בהמלצות: פעילות ליצירת יתרון לגודל; המלצות בתחומי התרבות וההכשרה; המלצות בתחום שיתוף פעולה טכנולוגי; המלצות בתחום יצוא שרותים; קביעת יעדים וכלי עידוד נוספים; המלצות לפי מדינות; פריסת נספחים מסחריים
עידוד יצירת חברות רב לאומיות ישראליות בעלות יתרון לגודל ויכולת תחרותיות גלובלית; יצירת כלי עידוד יעודי לנושא השתתפות חברות ישראליות בפרויקטים בינלאומיים; קידום של סקטורים נבחרים; תמיכה בגיוס ושיווק של מארג טכנולוגי (מארג של חברות המשלימות זו את זו בנישה מסוימת ומייצרות יחד שרשרת טכנולוגית שלמה הקלה יותר לשיווק ולמשיכת מקבלי החלטות בכירים), הן חלק מהמלצות של מסמך שהוכן ע"י קבוצת עבודה במינהל סחר חוץ בתמ"ת בנושא אסיה 2010 אשר מטרתה לבחון את הסיכוניים והסיכויים לערך המוסף הישראלי בפעילות מסחרית וכלכלית מול מדינות אסיה. קבוצת העבודה בחנה את הנושא המסחרי במובנו הרחב ובכלל זה גם את תחומי הבנקאות, הלוגיסטיקה, מכס, תעסוקה וכו'. קבוצת העבודה הורכבה ברובה מנספחים מסחריים שחזרו משירות באחת ממדינות אסיה. קבוצת העבודה נפגשה עם חברות, ארגונים, כלכליים.
יצויין כי המלצות קבוצת העבודה מקיפות כלי סיוע ועידוד שמפעיל משרד התמ"ת כמו גם המלצות רוחביות.
יצויין כי בשנת 1997 התרחש משבר פיננסי חמור באסיה, המשבר שהחל מפיחות חד בערך הבאט, המטבע התאילנדי, התפשט במהרה לכל המדינות השכנות שסבלו ממשבר פיננסי כתוצאה ממיתון כלכלי שהשפיע על כלל הכלכלה העולמית. כל הפרמטרים הכלכליים באסיה צנחו בשנת 1997.
ההיחלצות מהמשבר הייתה מהירה יחסית כיוון שקרן המטבע הבינלאומית הזרימה כספים רבים והנושים (בעיקר מדינות המערב ויפן) יצאו בתוכניות שמיטת חובות. חלק מהמדינות עלו על פסי התאוששות תוך שנה שנתיים (מלזיה, קוריאה, סינגפור ועוד), ובאחרות, היה התהליך ארוך יותר. המדינה שנפגעה בטווח הארוך ביותר מהמשבר הפיננסי של שנת 1997 הינה ללא ספק אינדונזיה; במדינה זו הצטרף המשבר הפיננסי לתסיסה החברתית שכבר הייתה קיימת במדינה, צעדים של קיצוץ סובסידיות לדלק היו "הקש ששבר את גב הגמל" ובמהומות שפרצו בשנת 1998 הפסיד למעשה השליט, סוהרטו, את השלטון ומאז נמצאת אינדונזיה בתהליך ארוך ומורכב של דמוקרטיזציה המלווה בליברליזציה ודה-צנטרליזציה.
בשל הסיבות הללו קבוצת העבודה ניתחה נתונים סטטיסטיים משנת 1998 ואילך.
במסמך שהוכן חולקה אסיה לשש קבוצות של מדינות:
א. קבוצה א': קבוצה הכוללת מדינה אחת בלבד – יפן וזאת לאור גודלה וחשיבותה הכלכלית מצד אחד והייחודיות של מדינה זו המתבטאת בתרבות עסקית (וכללית) נוקשה לצד משק מתקדם ומודרני.
