ישראל פתחה במו"מ עם שלוש מדינות המבקשות להצטרף לארגון הסחר העולמי -  סרביה, אתיופיה וקזחסטן, במטרה להגיע להסכמה בנוגע להפחתת מכסים על פריטי יצוא ישראלי למדינות אלו.

הצטרפות מדינות אלו לארגון הסחר העולמי תשרת את צרכי היצוא הישראלי, שכן לא רק שמדינות אלו יהיו מחוייבות להפחתות מכסים, אלא גם לשיפור המסגרת הרגולטורית וחוקי הסחר במדינות אלו.

ארגון הסחר העולמי הינו ארגון בינ"ל הקובע את כללי הסחר העולמי בטובין, שירותים, קניין רוחני. כיום יש בארגון 149 חברות. הארגון מקבל לשורותיו חברות חדשות בתהליך הלוקח בממוצע כ-10 שנים, וכרוך בהסכם מול כל חברה אחרת בארגון המעוניינת בכך.  בשש השנים האחרונות חתמה ישראל על הסכמים עם סין, אשר הצטרפה בינתיים לארגון, ובנוסף עם רוסיה ואוקראינה אשר טרם השלימו את המו"מ להצטרפותן.

כיום נמצאות בתהליך ההצטרפות לארגון מדינות רבות וביניהן וייטנאם, קזחסטן, בוסניה-הרצגובינה, אתיופיה, סרביה, איי בהמה, אוזבקיסטן, בלרוס, עירק, לאוס ועוד.

מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, בחר באותן שלוש מדינות לאחר תהליך בחינה, במטרה להתאים את הצרכים הנדרשים למו"מ, עם משאבי המינהל. בארגון מדובר בשלוש מדינות בעלות פרופיל כלכלי שונה, והיקפי סחר נוכחיים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, אך המכנה המשותף למדינות הינו פוטנציאל סחר מהותי עבור קהילת היצואנים הישראלית, וציפיה לגידול כלכלי בשנים הקרובות.

קזחסטן הינה מהמדינות העשירות במרכז אסיה,ולה עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם.והיקף הסחר עימה עומד כיום  על כ-60 מיליון דולר בשנה  ועיקר הייצוא מורכב מציוד תקשורת ומוצרי צריכה. מדובר במדינה בעלת תוכניות פיתוח שאפתניות, אשר נהנית, בגין אוצרות הטבע, גם מיכולות מימון עצמאיות.

היקף הסחר עם אתיופיה עלה בצורה משמעותית ועומד על כ-50 מיליון דולר בשנה. הייצוא מורכב בעיקר מציוד חקלאי וציוד תקשורת. כלכלת אתיופיה צמחה בשנים האחרונות באופן ניכר (13.1% בשנת 2004 ו- 8.9% בשנת 2005), וממשלת אתיופיה משקיעה רבות בשנים האחרונות בנושא התשתיות.

היקף הסחר עם סרביה נמוך יותר ( כ-35 מיליון דולר בשנה ) אולם שוק זה גדל בקצב מהיר. הייצוא מורכב בעיקר מציוד תקשורת וכימיקלים. כמו כן, אנשי עסקים ישראלים בתחום האנרגיה והנדל"ן החלו לפעול בסרביה בשנים האחרונות. אין ספק שקרבתה של סרביה לאיחוד האירופי, ותוכניות הפיתוח המסיביות של האיחוד האירופי לאזור הבלקן ישמש זרז בהתפתחותה הכלכלית של סרביה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מיורם זארה – מינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662279

במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת 2006 נרשם גידול ביצוא הישראלי הן למצרים והן לירדן, בהשוואה לחמשת החודשים הראשונים של שנת 2005.

למצרים יצאה ישראל סחורות בשווי של 48.7 מיליון דולרים (לעומת 25.2 בתקופה המקבילה אשתקד) ולירדן יצאה סחורות בשווי 53.1 מיליון דולרים (לעומת 49.2 בתקופה המקבילה אשתקד). בין הסיבות העיקריות לגידול ביצוא –הסכמי ה- QIZ שנחתמו עם שתי המדינות.

