמצעי הזדמנות הולמת להתייעצויות בקשר לאמצעי המוצע.
3. בנסיבות מיוחדות, מקום שעיכוב או הודעה מוקדמת יגרמו נזק שקשה יהיה לתקנו, ניתן לנקוט פעולה בלא הודעה מוקדמת או התייעצות, ובלבד שהודעה והזדמנות להיוועץ בהתאם לסעיפים קטנים 1 ו - 2 יומצאו, לאחר מכן, מהר ככל האפשר.
סעיף 19
(יישוב מחלוקות)
א כל אימת שהתעוררה מחלוקת בקשר לפירושו של הסכם זה, או כל אימת שסבור צד כי הצד האחר לא ביצע את התחייבויותיו לפי הסכם זה, ניתן להיזקק למנגנון ליישוב מחלוקות המתואר בסעיף זה. בנוסף לכך ניתן להיזקק למנגנון ליישוב מחלוקות גם אם צד אחד סבור שאמצעים שנקט הצד האחד, לרבות הפרה של הנספח בדבר תמיכות, מעוותים באורח חמור את מאזן יתרונות הסחר המוענקים לפי הסכם זה או מערערים באורח ממשי מטרות יסודיות של הסכם זה.סעיף קטן זה לא יחול על הטלת היטלים נגד היצף או היטלים משווים.
ב מקום שהתעוררה מחלוקת כאמור, יעשו הצדדים כל מאמץ כדי להגיע לפתרון מוסכם בינהם בהתייעצויות.
ג לא עלה בידי הצדדים ליישב את המחלוקת בהתייעצויות, כל צד מן הצדדים רשאי להפנות את הענין לוועדה המשותפת, אשר תכונס ותשתדל ליישב את המחלוקת.
ד לא יושבה מחלוקת שהופנתה לוועדה המשותפת תוך פרק זמן של 60 יום לאחר שהמחלוקת הופנתה אליה, או תוך פרק זמן ארוך יותר שעליו הסכימה הוועדה המשותפת, כל צד מן הצדדים רשאי להפנות את העניין לצוות פישור. צוות הפישור יהיה מורכב משלושה חברים. כל צד ימנה, תוך 15 יום מתאריך ההפניה, חבר שלישי, אשר ישמש כיושב ראש. הצוות יקבע את כללי הנוהל אשר לו.
ה הצוות ישתדל ליישב את המחלוקת בהסכמה בין הצדדים. לא עלה בידי הצוות להגיע לכלל יישוב כאמור, הוא יגיש לצדדים, תוך שלושה חודשים לאחר מינויו של החבר הראשון, דין וחשבון הכולל ממצאי עובדות, את קביעתו הם צד מן הצדדים לא ביצע את התחייבויותיו לפי ההסכם או האם אמצעי שנקט צד מן הצדדים מעוות באורח חמור או מאזן יתרונות הסחר המוענקים לפי הסכם זה או מערער באורח ממשי את מטרותיו היסודיות של הסכם זה, והצעה ליישוב המחלוקת. דין וחשבון הצוות לא יהא מחייב.
ו נזקק צד מן הצדדים לצוות פישור שלפי הסכם זה, או למנגנון בין לאומי מתאים אחר ליישוב סכסוכים, לגבי עניין כלשהו, תהא למנגנון שאליו נזקקו סמכות שיפוט ייחודית לגבי אותו עניין.
2. לאחר שהופנתה מחלוקת לצוות, והצוות הגיש את הדין וחשבון אשר לו, זכאי הצד הנפגע לנקוט כל אמצעי מתאים.
סעיף 20
(מכסים קצובים)
1. פחת ערך המטבע של ארצות הברית של אמריקה, כשהוא נמדד בזכויות משיכה מיוחדות של קרן המטבע הבין-לאומית, ביותר מעשרים אחוזים למאה, ניתן להגדיל מכסים והיטלים קצובים המוטלים על ידי ארצות הברית של אמריקה והמובעים במטבע ארצות הברית של אמריקה בלא יותר מן הסכום הנדרש כדי לקיים את ערכו של המכס הקצוב בהתאם לנספח 1, כשהוא נמדד בזכויות משיכה מיוחדות. ההתאמה הראשונה כאמור תחושב מן ההתאמה האחרונה שלפני 1 בינואר, 1985. התאמות שלאחר מכן יחושבו מתאריך ההגדלה האחרונה ביותר במכסים הקצובים.