ב. קבוצה ב': כוללת את שתי הענקיות המתעוררות סין והודו. לשתי מדינות אלו קווים מאפיינים דומים (גודל, מורכבות אתנית תרבותית וכלכלית, נקודת התחלה נמוכה), אך גם יתרונות יחסיים שונים ושוני במבנה המשק ובמערכת הפוליטית הפנימית.
ג. קבוצה ג': קבוצה הכוללת מדינה אחת בלבד – קוריאה. לאור מורכבות התעשיות שבה והימצאותה דרגה אחת מעל "שאר הנמרים" (תאילנד טייוואן וכו').
ד. קבוצה ד': קבוצת שאר המדינות המשמעותיות באסיה מבחינת גודל המשק והפוטנציאל (כלכלית ופוליטית) להרחבת היחסים הכלכליים והסחר עם ישראל.
* הונג קונג נכללת ברשימה זו עקב היותה מערכת כלכלית נפרדת מסין.
ה. קבוצה ה: קבוצת המדינות בעלות רוב של אוכלוסייה מוסלמית שאינה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל. עם זאת ישנו סחר לא מבוטל בין ישראל ומדינות אלו.
ו. קבוצה ו: שאר מדינות אסיה שנראה כי גודל המשק שלהן, המבנה פוליטי והסחר הנוכחי עם ישראל אינו מראה על פוטנציאל סחר והשקעות משמעותיים מול ישראל.
** יוצאת דופן בקבוצה זו הינה סרי-לנקה הנמצאת לדעת קבוצת העבודה במעמד גבולי בין קבוצה ו' לקבוצה ד'.
פעילות ליצירת יתרון לגודל
החברות הישראליות מתאפיינות בהיותן קטנות ובינוניות בסדרי גודל עולמיים, כמו כן מספר החברות הרב לאומיות שמקורן בישראל קטן (טבע, קומברס, צ'קפוינט). על מנת להגיע לחברות היעד המרכזיות ברמת מקבלי ההחלטות, יש ליצור ערך מוסף הן בתחום מתן יתרון לגודל (חברות רב לאומיות שמקורן בישראל) והן במגוון טכנולוגיות רלוונטיות וקשורות (מארגי טכנולוגיה, מאגדים, אשכולות).
להלן ההמלצות העוסקות בתמיכה ממשלתית ליצירת יתרון לגודל:
- עידוד יצירת חברות רב לאומיות ישראליות (MNC's) בעלות יתרון לגודל ויכולת תחרותיות גלובלית: על מנת לעודד יצירת MNCs ישראליות מצד אחד והבנה של המגבלות הפוליטיות הכרוכות בהוצאה של פעילות מחוץ לישראל מצד שני, אנו מציעים לבחון ולקבוע קריטריונים ברורים ונוקשים לפיה תוכרז חברה ישראלית כחברה רב לאומית, (בעבר הנושא נבחן במסגרת "חוק איזנברג"). זה המקום לציין כי מדינות כמו צרפת וסינגפור מפעילות תוכניות דומות. חברה שתזכה בסטאטוס זה תהנה מתוכנית מיסוי ייעודית.
במקביל, ברמה הלאומית, יש צורך ביצירת סביבה חוקית ישראלית ברת תחרות ברמה הבינלאומית (מיסוי, הטבות) עבור חברות ישראליות שיעמדו בקריטריונים, (פעילות בתחום זו קיימת במסגרת חוק אינטל).
אנחנו מבקשים לציין בהקשר זה את הצהרתו של דב לאוטמן (דלתה גליל) כי על כל 1,000 איש המועסקים בחו"ל בתפקידי ייצור (תחום הטקסטיל הינו עתיר עבודה), מועסקים 100 איש בארץ בתפקידי מטה, עיצוב ולוגיסטיקה. הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות של קבוצת העבודה בנוגע לסקטור השירותים (ראה להלן).
- יצירת כלי עידוד יעודי לנושא השתתפות חברות ישראליות בפרויקטים בינלאומיים: הקבוצה ממליצה על בניית כלי לתמיכה בחברת עוגן ישראלית בפרויקט (ולא בקונצורסיום) וזאת בשני שלבים:
א. שלב ההכנות להגשת המכרז – סקר היתכנות המבוסס על תשומות ישראליות.