מטרתם העיקרית של הסכמי ה- QIZ ("Qualifying Industrial Zones") שנחתמו עם ירדן (1997) ומצרים (2004) הינה עידוד שיתוף פעולה אזורי בתחום המסחרי והתעשייתי בין ישראל לשכנותיה. על-פי ההסכמים, המכס האמריקני פותח את שעריו, באופן חופשי, ללא מכס, מכסות או מגבלות אחרות כלשהן, ליבוא סחורות המגיעות ממצרים או מירדן, רק במידה ואחוז מסוים (11.7% ליבוא ממצרים, 8% ליבוא מירדן) מהמוצר הסופי, מקורו בתשומות ישראליות.

על מנת לייצא לארה"ב בתנאים אופטימאליים, על התעשיינים הירדנים והמצרים להכליל במוצר, שמיוצר באזורי תעשייה שהוכרו כאזורי QIZ, אחוז מסוים של מרכיבים שמקורם בישראל, אחרת, לא ייהנו מהתנאים שמעניק ההסכם, ויהיו חשופים למגבלות יצוא לארה"ב.

בעוד שהנתונים שהתקבלו בנוגע ליצוא למצרים לא נתפסו כהפתעה, מכיוון שההסכם עם מצרים נכנס לתוקף רק בשנת 2005, וההערכה היא כי פוטנציאל היצוא הישראלי במסגרת ההסכם עדיין לא הגיע למימושו המלא ועוד צפוי להוסיף ולעלות, הרי שהנתונים שהתקבלו בנוגע ליצוא לירדן נתפסים כהפתעה מסוימת.

ההערכות בנוגע להסכם ה- QIZ עם ירדן היו כי הוא מגיע לשלביו הסופיים, וזאת עקב הציפייה שהסכם ה- QIZ שנחתם עם מצרים יטה חלק מהזמנות ה- QIZ מירדן למצרים ועקב הציפייה כי הסכם האס"ח שחתמה ירדן עם ארה"ב, שנכנס ברובו לתוקף, יביא ליצוא ישיר של סחורה ירדנית לארה"ב, בלא להזדקק לחומרי גלם ישראלים, הנדרשים לפי הסכם ה- QIZ.

הסבר אחד שנרשם כסיבה לעלייה ביצוא הישראלי לירדן הוא ההתדרדרות במצב הביטחוני בעזה וביחסים עם הרש"פ שאילצו תעשיינים ישראלים שבעבר שלחו עבודות בקבלנות משנה לרש"פ, לחפש אלטרנטיבות במצרים ובירדן.

יש לציין, כי על מנת להמשיך ולעודד את הסחר ההדדי בין ישראל לירדן, נחתם לאחרונה הסכם ה"קומולציה" (צבירת כללי מקור) בין ישראל, ירדן והאיחוד האירופאי.

על-פי התחזיות, יש מספר עסקאות עתידיות משמעותיות לניצול הסכם הקומולציה בין ישראל וירדן בעיקר בתחום הטקסטיל, ועל-פי דעת המומחים קיים פוטנציאל להחדרת ענפים נוספים לסחר ההדדי שאינם בהכרח מתחום התעשיות המסורתיות באמצעות הסכם זה.

בנוסף, מרבית הסחורות שמיוצאות מירדן לארה"ב במסגרת ה- QIZ נעשות דרך נמל חיפה והצפי הוא כי יצוא תוצרת הקומולציה לאירופה יעשה אף הוא דרך נמל חיפה, ובכך יתרום למשק הישראלי במסגרת שרותי שטעון במעברי הגבול היבשתיים והימיים.