2. פתח ערך המטבע של ישראל, כשהוא נמדד לעומת המטבע של ארצות הברית של אמריקה , ביותר מעשרים אחוזים למאה, ניתן להגדיל מכסים ומסים קצובים המוטלים על ידי ישראל והמובעים במטבע ישראל בלא יותר מן הסכום הנדרש כדי לקיים את ערכו של המכס הקצוב בהתאם לנספח 2, כשהוא נמדד לעומת המטבע של ארצות הברית של אמריקה. ההתאמה הראשונה תחושב מן ההתאמה האחרונה שלפני 1 בינואר, 1985. התאמות שלאחר מכן יחושבו מתאריך ההגדלה האחרונה ביותר במכסים הקצובים.
סעיף 21
(שינויי מינוח)
שינה צד מן הצדדים את רשימות התעריפים אשר לו, עליו להודיע על כך לצד האחר.במקרה של שינוי שאינו חשוב, לא יפגע שינוי זה לרעה בתעריפים החלים על מוצר כלשהו כמפורט בנספחים 1 ו - 2 להסכם זה. במקרה של שינוי חשוב, מאזן ההנחות בתעריפים כמפורט בנספחים 1 ו - 2 יישמר, הוועדה המשותפת תתקן את מינוח התעריף של הנספחים השייכים לכך כדי להתאימם לאותו שינוי.
סעיף 22
(כניסה לתוקף)
1. כניסתו לתוקף של הסכם זה תהא כפופה להשלמתם של ההליכים החוקיים הפנימיים הנחוצים על -ידי כל צד.
2. הסכם זה ייכנס לתוקפו בתאריך שבו ימציאו שני הצדדים זה לזה הודעה בכתב כי ההליכים האמורים הושלמו.
סעיף 23
(סיום)
1. הסכם זה יישאר בתוקף, זולת אם הובא לידי סיום בהתאם לס"ק 2.
2. כל צד מן הצדדים רשאי להביא את ההסכם לידי סיום, בהודעה בכתב לצד האחר. ההסכם יפקע שנים עשר חודשים לאחר הודעה כאמור.
ולראיה לכך, נציגי כל צד, שהורשו כדין, חתמו על הסכם זה.
נעשה בעותק כפול, בשפות העברית והאנגלית, שנוסחיהן אמינים במידה שווה, בוורשינגטון, ד.ק. ביום זה האחד באייר התשמ"ה שהינו עשרים ושתיים באפריל 1985.
________________ _____________________________
בשם ממשלת ישראל בשם ממשלת ארצות הברית של אמריקה
נספח 1
ביצועו של דין הפטור ממכס לגבי יבואם לארה"ב של מוצרים ישראליים
הערות:
א. תיאורי המוצרים והמצרכים שנקבעו בכל אחד מפריטי התעריף הרשומים בנספח זה הינם תיאורי המוצרים והמצרכים שנקבעו באותו פריט ממוספר או באותן יחידת משנה או יחידות משנה סטטיסטיות של פריט כאמור בהוצאה משנת 1985 של רשימות התעריפים של ארצות הברית המוערות (TSUSA) , כפי שפורסמו ביום 16 בנובמבר, 1984 ושבתוקף מיום 1 בינואר, 1985.
ב. על אף הוראות סעיפים קטנים 2 ו - 3 להלן, כדי לפשט את חישוב סכומו של תשלום המכס המוטל, יעוגלו שיעורי תשלומי המכס שנקבעו בפסקאות 2 (ב) ו - 3 (א), (ב), (ג), (ד), (ה), (ו), ו (ז), ל - 0.1 אחוז לפי הערך, הקרוב ביותר או, מקום ששיעור תשלום המכס מובע ביחידות כספיות, ל - 0.1 סנט הקרוב ביותר בהתאם לכלל שלקמן:
שיעור תשלום המכס יעוגל כלפי מעלה ל - 0.1 אחוז או ל -0.1 סנט הקרובים ביותר, אם לשיעור תשלום המכס שנקבע בס"ק 2 ו - 3 מספר 5 או מספר גבוה מזה כספרה השניה מימין לנקודה העשרונית: שיעור תשלום המכס יעוגל כלפי מטה ל - 0.1 אחוז או 0.1 סנט הקרובים ביותר, אם לשיעור תשלום המכס שנקבע בס"ק 2 או 3 מספר 4 או מספר נמוך מזה כספרה השניה מימין לנקודה העשרונית.
1. מצרכים שאינם כלולים בהוראות סעיפים קטנים 2, 3 או 4 להלן, יהיו פטורים מתשלומי מכס בתוקף מיום 1 בספטמבר , 1985.
2. על מצרכים הקבועים בפריטים הכלולים ברשימה א' יחולו לענין דין התעריפים, השיעורים דלקמן:
א. בתוקף מ - 1 בספטמבר, 1985, שיעור תשלום המכס הרשום לצד הפריט.
