המחקר/הפרויקט:
חשיפת עובדים לקרינה על – סגולה ממקורות מלאכותיים
חוקר ראשי:
דר' יאיר גרוף
חוקרי משנה:
אורית שינדר-זיידה
הגוף המבצע:
מרכז מחקר גרעיני נחל שורק
נושא:
בטיחות קרינה
שנת סיום:
2007
מילות מפתח:
קרינה, קרינה על-סגולה (UV), רמות סיכון, חשיפה, מקור קרינה
מדידת חשיפת עובדים לקרינה על – סגולה ממקורות מלאכותיים
בעשורים האחרונים, גדל באופן ניכר השימוש במקורות מלאכותיים הפולטים קרינה על- סגולה, במדינות המערב המפותחות וביניהן ישראל. המקורות המלאכותיים העיקריים הנם: מתקני ריתוך ומנורות שונות (ליבון, כספית, קסנון, הבזק, פלואורסנט וכו'). בישראל קיימים ענפי תעסוקה רבים בהם נעשה שימוש במקורות אלה, כגון: מכוני מחקר, מכוני שיזוף, בתי חולים ותעשיות שונות (כימיה/ פלסטיקה, בנייה/מתכת, השתייה והמזון, דפוס, טקסטיל, מיקרו-אלקטרוניקה). למרות השימוש הנרחב במקורות פולטי קרינה על-סגולה מלאכותית, לא נעשו עד כה מחקרים אשר בדקו את רמות החשיפה לעובד מקרינה זו ולא נקבעו כללי בטיחות ומנגנוני פיקוח עבור רכישה/הפצה/הפעלה של מקורות אלה.
במחקר זה בוצעה סקירה של מגוון היישומים השונים של מקורות מלאכותיים הפולטים קרינה על-סגולה, אליהם נחשפים העובדים בישראל. היישומים השונים חולקו לתשע הקבוצות הבאות: טיפול ואבחון רפואי, שיזוף, עיקור וחיטוי, ריתוך, פוטופולימריזציה, בדיקת איכות ציפוי, צפייה בחומצות גרעין, מכונות צילום, תאורה. נאספו נתונים להערכת החשיפה מקרינה על-סגולה של העובדים ביישומים אלה. המדידות נערכו בשטח (מפעלים, משרדים, בתי ספר, בתי חולים, אזורי תעשייה ועוד), בתנאים ובמרחקים אליהם צפויים העובדים להימצא מהמקור. כמו כן, נאסף מידע לגבי אופן, תדירות ומשך השימוש במקור וכן לגבי שימוש באמצעי מיגון. על סמך מידע זה, בוצע חישוב לגבי זמן החשיפה המרבי המותר בכל אחד ממצבי המדידה, נקבעו רמות סיכון לחשיפה מקרינה על סגולה, על פי קצב החשיפה ובוצעה הערכת הסיכון היחסי להתפתחות סרטני עור שאינם מלנומה, בעקבות חשיפה תעסוקתית.
במחקר זה נמצא כי ריתוך וצפייה בחומצות גרעין הינם שני היישומים העיקריים בהם העובד עלול להיחשף, כחלק שיגרתי מתהליך העבודה עם המקור, לרמת סיכון I (מעל (50μWeff/cm2. קצב החשיפה לעובד בתהליך הריתוך, תלוי בסוג הגז, קצב פליטת הגז, זרם הקשת, סוג המתכת המרותכת, סוג האלקטרודה, המתח והמרחק של העובד מהמקור. על פי המדידות, טווח הקריאות בסוגי ובמצבי הריתוך השונים הינו בתחום שבין פחות מ- 0.1µWeff/cm2 ועד מעל 1500µWeff/cm2. קצב החשיפה לעובד בתהליך צפייה בחומצות גרעין, תלוי בסוג הנורות (נורות שפולטות קרינה באורך גל 312nm או 365nm), בהספק הנורות וב"גיל" הנורות. על פי המדידות, טווח הקריאות הינו בתחום שבין פחות מ- 0.1µWeff/cm2 ועד 450µWeff/cm2.
עובדי מכוני שיזוף, עלולים להיחשף, כחלק שיגרתי מתהליך העבודה עם המקור, לרמת סיכון II.(0.1μWeff/cm2 - 50μWeff/cm2). בתהליכי טיפול רפואי במחלות עור, עיקור וחיטוי אוויר פוטופולימריזציה של צבע, וצפייה בחומצות גרעין, תתכן חשיפה של העובד לרמת סיכון II, כחלק שיגרתי מתהליך העבודה עם המקור וכפונקציה של מרחק מהמקור. ממצאים אלה, מתבססים על מדידות שנערכו במסגרת המחקר, ייתכן ומדידה במקומות אחרים ובתנאים אחרים תוביל למסקנות שונות.
רמת המודעות של ציבור העובדים למאפייני הקרינה העל סגולה, הנזקים הביולוגיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה אליה ואמצעי המיגון המתאימים לחשיפה לקרינה זו, אינה מספקת.
ניתן להקטין את חשיפת העובדים לקרינה על-סגולה המתקבלת מהיישומים שתוארו לעיל באמצעות: שימוש באמצעי מיגון אישיים ואמצעי בקרה הנדסיים מתאימים לכל יישום ויישום, הגברת המודעות ע"י הדרכות תקופתיות ופרסום חוברות הסברה, חקיקת תקנים תקנות והמלצות בנושא בטיחות בעבודה עם מקורות מלאכותיים הפולטים קרינה על-סגולה ופיקוח על מתקנים המכילים מקורות מלאכותיים.