המשרד צופה  כי היצוא לירדן אף יגדל מעבר ליצוא הנוכחי וזאת עקב כניסתו לתוקף של הסדר הצבירה של כללי מקור בין ישראל, ירדן והאיחוד האירופי ואולי אף בעתיד – חתימה על הסכם QIZ ישראל-ירדן-קנדה. באשר למצרים, אנו צופים את המשך גידול ביצוא התשומות ל- QIZ וזאת עקב הצטרפות של חברות מצריות חדשות המייצאות לארה"ב באמצעות ה- QIZ וכן עקב הגברת הזמנות יצוא ממצרים לארה"ב באמצעות מפעלים אלו, שכפועל יוצא יגבירו את רכישות התשומות מישראל לצורך עמידה בכללי ה- "QIZ.

פרטים נוספים ניתן לקבל מגבי בר – ממינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662647

נציגי ישראל ונציגי 4 מדינות דרום אמריקה החברות בגוש המרקוסור: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי קיימו בשבוע החולף דיונים אינטנסיביים במגמה להשלים בהקדם את הסכם הסחר החופשי ביניהן.

המשלחת הישראלית לשיחות כללה נציגים ממשרדי התמ"ת, החקלאות והמכס: נציגי רועי ניר ומירב גונן מנהלת המחלקה להסכמי סחר בילטרליים במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, אשר עומדת בראש צוות המו"מ, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות, צבי אלון, נציגי המכס דוד חורי וראובן אזוף.

מדובר במו"מ חשוב במעלה עם גוש מדינות בו יש לתעשייה הישראלית עניין רב ביצוא וכי אנו רואים פוטנציאל להרחבת היצוא למדינות אלה עם חתימת ההסכם. רמת המכסים במדינות אלה גבוהה יחסית ולכן הורדתם ההדרגתית תקנה ליצוא הישראלי יתרון משמעותי.

עם השלמת המו"מ יהא ההסכם עם ישראל הסכם האס"ח הראשון של גוש המרקוסור מחוץ ליבשת.

במהלך חמשת החודשים האחרונים מנהלים הצדדים מו"מ אינטנסיבי במטרה לנסות ולהשלים את ההסכם עד סוף השנה. במהלך סבבי המו"מ עד כה הגיעו הצדדים להסכמה על מרבית סעיפי ההסכם והמנגנונים השונים בו כולל ישוב סכסוכים, צעדי ביטחה וכללי מקור.

מדובר בהסכם עם גוש הסחר החשוב ביותר באמל"ט ובכללו ברזיל הנמנית בין 10 הכלכלות הגדולות בעולם, ולפיכך הינו ללא ספק צעד חשוב לקידום סחר החוץ הישראלי, אמר בועז הירש.

נשיאות המרקוסור עוברת בימים אלו מארגנטינה לברזיל ובתמ"ת מקווים כי ישמר המומנטום של מו"מ מהיר ויעיל.

סבב השיחות הנוכחי עסק בעיקרו בדיונים על הפחתות המכסים הן על מוצרים תעשייתיים והן על חקלאים, זאת לאחר שהצדדים החליפו הצעות הדדיות באשר להפחתות וביטול מכסים .

על אף הפערים הגדולים שהתגלעו בעמדות הפתיחה של הצדדים בכל הנוגע לליברליזציה במוצרים חקלאים, במהלך המו"מ ניסו הצדדים להתקרב בעמדותיהם מתוך מטרה להגיע להסדר שיהא מועיל לשני הצדדים. השאיפה הינה להגיע לכיסוי מקסימלי של הסחר ביניהן והפחתה מדורגת של המכסים עפ"י דרגת הרגישות. הכיוון המסתמן הינו כי הפחתות המכסים יתחלקו למספר קבוצות מוצרים החל מהפחתה מיידית והפחתות לאורך 4 ,8 ו10 שנים למוצרים רגישים ביותר.

עדיין לא גושרו הפערים בתחום המוצרים החקלאיים המהווים את עיקר הבקשות של מדינות המרקוסור, ומוצרים אלו עדיין מהווים את אבן הנגף המהותית להשלמת השיחות.