ב. בתוקף מ - 1 בינואר, 1987, שיעור תשלום המכס שהינו 40 אחוזים למאה מן השיעור הרשום:
ג. בתוקף מ - 1 בינואר, 1989, פטור ממכס.
3. על מצרכים הקבועים בפריטים הכלולים ברשימה ב' יחולו, לענין דין התעריפים, השיעורים דלקמן:
א. בתוקף מ- 1 בספטמבר, 1985, שיעור תשלום מכס שהינו 80 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו תאריך.
ב. בתוקף מ - 1 בינואר, 1986, שיעור תשלום מכס שהינו 70 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו תאריך.
ג. בתוקף מ- 1 בינואר, 1987 , שיעור תשלום מכס שהינו 60 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו תאריך.
ד. בתוקף מ -1 בינואר, 1988, שיעור תשלום מכס שהינו 50 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו בתאריך.
ה. בתוקף מ - 1 בינואר, 1989, שיעור תשלום מכס שהינו 40 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו בתאריך.
ו. בתוקף מ - 1 בינואר, 1990, שיעור תשלום מכס שהינו 30 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו בתאריך.
ז. בתוקף מ - 1 בינואר, 1992, שיעור תשלום מכס שהינו 10 אחוזים למאה משיעור תשלום המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב שבאותו בתאריך.
ח. בתוקף מ- 1 בינואר, 1995, פטור ממכס.
4. על מצרכים הקבועים בפריטים הכלולים ברשימה ג' יחול שיעור תשלומי המכס שבטור 1 של רשימות התעריפים של ארה"ב לגבי הפריט המתאים עד 1 בינואר, 1990. שיעורי תשלומי המכס שיחולו ביום 1 בינואר, 1990, ולאחר מכן ייקבע לאחר התייעצויות בין ממשלות ישראל וארצות הברית. בתוקף מ - 1 בינואר, 1995, יהיו כל אותם מצרכים פטורים ממכס.
רשימה א' לנספח 1
רשימה ב' לנספח 1
רשימה ג' לנספח1
נספח 2
רשימה א' לנספח2
רשימה ב' לנספח2
רשימה ג' לנספח2
נספח 3
(כללי מקור)
1. ההסכם יחול לגבי כל מצרך, אם:
א. אותו מצרך הינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של צד, או שהינו מצרך סחיר חדש או שונה , שגודל, הופק או יוצר בצד.
ב. אותו מצרך מיובא במישרין מן הצד האחד לתוך הצד האחר: וכן
ג. סכום (1) עלותם או שוויים של החומרים שהופקו בארץ המייצאת, בצירוף (2) עלויותיהן הישירות של פעולות העיבוד שבוצעו בארץ המייצאת אינו פחות משלושים וחמישה אחוזים למאה מן השווי המוערך של המצרך בעת שהוכנס לתוך הצד האחר.
2. שום מצרך לא יראוהו כמצרך סחיר חדש או שונה לפי הסכם זה ושום חומר לא יהא כשיר להכללה כתחולה פנים - ארצית לפי הסכם זה מטעם זה בלבד שנעשו בהם (1) פעולות חיבור או אריזה גרידא או (2) מהילה בלבד עם מים או עם חומר אחר, שאינה משנה בעצם את תכונותיו של המצרך או החומר.
3. לעניני הסכם זה, הביטוי "בשלמותו גידול, הפקה או תוצרת של צד" מתייחס הן למצרך כלשהו שגודל, הופק או יוצר כליל בצד והן לכל החומרים שנכללו במצרך, שגודלו, הפוקו או יוצרו כליל בצד , בהבדל ממצרכים או חומרים שיובאו לצד מארץ שאינה משתתפת, בין אם מצרכים או חומרים כאמור שונו למצרכים סחירים חדשים או שונים לאחר ייבואם לצד ובין אם לאו.
4. לעניני הסכם זה, השימוש בביטוי "ארץ מקור" דורש כי מצרך או חומר שאינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של צד, ישונה באורח מהותי למצרך סחיר חדש ושונה, בעל שם, אופי או שימוש חדשים, הנבדל מן המצרך או החומר שממנו שונה כך.
5. לעניני קביעת הדרישה בדבר התכולה הפנים-ארצית של 35 אחוזים לפי הסכם זה, עלותם או שוויים של החומרים המשמשים ביצורו של מצרך בצד אחד, שהינם תוצרתו של הצד האחר, ניתן להביאם בחשבון בשיעור שעד ל- 15 אחוזים למאה משוויו המוערך של המצרך. חומרים אלה חייבים למעשה להיות תוצרתו של הצד המייבא לפי אמות המידה לעניין ארץ מקור שפורשו בהסכם זה.
