סגן רה"מ ושר התמ"ת, אליהו ישי נפגש עם משלחת מנכ"לים וחברי דירקטוריון בכירים מגרמניה.

מדובר במשלחת תעשייה גרמנית רמת דרג המייצגת את ענפי התעשייה המרכזיים בגרמניה – קמעונאות, שירותים פיננסיים, פרמצבטיקה, ציוד רפואי, רכב, תשתיות, טלקום ועוד.

הביקור הינו יוזמה של  השגרירות והנציגות הכלכלית של משרד התמ"ת בברלין,  אותו מובילים מינהל סחר חוץ והמטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת, בשיתוף מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר הדו-לאומית ישראל גרמניה.

מדובר בחברות הגדולות והמובילות בשוק הגרמני ובעולם:

Siemens – אחת מחברות האלקטרוניקה וההנדסה הגדולות בעולם, בעלת מחזור של מעל 90 מיליארד יורו, הפעילה בתחומי הטלקום, האוטומציה, התחבורה, הציוד הרפואי ועוד;

Merck – חברת הפרמצבטיקה והכימיקלים הותיקה בעולם, שבבעלותה 242 חברות בכ- 60 מדינות; Bayer – חברה גלובאלית בתחומי מדעי החיים, שבבעלותה כ- 350 חברות ברחבי העולם;

Arcandor – קבוצת הקמעונאות והתיירות המובילה באירופה;

Deutsche Borse – המפעיל הראשי של בורסת פרנקפורט, מהגדולות בעולם;

Kaufhof – רשת הכלבו השנייה בגודלה בגרמניה, שבבעלותה מעל 150 סניפים בגרמניה ובבלגיה;

Man – קבלנית מובילה בתחומי הפטרוכימיה והאנרגיה, בעלת מחזור של מעל 1.3 מיליארד יורו.

מבין חברי המשלחת: ד"ר אנטון ברנר– נשיא התאחדות הגג הגרמנית של הקמעונאים וסחר החוץ; יאנס נייגל -  חבר התאחדות הגג הגרמנית של הקמעונאים וסחר החוץ; ד"ר מתיאס מיטשרליך – מנכ"ל חברת מאן ויו"ר יוזמת התעשייה הגרמנית לצפון אפריקה ומזרח תיכון; ד"ר קארל-לודוויק קליי - מנכ"ל חברת מרק; רודי למפרכט - חבר הוועד המנהל של חברת סימנס ; אריך קייזר– סמנכ"ל בכיר אפריקה ומזרח תיכון של חברת סימנס; ד"ר מתיאס בלמן – חבר הוועד המנהל של חברת ארקנדור; ד"ר וולפגנג פלישקה – חבר הוועד המנהל של חברת באייר; קורט ויירמץ – יו"ר הוועדה המייעצת של הבורסה הגרמנית; ד"ר לוברו מאנדאק – מנכ"ל חברת קאופהוף.

כל אחת מן החברות הינה שותפה אסטרטגית חשובה של ישראל בפני עצמה.

גרמניה הינה שותפת הסחר הראשונה של ישראל באירופה והשנייה בעולם אחרי ארה"ב, עם היקף סחר של 4.6 מיליארד דולרים בשנת 2006. היצוא, שעמד בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2006 על  1.1 מיליארד דולרים, עלה השנה בכ- 19% והגיע בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 ל- 1.4 מיליארד דולרים. מרבית היצוא הינו בתחומי הטלקום, האלקטרוניקה והפלסטיקה, ואילו היבוא הינו בעיקר בתחומי המיכון, התחבורה והכימיקלים;

עוד התקיים  פאנל בנושא חדשנות ישראלית שיובל ע"י גורו האינטרנט יוסי ורדי, בהשתתפות מנכ"לים מחברות ישראליות מובילות במסגרת אירוע שת"פ כלכלי מרכזי אותו קיימו מינהל סחר חוץ והמטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת ומכון היצוא.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il

סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי וסגן שר החוץ של אוקראינה יורי קוסטנקו חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין ישראל לאוקראינה בהכנות לקראת אליפות אירופה בכדורגל שתתקיים באוקראינה ובפולין אירו – 2012.

ההסכם נחתם במהלך הביקור ההיסטורי של נשיא אוקראינה יושצ'נקו בישראל ובמעמד שני הנשיאים.