מדובר במו"מ מורכב ביותר בהיות המרקוסור מצד אחד ארגון גג כלכלי אשר מנהל מדיניות סחר חוץ משותפת מזה 15 שנה ומצד שני מסגרתו עדין רופפת ולמעשה מתחת לפני השטח מדובר במידה רבה על דיאלוג עם 4 מדינות פרטניות במקביל.

מוצרי היצוא העיקרים של ישראל לגוש המרקוסור הינם מוצרי התעשיות הכימיות ומוצרי תקשורת ואילו מוצרי היבוא העיקרים של ישראל מגוש המרקוסור הינם מוצרי מזון וחקלאות ביניהם בשר, תבואות, פולי סויה, רכזי פירות ועוד.

ראש ממשלת יפן, מר יוניצ'ורי קויזומי, הגיע לביקור ראשון בישראל, וזאת על רקע התחממות יחסית ביחסים בין המדינות. ע"פ נתוני מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת , התחממות זו מתבטאת לאחרונה בגידול  בהיקפי הסחר בין המדינות, בעליה במספר המשלחות היפניות ובמספר התיירים המגיעים לישראל מיפן, ובחשיפה שישראל זכתה לה ביפן עם ביקור משלחת הסומו בישראל. 

נתוני הרבעון הראשון של 2006 מצביעים על גידול של 27% ביצוא בהשוואה לרבעון זה בשנה הקודמת, ועל ירידה של 17% ביבוא. להערכת מר הירש, היקפי הסחר בין ישראל ליפן, שבשנת 2005 עמדו על יצוא של  742 מיליון$ ויבוא של 1.35 מיליארד $,  עדיין נמוכים בהתחשב בגודלה העצום של הכלכלה היפנית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. ע"פ הערכת מח' אסיה במינהל סחר חוץ, בין הגורמים להיקפי סחר נמוכים יחסית אלו,הפער התרבותי הניכר, מהמרחק הגיאוגרפי, ומהיעדרן של טיסות ישירות בין טוקיו לישראל. ההערכה הינה שקיים פוטנציאל ניכר להרחבת הסחר בין המדינות.

ביפן קיים עניין רב בטכנולוגיה ובחדשנות הישראלית. במהלך שנת 2005, קיים מינהל סחר חוץ בשיתוף עם איגוד קרנות ההון סיכון אירוע טכנולוגי בטוקיו, בו השתתפו כ- 60 קרנות הון סיכון וחברות ישראליות וכ- 550 חברות יפניות. אירוע זה אשר היה אחד האירועים הבולטים אשר נערכו בטוקיו ובראשו עמד שר התמ"ת הקדום, אהוד אולמרט, ריכז עניין רב ויצר חשיפה רבתי לתעשיית ההון סיכון הישראלית ביפן.

פריטי היצוא העיקריים ליפן הנם מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה, ובפריטי היבוא בולטים  בעיקר כלי רכב ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה.  פרטים מלאים על הרכב היבוא והיצוא בשנת 2005 והשוואה לשנת 2004:

ענפי היצוא - מכונות ומכשירים אלקטרונים (31% מהיצוא , ללא שינוי מ- 2004) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (22% מהיצוא וירידה של 14% לעומת 2004) יהלומים ואבני חן (19%) ומוצרים כימיים (11% וגידול של 21% לעומת 2004).

ענפי היבוא  - כלי רכב (45%, ירידה של 6% לעומת 2004) , מכונות ומכשירי אלקטרוניקה (27.6% ירידה של 15% לעומת 2004) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (9% מסך הייבוא) וירידה של 23% לעומת 2004,  ומוצרים כימיים (7% ירידה של 11% לעומת 2004).

פרטים נוספים ניתן לקבל מבועז הירש ראש מינהל סחר חוץ

בטלפון מס' 02-6662670

ובאתר  האינטרנט : סחר חוץ

שרי הסחר והחקלאות של הודו, ארה"ב, האיחוד האירופי, אוסטרליה, ברזיל ויפן, שנועדו במהלך הימים האחרונים במטה ארגון הסחר העולמי (WTO) בג'נבה כשלו בניסיון להסכים על נוסחאות שיורידו את רמת מכסי המגן המוטלים על יבוא תוצרת חקלאית ותעשייתית מחד, ויפחיתו את הסובסידיות המשולמות לחקלאים מאידך.