6. (א) לעניני הסכם זה, עלותם או שוויים של החומרים שהופקו בצד, כוללים:
1. את עלותם הממשית של החומרים לגבי היצרן.
2. מקום שאין הם כלולים בעלותם הממשית של החומרים לגבי היצרן, דמי הובלה, ביטוח, אריזה, וכל הוצאות אחרות שחבים בהן בהובלת החומרים אל מפעלו של היצרן.
3. עלותם הממשית של השיירים או החומרים שנשחתו (רשימת חומרים), בניכוי שוויה של הפסולת הניתנת להפקה מחדש, וכן,
4. מסים ותשלומי מכס המוטלים על החומרים בידי צד, ובלבד שאין הם נפטרים עם הייצוא.
(ב) מקום שמספקים חומר ליצרן ללא תשלום, או בפחות משיווי שוק הוגן, ייקבעו עלותו או שוויו מתוך חישוב סכומם של:
1. כל ההוצאות שחבים בהן בגידולו, הפקתו או ייצורו של החומר, לרבות הוצאות כלליות.
2. סכום לרווחים, וכן
3. דמי הובלה, ביטוח, אריזה, וכל הוצאות אחרות שחבים בהן בהובלת החומר למפעלו של היצרן.
אם אין המידע המתאים הדרוש לחישוב עלותו או שוויו של החומר מצוי, רשאי הפקיד המעריך לוודא או לאמוד את שוויו מתוך שישתמש בכל הדרכים והאמצעים הסבירים העומדים לרשותו.
7. לענייני הסכם זה, עלויות ישירות של פעולות עיבוד שבוצעו בתוך צד, משמעותן אותן עלויות שחבים בהן במישרין או שניתן לייחסן באורח סביר לגידולו, הפקתו, ייצורו או הרכבתו של המצרך המסוים הנדון. עלויות כאמור יכללו, אך לא יוגבלו בכך, את האמור לקמן, בשיעור שהן עשויות להיכלל בשוויים המוערך של מצרכים המיובאים לתוך צד:
א. כל עלויות העבודה הממשיות שבהן כרוכים גידולו, הפקתו, ייצורו או הרכבתו של המצרך המסוים, לרבות הטבות שוליות, הכשרה תוך כדי עבודה, ועלויות של עובדי הנדסה, השגחה, פיקוח טיב, וחבר עובדים דומה.
ב. מבלטים, תוכניות, מיכשור ופחת במכוניות ובציוד, שניתן לייחסם למצרך המסויים.
ג. עלויות מחקר, פיתוח, תכנון, הנדסה והכנת תוכנית, ככל שניתן ליחסן למצרך המסוים.
ד. הוצאות פיקוח וניסוי של המצרך המסוים.
אותם פריטים שאינם כלולים בעלויות ישירות של פעולות עיבוד הם אלה שאינם בני ייחוס במישרין למצרכים הנידונים או שאינם עלויות ייצורו של המוצר. הללו כוללים, אך שלא להגביל בכך:
1. רווח,וכן
2. הוצאות כלליות שבעשיית עסקים שאין לייחסן למצרך המסוים או שאינן קשורות לגידולו, הפקתו, ייצורו או הרכבתו של המצרך, כגון משכורות מינהל, ביטוח תאונות ואחריות, פרסומת, ומשכורות, עמלות או הוצאות למוכרים.
8. לעניני הסכם זה, "מיובא במישרין" משמעו:
א. משלוח ישיר מן הצד האחד לתוך הצד האחר, ללא מעבר דרך שטחה של ארץ ביניים; או
ב. אם המשלוח הוא דרד שטחה של ארץ ביניים, אין המצרכים שבמשלוח נכנסים לסחרה של ארץ ביניים כלשהי, והחשבוניות, שטרי המטען ומסמכי המשלוח האחרים מראים על הצד האחד כיעד סופי: או
ג. אם המשלוח הוא דרך ארץ ביניים, והחשבוניות והמסמכים האחרים אינם מראם על הצד האחר כיעד סופי, אזי המצרכים במשלוח, עם הגיעם לאותו צד. מיובאים במישרין רק אם הם:
(1) נשארים בפיקוח רשות המכס בארץ ביניים.
(2) אינם נכנסים לסחרה של ארץ ביניים, זולת לשם מכירה שאינה קמעונאית, ובלבד שהמצרכים מיובאים כתוצאה מעסקה מסחרית מקורית בין היבואן ובין ההיצרן או סוכן המכירות של האחרון.