ההסכם קובע הקמת קבוצת עבודה משותפת בין הצדדים לשיתוף הפעולה בהכנה למשחקים ובכך פותח דלת להשתלבות החברות הישראליות בפרויקטים של אירו 2012 באוקראינה.

מזכר ההבנות יאפשר למומחים וחברות ישראליות גישה למקבלי החלטות באוקראינה בנושא מוצרים, שירותים וטכנולוגיה ישראלית לקראת המשחקים.

בראש הצד הישראלי לקבוצת העבודה עמד המשנה למנכ"ל ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת בועז הירש ובראש הצד האוקראיני עמדה סגנית שר הכלכלה של אוקראינה אוקסנה סליסרנקו.

בקבוצת עבודה משותפת השתתפו נציגים הן של הסקטור הציבורי והן של הסקטור הפרטי. הדבר מהווה פריצת דרך ואמור ליצור הזדמנויות ייחודיות לחברות ישראליות ולסייע להן להשתתף במכרזים ולהשתלב בפרויקטים של אירו 2012. מזכר הבנות יאפשר למומחים וחברות ישראליות גישה למקבלי החלטות באוקראינה בנושא מוצרים, שירותים וטכנולוגיה ישראלית לקראת המשחקים.

הרעיון לחתום על MOU לשיתוף הפעולה בהכנות לאירוע אירו 2012 נולד במהלך ועדה מעורבת ישראל - אוקראינה בקייב בחודש ספטמבר 2007. בעקבות פגישה עם סגנית שר הכלכלה האוקראינית אוקסנה סליסרנקו. הסכימו הצדדים להכניס את הסעיף של MOU לפרוטוקול הוועדה המעורבת.

‏

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il

סקר שנערך על ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מציג נתונים מעודדים ביחס לרמת השירות שמעניקים הנספחים המסחריים לחברות הישראליות. מן הסקר עולה, כי כ-80 אחוזים מהלקוחות הביעו שביעות רצון רבה מהשירות שקיבלו מהנספחים המסחריים. החברות היו מרוצות מאוד הן מזמן התגובה והן מאיכות המידע שהועבר אליהן.

לצורך הכנה ותפעול הסקר השתמש המינהל במערכת של חברת Ransys הישראלית המאפשרת ניהול ממוחשב של הפצת הסקר, מעקב אחר תשובות הלקוחות וביצוע ניתוחים סטטיסטיים מפורטים המאפשרים לקבל תמונת מצב על איכות השירות הניתן על ידי המערך כולו וכן על ידי הנספחים המסחריים בחו"ל.

במסגרת שיפור השירות שמעניקים הנספחים המסחריים לתעשייה הישראלית השלים מינהל סחר החוץ את ביצוע סקר שביעות הרצון החצי-שנתי בקרב  כ-500 חברות, שקיבלו סיוע ממערך הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בחו"ל. החברות מייצגות מגוון רחב של תחומים, לרבות היי-טק ותקשורת, מוצרי צריכה, אגרו טכנולוגיה, טכנולוגיות סביבה, ביוטכנולוגיה ועוד.

שיתוף הפעולה בין המינהל לסחר חוץ ובין חברת Ransys הינו ייחודי בכך שלראשונה גוף ממשלתי יוזם ומבצע סקר שביעות רצון לקוחות ומטמיע את נושא שיפור השירות כחלק אינטגרלי משגרת פעילותו. עוד נמסר כי בכוונת המינהל להרחיב את השימוש בסקרי שביעות רצון הלקוחות ולהשתמש בסקרים אלו בכל אחת מהפעילויות שיקיים המינהל בארץ ובחו"ל.

מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת מנווט את מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל ופועל לקידום הסחר והיצוא, יוזם ומתחזק הסכמי סחר, מעודד השקעות זרות ויוצר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. לצד הפעילות הענפה בישראל מפעיל המינהל מערך של נספחים מסחריים אשר מהווים את הזרוע הביצועית של המשרד בשווקי העולם.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il

ועדת הQIZ- הרבעונית ה- 11 במספר המשותפת לישראל ומצרים התכנסה בקהיר על מנת לאשר את הרבעון השלישי של שנת 2007.