בחודשים האחרונים נעשו מאמצים רבים להשיג הסכמה על נוסחאות אלה, ונעשו ניסיונות אינטנסיביים להשיג פריצת דרך, שתאפשר התקדמות והסכמה על רשימה ארוכה של הנושאים, במטרה לסכם את סבב הסחר כולו עד תום שנת 2006.

בדיון מיוחד שנערך בג'נבה ביום ב' 24 ליולי, דווח המנכ"ל הצרפתי של ארגון הסחר העולמי, פאסקל לאמי, על כשלון השיחות. המלצתו לכלל חברות הארגון הייתה להשעות את השיחות המתנהלות במספר רב של ועדות. המנכ"ל הציע לראות בהפסקה זו "פסק זמן", שיאפשר לכל חברות הארגון לשקול מחדש את עמדותיהן.

הכישלון הנוכחי מטיל את מערכת הסחר הגלובלית לתקופת אי וודאות, עקב הבחירות והשינויים הפוליטיים הצפויים במספר מדינות חשובות, כגון ארה"ב, ברזיל ויפן.

מספר רב של מדינות רואות בארה"ב כנושאת העיקרית באחריות לכישלון השיחות, עקב אי נכונותה לקצץ בסובסידיות המשולמות לחקלאים אצלה, ועקב דרישתה בו בזמן להורדות מכסים דרסטיות בשווקי המדינות המתפתחות.  נציבת הסחר של ארה"ב, סוזאן שוואב, מצידה הצהירה שאין ביכולה לשקול הפחתה  כלשהיא  בסובסידיות לחקלאים, עד שלא תובטח הפחתת המכסים שמטילות המדינות המתפתחות על יבוא מוצרי התעשייה והחקלאות.

במסגרת סבב השיחות ("סבב דוחה" על שם בירת קטאר,בה החלו השיחות בשנת 2001) נדונים מגוון רב של נושאים, ביניהם, הורדת מכסים במוצרים תעשייתיים, הורדת מכסים וסובסידיות בחקלאות, ליברליזציה בסחר בינ"ל בשירותים, קניין רוחני, סבסוד, היטלי סחר ועוד. על פי החלטת שרי הארגון, בסבב מושם דגש על האינטרס של המדינות המתפתחות, והוא אף ידוע כ"סבב דוחה לפיתוח".

סקטור החקלאות הוא חשוב ורגיש וזקוק להגנה. משרדי התמ"ת והחקלאות עובדים בשת"פ מלא בנושא זה ועמדתם הינה כי יש לאפשר לישראל לשמור על גמישות באופן ההגנה על סקטור זה.

לגבי יוזמה אחרת הנידונה במסגרת סבב דוחא, ועיקרה הפחתת מכסים של מוצרים התעשייתיים, נמסר ממשרד התמ"ת כי עמדת ישראל הינה כי ניתן להפיק מהפחתת המכסים במדינות שלישיות תועלת לייצוא, בד בבד עם איזון המשמעויות הכרוכות מהפחתת מכסים בסקטורים רגישים. בנוסף, מידתיות הפחתת המכסים תלויה בהפחתת המכסים הצפויה במדינות מתפתחות שלישיות עימן אין לישראל הסכמי סחר.

פרטים נוספים ניתן לקבל מבועז הירש ראש מינהל סחר חוץ

בטלפון מס' 02-6662670

ובאתר  האינטרנט : סחר חוץ

משלחת בכירים מארגון המחקר הלאומי של סינגפור NRF (National Research Fund) ביקרה בשבוע האחרון   (16– 21 יולי)  בישראל .