3. לא נעשו בהם פעולות שאינן טעינה ופריקה ופעילויות אחרות הנדרשות לשם שימורו של המצרך במצב טוב : וכן
4. ממלאים אחר הדרישות לעניין מקור לגבי מצרכים המיובאים לצד האחד מן הצד האחר לפי הסכם זה, כפי שנקבע במסמכים הנדרשים לפי הנוהל למתן אישורים.
9. כל המצרכים שיוכנסו לפי הסכם זה יתועדו בתעודה, שדוגמא הימנה נתונה במוסף לנספח זה, חתומה בידי היצואן, אשר תושלם בהתאם לכללים המפורשים בתעודה. התעודה תכלול מידע מספיק כדי לזהות את המצרכים המתוארים בתעודה כמצרכים שייוצאו והצהרה באשר להאחוז הערך שהוסף בתוך צד, וכי המצרכים ממלאים אחר הדרישות לעניין ארץ המקור המפורטות בהסכם זה. התעודה תוגש לרשויות המכס של הצד המייבא בהתאם לתקנותיו הפנימיות.
על אף האמור לעיל, רשאי כל צד מך הצדדים לוותר על הגשת התעודה על בסיס של כל מקרה לגופו, בזיקה למצרכים שיובאו לאותו צד, ושלגביהם תובעים את הטבותיו של הסכם זה, אם הונחה דעתו של הצד באופן אחר כי המצרכים המיובאים ממלאים אחר הדרישות לעניו ארץ המקור שפורטו בהסכם זה.
על היצואן או האדם החותם על תעודת המקור להיות נכון להגיש הצהרה המפרטת את כל הפריטים השייכים לענין, בנוגע להפקתם אך לייצורם של המצרכים, אשך שימשו להכנת תעודת המקור. המידע בדבר ההצהרה יכלול לפחות את הפרטים השייכים לעניין כדקלמן:
א. תיאור המצרך, כמותו, מספר האריזות וסימוניהן, מספרי החשבוניות ושטרי המטען
ב. תיאור הפעולות שבוצעו בהפקת המצרך בתוך צד, וציון העלויות הישירות של פעולות העיבוד.
ג. תיאור חומרים כלשהם ששימשו בהפקתו של המצרך, שהינם, בשלמותם, גידול, הפקה או תוצרת של צד מן הצדדים, והצהרה באשר לעלותם או לשוויים של חומרים כאמור:
ד. תאור הפעולות שבוצעו בכל חומרי חוץ ששימשו במצרך, אשר נטען כי עובדו דיים בתוך צד להיותם כחומרים שהופקו באותו צד, והצהרה באשר למקורם ולעלותם או שווים של חומרים אלה וכן,
ה. תיאור מקורם ועלותם או שווים של כל חומרי חוץ ששימשו במצרך, שלא עוברו באופן ממשי בתוך צד.
הצהרה זו תוכן ותוגש לפי בקשה מאת צד. ידרשו הצהרה רק אם יש לצד סיבה להטיל ספק בדיוקן של ההצהרות שבתעודת המקור, או כאשר צד בודק דרך אקראי תעודות מקור.
10. כדי לקדם את ביצועו של ההסכם מסכימים הצדדים לסייע זה לזה בהשגת מידע לשם בחינת עסקאות שנעשו לפי הסכם זה, במטרה לבדוק את מילוי התנאים המפורטים בהסכם זה.
11. הצדדים יוועצו ביניהם מזמן לזמן בדבר פירושן של הוראות אלו ועל בעיות מעשיות העלולות להתעורר, כדי למנוע מחסומים בלתי נחוצים לסחר שאינם מתיישבים עם מטרותיו של הסכם זה. בקשר לכך ניתן להציע תיקונים לכללים אלה.
Attachment I
הערות
- תנאים. התנאים העיקריים לשם קבלה לפי ההסכם בדבר אזור סחר חופשי (אס"ח) בין ארצות הברית של אמריקה לישראל (ההסכם) הם:
א. הטויבין חייבים להישגר במישרין מארצות הברית של אמריקה לישראל, אך ברוב המקרים ניתן להסכים למשלוח דרך ארץ ביניים אחת, או יותר מאחת, ובלבד שהטובין לא נכנסו לסחרה של אותה ארץ ושמבחינות אחרות הם ממלאים אחר הדרישות לעניין משלוח ישיר שבהסכם.
ב. הטובין ממלאים אחר אמות המידה לעניין מקור המפורשות בהסכם. ציון הדרישות לעניין מקור ניתן בפסקה 2 .
ג. כל מצרך במשגור חייב להיות כשיר בנפרד, בזכותו הוא, בכל הנוגע לכללי המקור והמשלוח הישיר.