ב. שלב ביצוע המכרז וזאת באופן יחסי לערך המוסף הישראלי, שיתוף חברות ישראליות אחרות וכן רמת הסיכון כפי שמתבטאת בשלב הכניסה לפרויקט על ציר הזמן.
- קרן מאגדים: על מנת ליצור אפשרות ליתרון לגודל - הגמשת והתאמת קרן המאגדים וזאת כדי שתוכל לתמוך בקונצורסיומים אנכיים של חברות ישראליות בהשתתפות בפרויקט אד-הוק. מתן עדיפות מבחינת טיפול הנספחות המסחרית במתן תשומת לב למאגדים.
- קידום של סקטורים נבחרים: לדעתנו יש מקום באופן בולט להגדיר סקטורים עיקריים לקידום ותמיכה ממוקדים במדינות נבחרות. קבוצת העבודה ממליצה על עבודת מטה במסגרת הדסקים הגיאוגרפיים בהם תיקבע מטריצה של סקטורים נבחרים ומדינות נבחרות לקידום מיוחד.
בבחירת הסקטורים קבוצת העבודה ממליצה לבחון גם תחומים חדשים בעיקר בסקטור השירותים.
- תמיכה בגיוס ושיווק של מארג טכנולוגי: תמיכה שיווקית בגיוס, הפקת חומר פרסומי ושיווק על-ידי הנספח של "מארג טכנולוגי" בתחומי נישה.
מארג טכנולוגי הינו מארג של חברות המשלימות זו את זו בנישה מסוימת ומייצרות יחד שרשרת טכנולוגית שלמה הקלה יותר לשיווק ולמשיכת מקבלי החלטות בכירים, (לדוגמה בתחום הטלוויזיה הדיגיטאלית הכולל שמונה חברות, מארג אותו יצר הנספח עודד ארבל בבייג'ינג).
לאור הבדלי התרבות הגדולים ובשל היותה של התרבות העסקית מכשול אמיתי בקידום היחסים הכלכליים, ממליצה קבוצת העבודה על שורה של המלצות ופעולות בתחומים אלו. חלק מהנושאים אינם נמצאים בתוך פעילות הליבה של משרד התמ"ת וניתן להיעזר בגופים ומשרדי ממשלה נוספים לצורך ביצועם.
- חשיבות תפקיד הממשלה, היררכיה ניהולית וסמלים ממלכתיים: יש חשיבות רבה בכל מדינות אסיה לתפקיד ומעמד הממשלה ולהיררכיה הממלכתית; חשוב לזכור נושא זה בכל אינטראקציה מול מדינות אלו. מתוך פרמטר זה נגזרות מספר מסקנות בתחומי הסכמים בין ממשלות, תארים ותקנים של הנספחים המסחריים ושיטת מו"מ. מסקנות אלו יפורטו בהקשרים המתאימים בתוך פרקי ההמלצות.
- לימוד שפה ותרבות אסיאתית בבתי ספר תיכוניים: לאור הבדלי התרבות ונדירות ידיעת השפות האסיאתיות בקרב הציבור הישראלי, מומלץ על עריכת פיילוט במספר מצומצם של בתי ספר תיכון בארץ של לימוד השפה הסינית כשפת בחירה שנייה ולימודי היסטוריה ותרבות אסיאתית במסגרת שיעורי ההיסטוריה או מסגרת מתאימה אחרת.
יש בכך גם איתות לסקטור הפרטי לעניין חשיבות הנושא התרבותי ויש לצפות כי הכיוון שהחל מתפתח בישראל של מגמות מתמחות במנהל עסקים סקטוריאלי או גיאוגרפי יתרחב גם לכיוון האסיאתי. כמו כן לימודי שפות אסיאתיות באקדמיה ילך ויגבר. מומלץ לפנות לשלושה עד שישה בתי ספר נבחרים להצגת נושא זה (נושא זה נמצא בתוך מסגרת ההחלטות שיכול לקבל מנהל בית הספר ללא צורך באישור משרד החינוך).