במהלך הביקור נפגשו חברי המשלחת מסינגפור עם המדען הראשי במשרד התמ"ת  ד"ר  אלי אופר ועם מנהלי התוכניות והתחומים בלשכת המדען, ביקרו במכון וייצמן והתארחו בקרנות הון סיכון, על מנת לבחון את מודל שת"פ בין מוסדות אקדמיה ותעשייה בארץ ואת פעילות קרנות הון סיכון המשקיעות בתחומים הנבחרים של התעשייה.

ה NRF - הינו גוף השקעות סינגפורי ממלכתי שהוקם באוגוסט 2005, כאחד משני הגופים המרכזיים של המדינה בפיתוח נושא המו"פ והיזמות בסינגפור, אשר תכליתו לממן פעילויות מו"פ בתחומים אסטרטגיים לסינגפור.  בראש הקרן עומד ס. רוה"מ ד"ר טוני טאן, העתיד לבקר בישראל לקראת  סוף 2006.

תקציבה של קרן NRF עומד על 5 מיליארד דולר סינגפורי (כ-3 מיליארד דולר אמריקאי) על פני תקופה של 5 שנים – 2005 עד 2010 . סינגפור הגדילה באופן משמעותי את סכומי הכסף שהיא מקצה לטובת תמיכה במו"פ אזרחי. סך ההקצאה ל 2000-2005 עמדה על 5 מיליארד דולר סינגפורי. סך ההקצאה ל-5 השנים הבאות עומדת על כ-12 מיליארד דולר סינגפורי (כולל תקציבי (NRF ותקציבים לתמיכה במחקר אקדמי.

סינגפור משקיעה סכומים ניכרים מתקציבה השנתי במו"פ וכן ביזמות ובחדשנות על מנת לשמר את מעמדה כמובילה עולמית בפיתוחים טכנולוגיים בתחומים נבחרים כמו תקשורת וטכנולוגיית המידע, מחקר בביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים וסביבה ומדיה דיגיטאלית.

במסגרת הבחינה שעושה סינגפור את נושא המו"פ התעשייתי בעולם, התברר כי שתי המדינות המובילות במספר הפטנטים לשימוש מסחרי הנרשמים בכל שנה בעיקר במוסדות אקדמאים הן: ישראל ופינלנד. אי לכך, הוחלט להתמקד בשתי מדינות אלה, ולנסות להבין ולנתח את המודל לפיו עובדות המדינות הנ"ל, ומכאן למעשה מתוכנן הביקור בישראל. המשלחת מתעניינת במיוחד בתשתית האקדמית בישראל ושיתופי פעולה בין התעשייה והאקדמיה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מבועז הירש ראש מינהל סחר חוץ

בטלפון מס' 02-6662670

ובאתר  האינטרנט : סחר חוץ

ב -18 ליולי יזמה הנספחות המסחרית של משרד התמ"ת ברומניה מפגש עם ראש העיר בוקרשט מר אדריאן וידאנו (Mr. Adriean Videanu), מנכ"ל העירייה ומנהל מחלקת תשתיות, בנוכחות השגרירה של ישראל לרומניה בלשכת ראש העיר.

מטרת המפגש הייתה לקבל פרטים נוספים וללמוד מראש העיר על פרויקטים גדולים המתכננים ע"י העירייה בתחומי התשתיות, תחבורה ובינוי (כגון שדה תעופה חדש, תעלה ימית, פיתוח כבישים ועוד), וכן הפגשת מנהלי החברות עם ראש העיר  באופן אישי.

המפגש היה מצלח מאוד ובהשתתפותם של 12 מנהלים של חברות ישראליות מובילות בתחום הבניה ותשתיות בניהן אשטרום, רויכמן, GTC מקבוצת קרדן, חברת קורם, נאו-סיטי ועוד.

להלן הנקודות העיקריות שנמסרו מפי ראש העיר בפגישה:

                    1.לעירייה יש תקציב מאושר של 1.6 מיליארד יורו להשקעה בתשתיות.