- דרישות לענין מקור לגבי טובין שמקורם בארצות הברית של אמריקה.
הסכם זה יחול על כל מצרך אם:
א. אותו מצרך הינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של ארצות הברית של אמריקה או שהינו מצרך סחיר חדש או שונה, שגודל, הופק או יוצר בארצות הברית של אמריקה.
ב. סכום (א) עלותם או שוויים של החומרים שהופקו בארצות הברית של אמריקה בצירוף (ב) עלותן הישירה של פעולות העיבוד שבוצעו בארצות הברית של אמריקה אינו פחות מ- 35 אחוזים למאה מן השיווי המוערך של המצרך בעת שהוכנס לישראל.
שום מצרך לא יראוהו כמצרך סחיר חדש או שונה לפי ההסכם ושום חומר לא יהא כשיר להכללה כתחולה פנים ארצית לפי ההסכם מטעם זה בלבד שנעשו בהם (א) פעולות חיבור או אריזה גרידא או (ב) מהילה בלבד עם מים או עם חומר אחר שאינה משנה בעצם את תכונותיו של המצרך או החומר.
הביטוי "בשלמותו גידול, הפקה או תוצרת של ארצות הברית של אמריקה" מתייחס הן למצרך כלשהו שגודל, הופק או יוצר כליל בארצות הברית של אמריקה והן לחומרים שנכללו במצרך, שגודלו, הופקו או יוצרו כליל בארצות הברית של אמריקה, בהבדל ממצרכים או חומרים שיובאו לארצות הברית של אמריקה מארץ שלישית, בין אם מצרכים או חומרים אלה שונו באופן ממשי למצרכים סחירים חדשים או שונים לאחר ייבואם לארצות הברית של אמריקה ובין אם לאו.
הביטוי "ארץ מקור" דורש כי מצרך או חומר, שאינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של ארצות הברית של אמריקה, ישונו באורח ממשי למצרך סחיר חדש ושונה, בעל שם, אופי או שימוש חדשים, הנבדל מן המצרך או החומר שממנו שונה כך.
לעניין קביעת הדרישה בדבר תכולת ארה"ב של 35 אחוזים למאה, עלותם או שוויים של החומרים המשמשים בייצורו של מצרך בארצות הברית של אמריקה, ושהינם תוצרתה של ישראל, ניתן להביאם בחשבון בשיעור שעד ל- 15 אחוזים למאה משוויו המוערך של המצרך. חומרים אלה חייבים למעשה להיות תוצרתה של ישראל לפי אמות המידה לעניין ארץ מקור שפורשו בהסכם.
- רישומים שיש לעשותם במשבצת 8 .
המוצרים חייבים להיות מופקים בשלמות בהתאם לכללי ההסכם בדבר אזור סחר חופשי או מעובדים או מתוהלכים דיים כדי למלא אחר דרישותיו של ההסכם בדבר אזור סחר חופשי.
(1) מוצרים שגודלו, הופקו או יוצרו בשלמותו בארצות הברית של אמריקה: רשום את האות P במשבצת 8.
(2) מוצרים שעובדו או תוהלכו דיים בארצות הברית של אמריקה: רשום במשבצת 8 ערך Y לגבי סכום עלותם או שוויים של החומרים הפנים - ארציים ועלותו הישירה של העיבוד, כשהדבר מובע כהאחוז של המחיר מבית החרושת של המוצרים המיוצאים. (לדוגמא 35% = Y).
- הצהרת היצואן או סוכן המשלוח על גבי התעודה תישא אישור נוטריוני בידי נוטריון ציבורי, ותאושר בידי ארגון עסקי מקומי שהוקם כיאות, כגון לשכת מסחר או מועצת סחר.
___________________________________________
* התנאים המפורטים על טופס זה הינם למטרות איזכור בלבד, ואין הם משנים בשום פנים ואופן את כללי המקור המחייבים כפי שהם מפורטים בנספח III להסכם בדבר אזור סחר חופשי בין ארצות הברית של אמריקה ובין ישראל.
Attachment II
הערות
אזור סחר חופשי ארה"ב - ישראל
- תנאים. התנאים העיקריים* לשם קבלה לפי ההסכם בדבר אזור סחר חופשי (אס"ח) בין ארצות הברית של אמריקה לישראל (ההסכם ) הם:
(א) הטובין חייבים להישגר במישרין מישראל לארצות הברית של אמריקה, אך ברוב המקרים ניתן להסכים למשלוח דרך ארץ ביניים אחת, או יותר מאחת, ובלבד שהטובין לא נכנסו לסחרה של אותה ארץ ושמבחינות אחרות הם ממלאים אחר הדרישות לעניין משלוח ישיר שבהסכם.