- יצירת רשת של אנשי קשר ישראלים ואסיאתיים במסגרת חילופי סטודנטים: בהסתמך על הניסיון הקנדי, בניית מערך חילופי סטודנטים, תחזוק הקשר עם אותם סטודנטים לאורך שנים ושימוש בקשרים ההדדיים שנוצרו למינוף יחסים כלכליים.
- הדרכה לקראת יציאה לתפקיד נספח מסחרי באסיה: לאור הבדלי התרבות, מומלץ כי מינוי נספחים מסחריים לאסיה ייעשה כשנה לפני יציאתם לתפקיד בפועל. בשנה זו הם יחויבו ללמוד את השפה המקומית.
- יצירת מסגרות הסכמיות ברמה ממשלתית ליצירת הזדמנויות לאינטראקציה ישירה: יצירת מסגרת הסכמית בין הממשלות (ממשלת ישראל מצד אחד וממשלה זרה מהצד השני) שתאפשר מפגשים ואינטראקציה בין תרבותית (בין חברות ואף ברמת החוויה הפרטית של איש העסקים הזר). מסגרות אלו יכולות להיות:
- סמינרים שנתיים הדדיים
- משלחות לימוד והשתלמות הדדיות
- עריכת ימים לאומיים הדדים
התקשרות הסכמית ברמת המדינה תבטיח כי האירוע יקבל את החשיבות והחשיפה הראויים במדינת היעד וימנע ממכשלות פוליטיות. עריכת אירועים הדדים מכפילה את כמות הפגישות לאותה עלות.
- "ממשק" אסיאתי לפרויקט החממות בלשכת המדע"ר בתמ"ת: על מנת לסייע לחברות צעירות לבנות את עצמן בצורה מתאימה לשוקי היעד האסיאתיים, מומלץ לפתח בשיתוף עם מנהלת החממות גוף שיאתר את הפרויקטים המתאימים לאסיה ויסייע בשיווקם.
גוף כזה יכול להיות מקושר ברשת של פארקים תעשייתיים או חממות מקבילות בסין ובהודו, (הסינים כבר פנו אלינו בנושא זה), או במודל הדומה למודל פרויקט הסוכנים הלאומיים המתנהל בסין (חברה סינית שתאתר טכנולוגיות מתאימות ותשווק אותן).
- תוכניות מו"פ בינלאומיות למינוף קשרי אקדמיה לתחום התעשייתי: תוכניות המו"פ הבינלאומיות הנוכחיות של לשכת המדע"ר בתמ"ת עוסקות בשיתוף פעולה בין חברות מסחריות בלבד. הסכמי שיתוף פעולה של משרד המדע הישראלי עוסקים מנגד בשיתוף פעולה אקדמי בלבד.
אנו מציעים לבחון אפשרות להרחבת שיתוף פעולה דו-לאומי בין הצד מסחרי לצד האקדמי לפרויקט מסחור הידע האקדמי ברמה הבינלאומית. למעשה מדובר במינוף קשרים אקדמיים קיימים (אם באמצעות הסכמים של משרד המדע ואם בקשרים שנוצרו בדרכים אחרות). המינוף יכול להיות על-ידי הוספת נדבך של שיתוף פעולה אקדמי- תעשייה (במודל של "תוכנית נופר" הנוכחית של לשכת המדע"ר) להסכמי מו"פ תעשייתי קיימים של לשכת המדע"ר (בעיקר קרנות דו-לאומיות), או בכל דרך אחרת עליו תמליץ לשכת המדע"ר.
- מדינות יעד טכנולוגיות: הגדרת קוריאה, יפן, סין והודו כמדינות יעד טכנולוגיות ועריכת פרויקט מיפוי טכנולוגי במדינות אלו, (פעילות בתחום זה כבר החלה). מיפוי דרכים טכנולוגי הוא תהליך תכנון המונחה על-ידי הצרכים הצפויים של השווקים העתידיים.