                    2.כיום הביקוש לדירות מוערך בכ 3 מיליון מ"ר, ומיליון מ"ר למשרדים, תוך צפי להכפלת הביקוש בעשור הקרוב.

                    3.ראש העיר ביקש השתתפות במכרזים לשיפור כבישים, ציין שאין מספיק חברות אשר ניגשות למכרזים.

                    4.שד"ת חדש: ישנו תכנון להקים שדה חדש (מיקום סופי נשמר בסוד למנוע עליית מחירי קרקעות באזור), עדיין מקדם לדבר על מכרז.

                    5.תעלה ימית אשר תחבר בין העיר והדנובה: באחריות המשרד לאיכו"ס הרומני.

המפגש הינו חלק ממכלול פעילויות אשר מקיימת הנספחות המסחרית במטרה לסייע לחברות ישראליות להכיר את מקבלי ההחלטות ברומניה, ולקבל אינפורמציה עסקית חשובה. מפגשים נוספים שהתקיימו כללו פגישה עם שר התקשורת הרומני וסגניו לחברות תקשורת רומניות, מפגש עם סגן שר האוצר הרומני ואחרים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מבועז הירש ראש מינהל סחר חוץ

בטלפון מס' 02-6662670

ובאתר  האינטרנט : סחר חוץ

בימים אלו מסכם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מו"מ על שיפור הסכם הסחר החופשי שבין ישראל וטורקיה. ההטבות החדשות שתעניק טורקיה ליבוא מישראל עתידות להביא  לגידול ביצוא  מוצרי מזון וחקלאות מישראל לטורקיה בסך של כ-20 מליון דולר לשנה.

השיפורים שיוכנסו להסכם כוללים הרחבת ההטבות מסוג מכסות פטורות ממכס לסחר בילטרלי בתוצרת חקלאית ומזון מעובד.

טורקיה הינה שותפת הסחר הגדולה של ישראל באזור. בשנת  2005 ייצאה ישראל לטורקיה סחורות בשווי 900 מליון דולר וייבאה סחורות בשווי של 1,200 מליון דולר. מאז 1998 מתנהל הסחר בין שתי המדינות ע"פ הסכם הסחר החופשי שנחתם שנה לפני כן. הסכם זה מעניק פטור הדדי ממכס לסחר בסחורות תעשייתיות והטבות מכס לסחר בתוצרת חקלאית ומזון. ההטבות עליהם סוכם עתה הינם השיפורים הראשונים אליהם הצליחו שני הצדדים להגיע מאז נחתם ההסכם לפני כעשור שנים.

ע"פ הסיכומים שהושגו עתה, הטורקים יעניקו מכסות פטורות ממכס על יבוא של ירקות מיובשים, קפה, אבקת עגבניות, תבלינים, ביצי רביה, בסיסים למשקאות ועוד מוצרים המיוצאים מישראל לטורקיה. ישראל תעניק בתמורה מכסות פטורות ממכס לאגוזים שונים , פירות מיובשים, ריבות, בירה וראקי המיובאים מטורקיה לישראל.

עתה, לאחר חתימת ההסכם, יחלו שתי המדינות בתהליכי אשרור פנימיים הצפויים לארוך כשלושה חודשים, ובסיומם ייכנס ההסכם לתוקף.

במקביל לכך ראוי לציין כי לאחרונה סיכמו ישראל וטורקיה על החלפת הנספח העוסק בכללי המקור בהסכם והתאמתו לנדרש ע"פ כללי המקור הפאן-אירופאים. מכיוון שישראל כבר הגיעה להסדר דומה עם האיחוד האירופי הרי שעם השלמת המו"מ בין טורקיה לאיחוד האירופי באותו נושא, יתאפשר לאנשי עסקים ישראלים לבצע שיתופי פעולה עם חברות טורקיות לשם יצוא  פטור ממכס לארצות האיחוד האירופי .

פרטים נוספים ניתן לקבל מבועז הירש ראש מינהל סחר חוץ

בטלפון מס' 02-6662670

ובאתר  האינטרנט : סחר חוץ