(ב) הטובין ממלאים אחר אמות המידה לעניין מקור המפורשות בהסכם. ציון הדרישות לעניין מקור ניתן בפסקה 2.
(ג) כל מצרך במשגור חייב להיות כשיר בנפרד, בזכותו הוא, בכל הנוגע לכללי המקור והמשלוח הישיר.
- דרישות לענין מקור לגבי טובין שמקורם בישראל.
הסכם זה יחול על כל מצרך אם:
(א) אותו מצרך הינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של ישראל או שהינו מצרך סחיר חדש או שונה, שגודל, הופק או יוצר בישראל.
(ב) סכום (א) עלותם או שוויים של החומרים שהופקו בישראל בצירוף (ב) עלותן הישירה של פעולות העיבוד שבוצעו בישראל אינו פחות מ - 35 אחוזים למאה מן השיווי המוערך של המצרך בעת שהוכנס לארצות הברית של אמריקה.
שום מצרך לא יראוהו כמצרך סחיר חדש או שונה לפי ההסכם ושום חומר לא יהא כשיר להכללה כתחולה פנים - ארצית לפי ההסכם מטעם זה בלבד שנעשו בהם (א) פעולות חיבור או אריזה גרידא או (ב) מהילה בלבד עם מים או עם חומר אחר שאינה משנה בעצם את תכונותיו של המצרך או החומר.
הביטוי "בשלמותו גידול", הפקה או "תוצרת של ישראל" מתייחס הן למצרך כלשהו שגודל, הופק או יוצר כליל בישראל והן לחומרים שנכללו במצרך, שגודלו, הופקו או יוצרו כליל בישראל, בהבדל ממצרכים או חומרים שיובאו לישראל מארץ שלישית, בין אם מצרכים או חומרים אלה שונו באופן ממשי למצרכים סחירים חדשים או שונים לאחר ייבואם לישראל ובין אם לאו.
הביטוי "ארץ מקור" דורש כי מצרך או חומר, שאינו, בשלמותו, גידול, הפקה או תוצרת של ישראל, ישונו באורח ממשי למצרך סחיר חדש ושונה, בעל שם, אופי או שימוש חדשים, הנבדל מן המצרך או החומר שממנו שונה כך.
לעניין קביעת הדרישה דבר התכולה הישראלית של 35 אחוזים למאה, עלותם או שוויים של החומרים המשמשים בייצורו של מצרך בישראל ושהינם תוצרתה של ארצות הברית של אמריקה, ניתן להביאם בחשבון בשיעור שעד ל - 15 אחוזים למאה משוויו המוערך של המצרך. חומרים אלה חייבים למעשה להיות תוצרתה של ארצות הברית של אמריקה לפי אמות המידה לעניין ארץ מקור שפורשו בהסכם.
- רישומים שיש לעשותם במשבצת 8.
המוצרים חייבים להיות מופקים בשלמות בהתאם לכללי ההסכם בדבר אזור סחר חופשי או מעובדים או מתוהלכים דיים כדי למלא אחר דרישותיו של ההסכם בדבר אזור סחר חופשי.
(1) מוצרים שגודלו, הופקו או יוצרו בשלמותם בישראל: רשום את האות P במשבצת 8.
(2) מוצרים שעובדו או תוהלכו דיים בישראל: רשום במשבצת 8 ערך Y לגבי סכום עלותם או שוויים של החומרים הפנים-ארציים ועלותו הישירה של העיבוד, כשהדבר מובע כהאחוז של המחיר מבית החרושת של המוצרים המיוצאים (לדוגמא 35% = Y).
- הצהרת היצואן על גבי התעודה תידרש.
המערכת הכוללת של העדפות
לשימוש בטופס זה זה למטרות המערכת הכוללת של העדפות יחולו ההערות הכלולות בטופס התקני א'.
_______________________________________________
* התנאים המפורטים על טופס זה הינם למטרות איזכור בלבד, ואין הם משנים בשום פנים ואופן את כללי המקור המחייבים כפי שהם מפורטים בנספח III להסכם בדבר אזור סחר חופשי בין ארצות הברית של אמריקה ובין ישראל.
נספח 4
שגריר ברוק הנכבד:
שתי ממשלותינו כרתו זה עתה הסכם היסטורי המכונן אזור סחר חופשי בין ישראל ובין ארצות הברית של אמריקה.
אחת מן המטרות היסודיות של ההסכם היא להסיר מחסומים לסחר ועיוותי סחר אחרים, שאינם קשורים לתעריפי מכס, לרבות ביטולן של תמיכות ביצוא.