המיפוי Road Mapping) ) מסייע לשחקנים בשוק לזהות, לבחור ולפתח את האסטרטגיות הטכנולוגיות הנכונות על מנת לספק את הצרכים של השירותים והמוצרים שיידרשו בעתיד.
מיפוי הדרכים הטכנולוגי שונה באופן מהותי מכלי תכנון וניתוח אחרים. ראשית, מיפוי דרכים טכנולוגי מבסס את החידושים הטכנולוגיים על Market Pull – הביקוש מהשוק – ולא על Technology Push, כלומר – יש למצוא מה אפשר לעשות עם הטכנולוגיות שבהישג ידינו.
התוצר של מיפוי דרכים טכנולוגי הוא חזון של הכיוון אליו הולכים החברה והתעשייה, ורשימה של טכנולוגיות שצריך לפתח כדי להגיע לשם. בנוסף, המיפוי מספק מסלול שבו צריך ללכת (מבחינת תשומות מו"פ) כדי להגשים את החזון. בממשלות קיימת חשיבות גדולה בתכנון מפות דרכים טכנולוגיות על מנת לייצר ולשמר איכויות מחקריות במטרה לספק לתעשייה יכולות תחרותיות ברמה הגלובאלית.
בנוסף גם בתאגידים גדולים, ישנה חשיבות גדולה ביישום מפות דרכים החל מרמת הארגון ועד לרמת המוצר הבודד. מטרת מפות הדרכים היא ליצור תוכנית אב למוצר, המקשרת בין אסטרטגית השיווק שלו לבין פיתוח ותכנון הטכנולוגיה ותכונות המוצר. מפות דרכים מהוות בסיס לתכנון מוצרים, לרבות בחירת טכנולוגיות, זיהוי צרכים, אבחון פערים, חולשות ועוצמות המוצר, ובפועל משמשות כשפה משותפת חוצה מחלקות בארגון.
- שותף אסיאתי לקרן התאגידים הבינלאומית של המדע"ר: הגדרת יעד לתוכנית המדע"ר למו"פ תעשייתי משותף עם תאגידים לחתימה על הסכם מול תאגיד אסיאתי בינלאומי.
- תמיכה ביצוא שירותים: שינוי מהותי של זווית הראייה של מערך קידום סחר החוץ של ישראל מעֶבר לתמיכה בחברות תעשייתיות וזאת בעיקר על-ידי שילוב נושא עידוד ותמיכה ביצוא שירותים בצורה הראויה לחשיבותו הלאומית של סקטור זה כחלק מהתמ"ג ומסחר החוץ של ישראל. ראוי לציון הפרויקט שנערך על-ידי הנספחות המסחרית בניו-יורק בשנת 2006 וכן העבודה המאקרו כלכלית של איגוד לשכות המסחר בהקשר זה.
- מיפוי ולימוד צרכי סקטור השירותים: הקמת קבוצת עבודה למיפוי המצב הקיים כיום בישראל והאינטרסים הישראליים בנוגע לסחר בשירותים. המלצה זו עולה בקנה אחד עם פתיחת סבב הדיונים בנושא סחר בשירותים מול האיחוד האירופאי, (עבודה בנושא זה כבר החלה).
- חבירה לחברות נותני השירותים ומיקור החוץ המובילות (בעיקר בהודו): הגדרת חבירה לחברות נותני השירותים האסיאתיות המספקות שירותי מיקור חוץ בעיקר למערב כיעד בתוכנית העבודה של הנציגויות הרלוונטיות.
- פעילות מול קרנות הון סיכון: בעולם גלובלי וטכנולוגי עולה מאוד חשיבות תפקיד קרנות הון הסיכון כסוכן טכנולוגי וכלכלי. קרנות הון הסיכון משמשות כאחד הצמתים בהם נפגשים הזרמים הגלובליים של הון מצד אחד וטכנולוגיה מצד שני. אנו ממליצים לחזק את הפעילות מול ועם קרנות הון סיכון המשקיעות בסין והקמת פורום משותף להחלפת דעות ומידע שיבחן דרכי שיתוף הפעולה בין הממשלה וקרנות הון הסיכון בהקשר הסיני.