הועדה אישרה עסקאות יצוא של תשומות ישראליות לאזורי ה-QIZ במצרים בסכום כולל של למעלה מ- 25 מליון דולר, הכוללות בדים, סריגים, חוטים, אביזרי טקסטיל וחומרי אריזה שונים. תשומות אלה הביאו ליצוא של תוצרת טקסטיל בגודל של כ- 280 מיליון דולר ממצרים לארה"ב ברבעון הנ"ל וזאת בתנאי פטור ממכס והיטלים .  

ברבעון השלישי של שנת 2007 נרשמה האטה בגידול לעומת הגידול ברבעונים הקודמים ועל פי תעשיינים במצרים ההסבר לכך הוא ירידה בכדאיות ביצוא לארה"ב בשל החלשות הדולר ומנגד עליה בכדאיות ביצוא לשוק היורו.

בפגישה הובהר  למצרים כי חייבים לפעול לפיתוח הסחר עם ארה"ב או לפחות לשמר את הלקוחות האמריקאים על מנת שאלה לא יפנו גב בעתיד ויחפשו אלטרנטיבות ממקורות בדרום מזרח אסיה.

במעמד ועדת ה-QIZ צויין תאריך ה- 18/11/07 כיום סמלי ומיוחד ערב ביקורו של הנשיא סאדאת בישראל (לפני 30 שנה) ולמעשה נתן אור ירוק לפתיחה של מערכת יחסים ארוכה עם עליות ומורדות בין שתי המדינות לאורך השנים. סמלי הדבר היה שפגישת הועדה נעשתה בדיוק באותו יום כשמדובר בפרוייקט כלכלי מסחרי המהווה את ספינת הדגל של מערכת היחסים הכלכליים בין ישראל ומצרים.

בשנת 2006 עמד היצוא מישראל למצרים על כ- 127 מיליון דולר, והיבוא ממצרים לישראל  כ- 77 מיליון דולר.

מינואר עד ספטמבר 2007 כולל עמד היצוא על כ- 100 מיליון דולר לעומת 92 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2006 -  עליה של כ- 10% , היבוא עמד על כ-57 מיליון דולר בשנת 2007 לעומת  כ- 54 מיליון דולר בשנת 2006 , עליה של כ- 6%.

פרטים נוספים ניתן לקבל מגבי בר – מינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662647

ובאתר האינטרנט: www.trade.gov.il

נושא הקניין הרוחני הינו בעל השפעות חברתיות, כלכליות, תעסוקתיות ופוליטיות, בגין מורכבותו הנחיתי הקמת צוות בינמשרדי המורכב מאנשי האוצר, משפטים, בריאות ותמ"ת אשר יבחן את הסוגיה וישמע את כל טענות הגורמים הרלוונטיים. המלצות הצוות הובאו לדיון בממשלה.

מדובר בסוגיה מורכבת ביותר, אשר משרד התמ"ת  מתמודד עימה זו הפעם השנייה בטווח של 3 שנים. אי אפשר לפטור אותה באמצעות הודעות מתלהמות או חילופי מכתבים בעיתונות. "אנו מחוייבים לבדיקת הנושא בדיאלוג ישיר ופתוח עם ארה"ב, השותפה החשובה של ישראל. בשיחותי בארה"ב , אמר שר התמ"ת עלה הנושא בכל פגישה, הבהרתי וחזרתי על עמדתי כי ישראל עומדת בכל המחוייבויות הבינ"ל בתחום הקניין הרוחני, וכי חילוקי הדעות בינינו הינם לגיטימיים. הדרך להתמודד עם הסוגייה הינה לנסות ולפתור אותה בהידברות ישירה – אמר השר ישי.

לגבי מכתבו של שר הבריאות, האם הוא באמת חושב שזו הדרך הטובה ביותר לנהל סוגייה כה מורכבת, תמה השר ישי, מעל דפי העיתונות?  לדעת השר ישי, תהליך הבחינה אותו התווה לאנשי משרדו הכולל התייעצויות בינשמרדיות משותפות, שמיעת טיעוני התעשייה והבאת ההמלצות שיגבש הצוות הבינמשרדי לדיון בממשלה. זו הדרך האופטימלית. לטענת השר ישי, כך נוכל לאזן בין כל האינטרסים, אשר ברור כי קשורים בסוגייה זו – בין אם מדובר בהשלכות החברתיות של נגישות השכבות החלשות לתרופות, משיכת השקעות לישראל, עתיד התעשייה הגנרית המפותחת בישראל, וכן השפעת הסוגיה למול יחסי ישראל ארה"ב.