בקידומן של מטרות אלו הנני מתכבד להציע את ההסכם דלקמן על ידי ממשלת ישראל, לגבי תוכניות עיקריות הכוללות מרכיבי ביצוא או שכללו מרכיבים אלה.
נעים לי להודיע לך כי ממשלת ישראל תצטרף להסכם בדבר פירושם והחלתם של סעיפים 6, 16 ו 23 להסכם הכללי על תעריפים וסחר, לא יאוחר מן התאריך האפקטיבי של הסכם זה.
בפגישה ביום 11 ביולי, 1984, בין השר פה ובינך, הוסכם כי מרכיבי תמיכות ביצוא נמצאים בתוכניות העיקריות דלקמן לעידוד היצוא, המקוימות בידי ישראל:
תכניות למימון יצוא או עיבוד ליצוא:
(א) קרן משלוחי יצוא
(ב) קרן ייצור ליצוא
(ג) קרן ליבוא לשם יצוא
(ד) אשראי לטווח בינוני ליצוא טובי הון
הנני מתכבד להודיעך כי ממשלת ישראל מקבלת על עצמה בהתאם לסעיף 14 של ההסכם בדבר פירושם והחלתם של סעיפים 6, 16 ו - 23 להסכם הכללי על תעריפים וסחר (קוד התמיכות), ובקשר ליצואם של מוצרים שאינם מוצרים ראשוניים מסוימים 1) שלא ליסד כל תוכניות חדשות לתמיכה ביצוא ולא להגדיל את רמת מענקי התמיכה 2) שבתוכניות אלו מעל לרמתם כפי שזו קיימת ביום 11 ביולי, 1984, ולבטל את מרכיבי התמיכה בתוכניות אלו כדלקמן:
לגבי קרן משלוח היצוא וחלקה במטבע זר של קרן הייצור לייצוא, תמשיך ממשלת ישראל בנוהגה הקיים של אי מתן מרכיבי תמיכה ביצוא.
לגבי מימון במטבע מקומי על ידי קרן הייצור ליצוא, ישראל תקפיא את מרכיב התמיכה ביצוא למשך ארבע שנים מתאריך ההצטרפות לקוד התמיכות, ותבטל את מרכיב התמיכה ביצור עד לשש שנים מתאריך ההצטרפות לקוד התמיכות.
לגבי הקרן ליבוא לשם יצוא, ישראל תקפיא את מרכיב התמיכה ביצוא למשך שנה אחת מתאריך ההצטרפות לקוד התמיכות, ותבטל את מרכיב התמיכה ביצוא עד לשנתיים ימים מתאריך ההצטרפות לקוד התמיכות
_______________________________________________
1) "מוצרים ראשוניים מסוימים" יוגדרו בהתאם להערת השולים 29 לסעיף 9 של קוד התמיכות.
2) "רמת מתן מענקי התמיכה" תוגדר, לעניני מכתב זה, כמרווח נקודות התאחוז בין שיעורי ההלוואה לגבי כל תוכנית ובין השיעורים שעל ממשל ישראל (או מוסדות מיוחדים שבשליטת ממשלת ישראל ו/או הפועלים בהרשאתה) לשלם בפועל בעד כספים המשמשים כך (או, מקום שמתאים, שהיה עליה לשלם אילו לרווחה בשוקי ההון הבין לאומיים, כדי להשיג כספים באותם מועדי פרעון ונקובים באותו מטבע ככספי התוכנית).
לגבי האשראי לטווח בינוני ליצוא טובי הון, או לכל מימון יצוא אחר מורשה באורח רשמי, שמועד פרעונו שנתיים ימים או למעלה מכך, תחיל ישראל את ההוראות לעניין שיעורי הריבית שבהסכם בדבר הנחיות לאשראי ליצוא הנתמך באורח רשמי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים, לגבי הלוואות כלשהן שיוענקו בתאריך הכניסה לתוקף של הסכם זה או לאחר מכן.
ביום 1 באפריל, 1985, ולאחר מכן, שום צד לא יטיל דרישות לגבי יצוא כתנאי לקבלת סוג כלשהו של תמריץ השקעה.
מובן כי הצדדים יוועצו ביניהם, על פי בקשה מאת צד מן הצדדים, או כל אימת שהנסיבות ידרשו זאת, לרבות נסיבות שבמאזן התשלומים, בנוגע לתיפקודו של הסכם זה.
בכנות
א.שרין
הצהרה בדבר סחר בשירותים
מבוא
ממשלות ארצות הברית של אמריקה וישראל,
|