- הוספת אשרא לסל התמיכות של התמ"ת: הוספת שירותי אשרא לסל התמיכות של התמ"ת כסל תמיכה במסגרת מרכז ההשקעות ו/או מדע"ר.
- הבאת משקיע אסיאתי ברמה בינלאומית להשקעה אסטרטגית בישראל: הגדרת היעד של הבאת משקיע אסטרטגי אסיאתי ברמה בינלאומית (תאגיד יפני / קוריאני ידוע) כיעד מרכזי של המטה לקידום השקעות. מסיבות ברורות יש חשיבות גדולה למשיכת המשקיע הראשון.
- תקינה: לאור החשיבות העולה של נושאי תקינה בסחר הבינלאומי בכלל והסחר עם אסיה בפרט (יבוא מסין), אנו ממליצים לקבוע תקן חדש במינהל התקינה בדרגת סגן מנהל מינהל התקינה לענייניים בינלאומיים. כמו כן הדבר יאפשר פעילות בפרופיל גבוה יותר בארגונים וכנסים בינלאומיים בסקטורים המעניינים אותנו: תקשורת, פלסטיקה, מזון וכו' וזאת כאמצעי להשגת תקשורת כלשהי מול מדינות אסיה בתחומי התקינה, (אנו קטנים מדי להשגת הישגים משמעותיים בערוץ הבי-ליטראלי בנושאים אלו).
- הסכמי תקינה: הסכמי תקינה עם מספר רב של מדינות באסיה (בכל רמה: מקמבודיה ובורמה ועד יפן וסין). ככל שיעבור הזמן והסחר יצמח כמו גם תתקדם הליברליזציה הפנימית במדינות אלו, יהיו יותר אינטרסנטים פנימיים הן בישראל והן במדינות היעד ליצוא ויהיה קשה יותר להשיג הסכם.
סין והודו:
- סין - צוותי עבודה משותפים סינים ישראליים לפעילות ממוקדת סקטוריאלית: בהתבסס על הניסיון הקנדי, מדובר למעשה "במכירה רכה" של פרויקטים על-ידי יצירת קונצורסיום מהצד הישראלי של תעשייה (בעיקר), אקדמיה ונציג ממשלתי. קונצורסיום זה יהיה הצד הישראלי לצוות מומחים משותף ישראלי – סיני לבדיקת נושא ספציפי שיומלץ על-ידי הצד הסיני (כגון משק המים בפרובינציה מסוימת או רפואה קהילתית באזור בעדיפות לאומית). הצוות ימומן שווה בשווה ולתקופה קצובה על-ידי התעשייה המשתתפת מחד ועל-ידי גופים ממלכתיים מאידך. צוות העבודה המשותף ייהנה מתווית ממלכתית שאינה עסקית אך בסיכומו של דבר, הקשרים וההיכרות בשטח יובילו להזמנת פרויקטים.
- פרויקט חדירה לסין באמצעות חברות ישראליות: פרויקט הסוכנים הלאומיים מבוסס על הסתייעות בחברות מקומיות (סיניות) לחדירה לשוק הסיני. בהתבסס על המודלים הצרפתי וההולנדי אנו ממליצים על עריכת פיילוט מקביל לשימוש בחברה ישראלית "שהצליחה", לחניכת והחדרת חברות ישראליות לשוקי היעד.
- דגש מיוחד לפריפריה של סין: מתן תשומת לב מיוחדת לפריפריה הסינית (מחוץ לערים המרכזיות). הממשל המרכזי בבייג'ינג מפעיל תוכניות רבות להעלאת רמת החיים בפריפריה של סין כדי לדאוג לפיזור הפירות של הצמיחה הכלכלית המואצת ושמירה על שקט חברתי.
