משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

לשכת הדוברת

 

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור: "מדובר באחד מהצעדים החשובים

של ישראל בתחום סחר החוץ בשנים האחרונות"

בועז הירש, מנהל המינהל לסחר חוץ בתמ"ת: היקף הסחר של ישראל עם גוש המדינות עמד בשנת 2005 על כמיליארד דולר

 

 

משלחת ראשונה של פקידים בכירים ממדינות המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) תגיע השבוע לארץ ( 15-16 בפברואר) לקיום הסבב הראשון במו"מ לקראת יצירת הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל למדינות המרקוסור.

מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, מסר כי מדובר באחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתחום סחר החוץ של ישראל בעשור האחרון. דינור מציין כי מדובר בהסכם אשר ישפר משמעותית את הגישה של היצואנים הישראליים לשווקי מדינות המרקוסור, ובעיקר לשוק הברזילאי הגדול הצומח. החשיבות נובעת מכך שמדובר ביעד היצוא השלישי בחשיבותו של ישראל עימו אין לישראל הסכם אס"ח, לאחר סין ויפן.

פתיחת המו"מ התאפשרה לאחר מאמצים דיפלומטים שנמשכו כשנה בהובלתו של מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט, אשר סיכם פתיחת המו"מ בחודש מרץ 2005 עם נשיא ברזיל Luiz Inacio Lula da Silva.

מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת יזם את הפעילות לפתיחת המו"מ, אשר התנהלה למול ארבעת המדינות החברות במרקוסור קרוב לשנה, עד אשר הושגה ההסכמה על ידי השר אולמרט ומדינות המרקוסור קיבלו את הצעתה של ישראל לפתוח במשא-ומתן על כינונו של אזור סחר חופשי בין המדינות. בהמשך לכך, בחודש דצמבר 2005 בפיסגת מדינות המרקוסור בפראגוואי, נחתם הסכם המסגרת בין ישראל למרקוסור המהווה שלב פורמלי לפני תחילת המו"מ ומגדיר את המנגנונים למו"מ ואת מטרתו.

 

מנהל מינהל סחר חוץ בתמ"ת ,בועז הירש, מאמין כי השלמתו של הסכם סחר חופשי עם המרקוסור תפתח אפשרויות חדשות בפני התעשייה הישראלית, תעמיד את היצרנים הישראלים בעמדת יתרון תחרותי,  ותאפשר מימוש של פוטנציאל גדול הטמון בשווקים אלו. בנוסף אומר הירש, כי מדובר בחיוזק דריסת הרגל של ישראל באמריקה הלטינית, חיזוק המהווה השגת יעד מהותי במדיניות סחר החוץ של ישראל עליה אמון המינהל ואשר אושרה כיעד על ידי הנהלת מ. התמ"ת בתכנון העבודה השנתי.

ניתוח כלכלי אשר נעשה במינהל סחר חוץ מראה כי כלכלות ישראל ומדינות המרקוסור הינן כלכלות "משלימות", כך שהסכם שכזה יפעל כבר בטווח המיידי לתועלתם ההדדית של שני הצדדים. 

 

ישראל מעונינת להשיג בהסכם עם המרקוסור פתיחה מהירה של השוק בפני היצוא הישראלי תוך הסרת המכסים המוטלים על היבוא. כמו כן המדינות בוחנות תחומים נוספים להעמקת השת"פ הכלכלי בין המדינות מעבר להורדות מכסים, גם בנושאים כגון רכש ממשלתי, שרותים והשקעות.

 

בועז הירש מציין כי היקף הסחר של ישראל עם גוש המדינות (המהווה את גוש הסחר החמישי בגודלו בעולם ובעל אוכלוסיה של 200 מיליון איש) עמד בשנת 2005 על מיליארד דולר בקירוב (כ-600 מיליון דולר ביצוא וכ-400 מיליון דולר ביבוא). רובו של הסחר התבצע עם ברזיל, אך הסחר עם ארגנטינה עולה גם הוא בהדרגה. ברזיל מהווה שותפת סחר מרכזית בגוש מדינות המרקוסור, אליה מופנה כ 90% מסך היצוא הישראלי לגוש וממנה כ 50% מסך היבוא של ישראל מהגוש . מרבית הייצוא הישראלי למרקוסור מתרכז בענפי הכימיה, בעיקר דשנים וכן מכונות ומכשירים חשמליים.  עיקר היבוא ממדינות המרקוסור לישראל הינו בשר בקר קפוא וסויה וכן כימיקלים.

 

הירש מציין עוד כי הרצון של ישראל להגיע להסכם סחר עם מדינות המרקוסור נובע מהיקף הסחר עם מדינות אלו (מרקוסור הינו יעד היצוא השלישי בגודלו עימו אין לישראל הסכם אס"ח) וכן עקב רמת המכסים הגבוהה יחסית במדינות המרקוסור. לכך מתווספת מדיניות הסחר של המרקוסור בשנים האחרונות אשר מרחיבה את מערך הסכמי הסחר שלו למול מדינות רבות בעולם (למרקוסור הסכמים עם צ'ילה, בוליביה, מקסיקו, פרו, קולומביה אקוודור וונצואלה, הודו, דרא"פ והיא מנהלת מו"מ עם האיחוד האירופי, וכן מנהלת מגעים עם קוריאה,סין, אוסטרליה וניו-זילנד.).

 

הגעה למסגרת הסכמית עם המרקוסור תגביר באופן ניכר את הנגישות של היצוא הישראלי לשוק זה וכן תשווה את מעמדו התחרותי של היצוא הישראלי למול יצוא מתחרה ממדינות אשר להן הסכמים עם המרקוסור.