אלי ישי פוסל גם את נסיון שר הבריאות לנגחו באופן פוליטי בכוונו לכך ששכבות חלשות יפגעו מהמהלך. נושא הפגיעה בשכבות החלשות, כתוצאה מאפשרות של דחיית כניסת תרופות גנריות לשוק,  יהיה חלק עיקרי בהכרעה.

אך שר הבריאות אינו היחידי אשר אינו פוסל הסמיכות בין מכתבו של שר הבריאות שפורסם לאחרונה לשטף הכתבות, בהם מרואיינים אנשי טבע. בכתבות אלו, אנשי טבע כבר יודעים מה החלטתי. כמובן, שאיומים על מלחמה בין אלי ישי וטבע יתפסו מטבע הדברים כותרות גדולות יותר מאשר צוות בינמשרדי הבוחן דברים באופן מקצועי. שר התמ"ת הדגיש "נפגשתי עם חברת טבע וחברות גנריות אחרות כבר מספר פעמים, דלתי פתוחה בפניהם לשמוע את טענותיהן, הסתייגותיהם, וכמובן גם את חששותיהם, להם אני ער ומודע, עד היום לא סירבתי לפגישה עימם ואינני מתכוון לעשות כך גם בעתיד. מדובר בתעשייה מפוארת בעלת זכויות רבות. יחד עם זאת, לי  כשר הממונה על הסוגייה, הזכות המלאה לבחון ולהפוך כל אבן במטרה להסירה מסדר היום, ואני מתכוון לעשות זאת בשת"פ מלא עם כל הגורמים המעורבים". – אמר השר ישי.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il

"הבנקים השוויצרים הגדולים בחיפוש מתמיד אחר פתרונות אבטחה" - כך התבטאו נציגי קרדיט סוויס ו-UBS בכנס בנושא פתרונות תכנה לסקטור הפיננסי.

בכנס בנושא IT  ישראלי לסקטור הפיננסי בו השתתפו 11 חברות תכנה ישראליות , הציגו נציגי הבנקים השוויצרים, ביניהם קרדיט סוויס ו-UBS את האתגרים עמם הם מתמודדים, בעיקר בתחומי אבטחת המידע השונים.

הנס פטר נגלי, מנהל אבטחת מידע בבנק UBS בציריך אשר נאם בכנס ציין כי  שיטות הפריצה של האקרים ועבריינים משתכללות, ועמם הצורך לאמץ פתרונות חדשניים.

משבר הסאב פריים אינו משפיע על תקציבי הרכש של פתרונות IT של בנק UBS.

בכנס שנערך בציריך השתתפו נציגים בכירים של חברות ביטוח כגון אליאנס סוויס, גנרלי, וגרופ מיטואל, שהיא ספק ביטוחי הבריאות הגדול בשוויץ.

החברות הישראליות הציגו פתרונות תכנה בתחומים מגוונים, כגון כרטיסים חכמים, אבטחת בסיסי נתונים, חתימות ביומטריות, אבטחת הרשת, פתרונות מניעת הלבנת הון, ניהול טרנסאקציות (BTM) ועוד.

שוק התכנה הפיננסית בשוויץ מאופיין במספר גדול של שחקנים ולקוחות, ובצרכים מגוונים ונבדלים בעיקר בתחום הבנקאות הפרטית. הבנקים הגדולים מפתחים לרב את המוצרים והפתרונות בעצמם, בעוד כל השאר נסמכים על מיקור חוץ ועבודה עם מטמיעים (אינגרטורים) קבועים.

מכירה של מוצר תכנה ישירות לבנק או לחברת ביטוח הוא תהליך לא פשוט בשוויץ. ברב המקרים יש לעבוד עם שותף או אינטגרטור מקומי ולקחת בחשבון כי מחזור המכירה בשוויץ (סייל סייקל) יכול להיות  ממושך.

פרטים נוספים ניתן לקבל מאהוד גונן – מינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662652

ובאתר האינטרנט: www.trade.gov.il