באופן מיוחד, אלה הם סקטורים הקשורים לבריאות (מניעת עישון, רפואה קהילתית) פיתוח החקלאות, זמינות אנרגיה, חינוך, לימוד שפות והכשרה מקצועית.
במסגרת הפעילות בפריפריה אנו ממליצים על הגדרת שתי פרובינציות יעד או לפחות אחת. שם ניתן יהיה לפעול בצורה ממוקדת יותר ובחזית רחבה יותר וגם ליצור אימפקט מתאים מעבר למסה קריטית מינימאלית. הדבר יאפשר התרחקות מההשפעה הפוליטית של הבירה ויכולת לפעול קרוב לממשלות המקומיות המעוניינות יותר בפתוח אזורם. התרכזות במספר ענפים ופעילויות משלימות יאפשר נוכחות ישראלית בעלת אימפקט. הגדרת פרובינציות היעד תהיה מתואמת עם פריסת הנספחויות ומשרדי הסחר שהומלצו.
- תוכניות מש"ב בסין ובהודו: קבוצת העבודה ממליצה באופן חד משמעי לקשור את תוכניות הסיוע של מש"ב בסין בתכנים מסחריים כלכליים ולשלבה בתוכנית הפעילות בעיקר בפריפריה הסינית וההודית.
- כלי עידוד ייעודיים בסין: בדיקת האפקטיביות של כלי העידוד הייעודיים שהופעלו בסין (סוכנים לאומיים, מרכז הסחר) במהלך שנת 2008.
- פעילות ממוקדת בסקטור השירותים ומיקור החוץ בהודו: חבירה לחברות נותני השירותים ומיקור החוץ המובילות בהודו ושיתוף פעולה עמן בנושא אספקת שירותים בעיקר למדינות מערביות.
שאר המדינות:
- אינדונזיה: עריכת פיילוט באינדונזיה ומציאת ארגון לייעוץ וקידום עבור יצואנים ישראליים באינדונזיה (אם באמצעות מכרז או באמצעות ועדת איתור). על פעילות זו להיות מגובה בעיבוי תקן מתאים בנספחות המסחרית בסינגפור שתרכז פיילוט זה, או לחליפין (שזו האפשרות המועדפת אך הבעייתית מבחינה פוליטית) פתיחת משרד פיתוח עסקי ישראלי בג'קרטה.
- מדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל (בעלות אוכלוסייה מוסלמית) – ביטול חובת רישוי יבוא: לאור חוסר התגובה של אינדונזיה ומלזיה לצעדנו החד-צדדי משנת 2003 בביטול חובת רישוי יבוא ממדינות אלו, אנו ממליצים כי ליברליזציה חד-צדדית עתידית בסחר עם מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל תהיה על פי קריטריונים של טובת השוק הישראלי בלבד, או על בסיס הדדיות, (מסתבר כי הפוליטיקה חזקה מהכלכלה).
- מדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל (בעלות אוכלוסייה מוסלמית)- אשרא: מאחר והסחר של ישראל עם מדינות אלו משמעותי, לאור מבנה הכלכלה של מדינות אלו (מדינות מתפתחות) ולאור הפרופיל הסקטוריאלי של הסחר, אנו ממליצים כי אשרא תפעל על מנת למצוא כיסוי ביטוחי לסחר הישראלי עם מדינות אלו. ממליצים להתחיל בפיילוט באינדונזיה.
- יפן + קוריאה- ארצות יעד טכנולוגית: הגדרת יפן וקוריאה כארצות יעד טכנולוגיות וריכוז מאמץ לכריתת הסכמים טכנולוגיים עמן כמו גם מיפוי הסקטורים האפשריים לשיתוף פעולה טכנולוגי מנקודת המבט של השוק, עבודה בנושא זה כבר החלה.
- פיליפינים: שותפת הסחר השקטה. הסחר הישראלי עם הפיליפינים עומד על סדרי גודל של רבע מיליארד דולר ומרבית היצוא הישראלי הוא של מוצרי הייטק, עם זאת יש לציין כי כמחצית מהיצוא הישראלי הינו של חברת אינטל. (הסחר עם וייטנאם עומד על 85 מיליון דולר לשם השוואה). יש מקום לבדוק שנית אופן כיסוי מדינה זו על-ידי המינהל לסחר חוץ.
- עיבוי תקנים בנציגויות יפו, סין, הודו: לאור החשיבות של קשרי G2G במדינות אסיה (קשר מול ממשלות, נושא רגולציה) ולאור שימוש גדל והולך בכלי עידוד ייעודיים במסגרות תקציביות גדולות מאוד (דבר המשנה את אופי העבודה של הנספח המסחרי במדינות הגדולות באסיה מתפקיד שטח נטו לתפקיד ניהולי) וכן ככלי לשיפור עמדתנו ומעמדנו במהלך מו"מ עם הממשלה וחברות גדולות – ממליצים על עיבוי הנציגויות המסחריות בערים:
- בייג'ינג – סין
- ניו-דלהי - הודו
- טוקיו - יפן
- סאול - קוריאה
כך שייכללו בהן שני שליחים ישראליים:
1. שליח בכיר במעמד ראש נציגות שיטפל בנושא G2G ורגולציה (תקינה, לובי, גישה לשוק וכו').
2. שליח במעמד זהה למעמד כיום.
- פריסת נספחים מסחריים- סין: הוועדה ממליצה על פריסת נציגויות בסין באופן הבא:
- בייג'ינג: נציג במעמד ראש נציגות האחראי על קשרים על הממשל המרכזי G2G וכן מכסה את הפרובינציות הסמוכות.
- גונז'ו: מכסה את דרום סין
- דליאן: מכסה את צפון סין
- צ'נגדו: מכסה את מערב סין
- פריסת נספחים מסחריים – הודו: הוועדה ממליצה על פריסת נספחויות בהודו באופן הבא
- ניו-דלהי: נציג במעמד ראש נציגות האחראי על קשרים על הממשל המרכזי G2G וכן מכסה את המחוזות הסמוכים.
- בנגלור
- פריסת נספחים מסחריים - שאר אסיה: לאור מגמות בסחר עם ישראל ותחזיות הצמיחה של השווקים השונים, מומלץ על הגדלת פריסת הנציגויות המסחריות באסיה על-ידי הוספת נציגויות כלכליות במקומות הבאים:
- הנוי- וייטנאם
- מנילה- פיליפינים
נושאים רוחביים הקשורים לסחר החוץ של ישראל חזרו ונשנו בפגישות. קבוצת העבודה מבקשת לציין נושאים אלו, אולם לדעתה הם אינם נופלים במנדט שקיבלה:
- נחיצותו של חוק לסחר חוץ ושיתופי פעולה כלכליים בינלאומיים שיסדיר את פעילות ותחומי האחריות של הגופים הממלכתיים השונים בזירה הכלכלית הבינלאומית של ישראל.
- מיתוג הטכנולוגיה הישראלית ברמה הלאומית- כמו {איטליה= עיצוב} אזי {ישראל=טכנולוגיה}.
- פעילות ברמה לאומית בנושא עיצוב ישראלי ויצוא שירותי עיצוב מישראל.
- פעילות מש"ב זקוקה לבדיקה מחדש ויש לעצבה באוריינטציה עסקית.
- פתרון לבעיית ההצפה של מוצרים שאינם עומדים בתקינה הישראלית, פועל יוצא לשיטת האכיפה של המכס.
- המשך יצירת סביבה כלכלית תחרותית עבור MNC's , אלו הם סוכני הגלובליזציה, הטכנולוגיה, היצוא והייצור של המאה הקרובה.
- היתרון היחסי של ישראל הוא בתחום המו"פ, המדע והטכנולוגיה; יש לשמר יתרון זה בכל מחיר כיעד לאומי !